1)

TOSFOS DH VE'LO KIGEL ALAV SHEMIRAS NEZAKAV

תוס' ד"ה ולא קבל עליה שמירת נזקיו

(Summary: Tosfos asks why this ruling is not obvious.)

ואם תאמר, כיון דלא קביל עליה', פשיטא דתם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם?

(a)

Question: Seeing as he did not accept the Sh'mirah, why is it not obvious that a Tam pays half damage and a Mu'ad, in full?

ויש לומר, דסלקא דעתך דשמירת נזקין דעלמא לא קביל, אבל א'נזקין לתורא דשואל גופיה סלקא דעתך שקבל, וליפטר משאיל.

(b)

answer: Because we might have thought that, even though he does not undertake the Sh'mirah of other Nizakin, he automatically accepts the damages of the Nizak himself.

2)

TOSFOS DH MI LO P'LIGI

תוס' ד"ה מי לא פליגי

(Summary: Tosfos presents a way in which the Gemara might have established Rav Yosef's ruling.)

הוי מצי לאוקמי ההיא דרב יוסף לא לזה ולא לזה לשוורים ולפירות דחד.

(a)

Observation: It could have established the case of Rav Yosef where the Chatzer was not designated to either of them for oxen, and for one of them for fruit.

3)

TOSFOS DH LO LE'ZEH VE'LO LA'ZEH LEPEIROS ELA LE'CHAD

תוס' ד"ה לא לזה ולא לזה לפירות אלא לחד

(Summary: Tosfos cites Rabeinu Tam's text, and explains why it is preferable to all alternative texts.)

ר"ת גריס 'לא לזה ולא לזה לשוורים', דגבי שן הויא חצר הניזק שהזיק פירות, אבל גבי שוורים ה"ל קרן ברה"ר, כיון שלא היה להם רשות ליכנס.

(a)

Explanation (Text) #1: Rabeinu Tam has the text 'Lo la'Zeh ve'Lo la'Zeh li'Shevarim', because regarding Shein it is the Chatzer of the Nizak, when it damages fruit, but regarding oxen it is a case of Keren bi'Reshus ha'Rabim, seeing as they did not have permission to enter it.

ול"ג כמו שכתוב בספרים 'ולזה ולזה לשוורים', דא"כ גבי שן לא היה לו ליחשב חצר הניזק, כיון שיש רשות לכל חד וחד להכניס שם שורו, כדמוכח לעיל.

(b)

Rejection of Explanation #3: Nor do we have the text that is written in the Sefarim 'la'Zeh ve'la'Zeh li'Shevarim', because then regarding Shein, it should not have considered it the Chatzer of the Nizak, since both parties have permission to bring in their oxen, as is evident above.

ולא בעי לאוקמא 'לזה ולזה לפירות ולא לשוורים' ...

(c)

Rejection of Explanation #4: Neither does the Gemara want to establish it where both have permission to bring in fruit, but not their oxen ...

דלא כר' זירא.

1.

Reason #1: ... because that would be not like Rebbi Zeira.

ועוד, דלישנא לא משמע הכי.

2.

Reason #2: Moreover, the Lashon does not imply that (See Tosfos Daf 16. DH 'Kulah')..

4)

TOSFOS DH I HACHI ARBA'AH SHELOSHAH HAVU

תוס' ד"ה אי הכי ארבעה שלשה הוו

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

בשלמא לשמואל דמוקי רישא רבי טרפון וסיפא רבנן, אצטריך סיפא לאשמועינן לאפוקי מדרבי טרפון.

(a)

Clarification: It is fine according to Shmuel, who establishes the Reisha like Rebbi Tarfon and the Seifa like the Rabbanan, and we need the Seifa to preclude from Rebbi Tarfon ...

אלא לרבינא לא צריכא כלל, דלגבי שן דהוי חצר הניזק - שמעינן מ'כל שהוא רשות לניזק', וקרן ברה"ר שמעינן מ'חצר השותפין והבקעה'.

1.

Clarification (cont.): ... but according to Ravina it is entirely unnecessary, because regarding Shein, which is the Chatzer of the Nizak, we already know from 'Kol she'Hu R'shus le'Nizak', whereas the Din of 'Keren bi'Reshus ha'Rabim' we know from 'Chatzar ha'Shutfin ve'ha'Bik'ah'.

14b----------------------------------------14b

5)

TOSFOS DH PARAH SHE'HIZIKAH TALIS VE'TALIS SHE'HIZIKAH PARAH

תוס' ד"ה פרה שהזיקה טלית וטלית שהזיקה פרה

(Summary: Tosfos discusses the Machlokes between Rashi and Rabeinu Tam as to how to explain this Sugya.

פי' הקונטרס שהזיקו זה את זה, ושמין הנזק בכסף, ומי שהזיק חבירו יותר, ישלם העודף.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that they damaged each other, and one now assesses the value of the damage, and whoever caused more damage must pay the difference.

וקשה, דע"כ פרה שהזיקה טלית היינו בחצר הניזק, או בכוונתו להזיק והוי קרן, או דרך הלוכו והוי רגל ...

(b)

Question: 'Parah she'Hizikah Talis' can only be speaking in the Chatzer of the Nizak, either where it damaged with intent, and it is 'Keren', or as it was walking, and it is 'Regel'.

ו'טלית שהזיקה פרה' היינו ברה"ר, דהוי מטעם בור?

1.

Question (cont.): Whereas 'Talis she'Hizikah Parah' must be speaking in the R'shus ha'Rabim, since it is 'Bor'?

דאי אפשר לאוקמי 'פרה שהזיקה טלי'ת נמי ברה"ר, ומטעם קרן ...

(c)

Refuted Answer #1: It is impossible to establish 'Parah she'Hizikah Talis' too, in the R'shus ha'Rabim, on account of Keren ...

דאם כן, היה פטור בעל פרה, כדאמר לקמן בפרק ב' (דף כ.) ד'כל המשנה ובא אחר ושינה בו, פטור'?

(d)

Refutation: ... because if so, the owner of the cow would be Patur, as the Gemara says later, in the second Perek (on Daf 20.), where it states that wherever the Nizak is Meshuneh (unusual), and the Mazik then damages the Nizak in an unusual way, the owner is Patur'.

ואפילו אם נפרש שכן אירע ש'פרה הזיקה טלית' בחצר ברשות הניזק, ו'טלית שהזיקה פרה' ברה"ר.

(e)

Suggested Explanation: And even if we explain that what happened was the cow damaged the Talis in the Chatar ha'Nizak and the Talis then damaged the cow in the R'shus ha'Rabim ...

אכתי מתניתין היא לקמן בפרק המניח (דף לג.) 'ב' שוורין תמים שחבלו זה בזה, משלמים במותר ח"נ, מועדים משלמים במותר נ"ש'?

1.

Question: ... that is a Mishnah later in Perek ha'Meni'ach (daf 33.) - 'Two Tam oxen that damaged each other, the one that caused more damage pays half the difference, and if they are Mu'adin, then he pays the difference in full?

וי"ל, דתני והדר מפרש.

2.

Answer: The Mishnah states the Din here and elaborates there.

ור"ת מפרש, ד'או או' קתני ...

(f)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that the Tana means 'either or' ...

כמו 'חלץ ועשה מאמר ונתן גט' ביבמות (דף נ.).

1.

Precedent: ... like 'Chalatz, veAsah Ma'amar ve'Nasan Get' in Yevamos (Daf 50.).

ולא בא לאשמועינן שאין אומרים שיקח כל הטלית בשביל מה שהזיקו.

(g)

Refuted Chidush: He is not coming to teach us that we do not say that he cannot take the entire Talis to pay for the damage ...

דהא טלית 'בור' הוא, ולא משלם מגופו.

1.

Refutation #1: Seeing as the Talis is a 'Bor' and does not therefore pay mi'Gufo.

ועוד, הא נמי שמעינן ממתניתין דהמניח.

2.

Refutation #2: Furthermore, we learn that too from the Mishnah in 'ha'Meni'ach'.

אלא אומר ר"ת דאין אומרין 'תצא פרה בטלית' בא לאשמועינן דלא כר"ע דאמר לקמן בהמניח (שם) 'יוחלט שור לניזק', אלא 'יושם' כרבי ישמעאל, ובקרן מיירי.

(h)

Explanation #3: So Rabeinu Tam explains that what the Beraisa is coming to teach us not like Rebbi Akiva, who says later in 'ha'Meni'ach' (Ibid.) that 'The entire Shor goes to the Nizak', but like Rebbi Yishmael, who says that we assess it, and it is talking about 'Keren' (See Maharam).

ו'טלית בפרה' אתא לאשמועינן דלא גבי מיתמי ...

(i)

Explanation #3 (cont.): ... and 'Talis be'Parah' teaches us that one cannot claim from the Yesomim ...

דקא ס"ד דליגבי אף ע"ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי.

1.

Explanation #3 (cont.): Since we would otherwise have thought that one can in fact claim from them, even though Metalt'lin of Yesomim are not Meshubad.

דמה שאמרה תורה 'מן העלייה', זהו ליפות כחו של ניזק, דאם אין המזיק שוה נזקו, ישלם מן העלייה.

(j)

Reason: ... because when the Torah says that he pays from his pocket, it is in order to benefit the Nizak, in case the Mazik is not worth as much as the damage ....

אבל ביתמי, דאי משתלמי מן העלייה הוה פסידא דניזק, ד'מטלטלי דיתמי לא משתעבדי' ...

1.

Reason (cont.): ... whereas regarding Yesomim, where if one pays from one's pocket, it will be a loss to the Nizak, seeing as the Metalt'lin of Yesomim are not Meshubad ...

ואי משתלם מגופו יגבה אפי' מיתמי, דהוי כאלו תפס מחיים.

2.

Reason (cont.): But if one were to pay from the body of the Mazik, he could claim even from the Yesomim, because it is as if he already claimed the ox whilst it was still alive ...

וה"א דמשלם מגופו.

3.

Conclusion: ...thus giving us reason to think that they must pay from the body of the Mazik.

ול"ג 'פרה שהזיקה טלה' ...

(k)

Refuted Text: We do not have the text 'Parah she'Hizikah T'leh' ...

דא"כ, ליתני 'שוורים שחבלו זה בזה', כדלקמן בהמניח (שם).

1.

Reason: ... because if so, the Tana ought to have said 'Oxen that gored each other', as we learn later in 'ha'Meni'ach' (Ibid.).

ודרך הש"ס להזכיר פרה וטלית כדאמרינן (לקמן דף צד:) 'הניח להם אביהם פרה וטלית'.

(l)

Justifying the Current Text: And it is the way of the Gemara to mention a cow and a Talis, as we find later (on Daf 94:) 'If their father left them a cow and a Talis'.

6)

TOSFOS DH DAVAR HA'SHAVEH KOL KESEF

תוס' ד"ה דבר השוה כל כסף

(Summary: Tosfos modifies the statement.)

לאו דוקא, דיתר מפלגא יש להם אונאה, כדמשמע בפרק הזהב (ב"מ דף נז:).

(a)

Clarification: This is La'av Davka, since more than half is subject to Ona'ah, as is implied in Perek ha'Zahav (Bava Metzi'a, Daf 57:) .

אלא שוה כל כסף יותר ממטלטלי.

(b)

Clarification (cont.): Only what it means is more than Metalt'lin.

7)

TOSFOS DH AVADIM U'SHETAROS NAMI NIKNIN BE'KESEF

תוס' ד"ה עבדים ושטרות נמי ניקנין בכסף

(Summary: Tosfos erases the word 'Sh'taros' from the text.)

ול"ג שטרות, דאין נקנין בכסף אלא במסירה ובשטר.

(a)

Change of Text: We do not have the text 'Sh'taros', since they cannot be acquired with money, only with Mesirah and with a Sh'tar.

ואפילו בחליפין נמי צ"ע.

1.

Change of Tex (cont.): And even if one acquire them with Chalipin needs looking into.

ובקונטרס פירש דלא אתפרש היכא ששטרות נקנין בכסף.

(b)

Rashi: And Rashi comments that he does not know where it says that one can acquire Sh'taros with money.

8)

TOSFOS DH BE'YASMI

תוס' ד"ה ביתמי

(Summary: Tosfos reconciles this with the opinion of Rav and Shmuel in Get Pashut.)

וא"ת, לרב ושמואל דאית להו בפרק גט פשוט (ב"ב דף קעה.) ד'שיעבודא לאו דאורייתא' ו'מלוה על פה לא גבי מיורשין', אפי' נכסים שיש להן אחריות אין נזקקין?

(a)

Question: According to Rav and Shmuel, who hold in Perek Get Pashut (Bava Basra, Daf 175.) that Shibud is not d'Oraysa and that one cannot therefore claim an oral loan from the heirs, one cannot even claim Nechasim she'Yesh lahem Acharayus (Karka)?

ויש לומר, דאיירי בשעמד בדין.

(b)

Answer: (According to them) it speaks where they have already been to Beis-Din.

9)

TOSFOS DH SH'MA MINAH LAVAH U'MACHAR NECHASAV ETC.

תוס' ד"ה שמע מינה לוה ומכר נכסיו כו'

(Summary: Tosfos discusses the Machlokes between Rashi and Rabeinu Tam as to how to explain the Kashya.)

פי' הקונטרס 'והא קיימא לן דאתי מלוה וטריף'?

(a)

Explanation #1: Rashi explains the Kashya to mean - 'But do we not Pasken that the creditor may come and claim?

ותימה, אי נזקין כמלוה בשטר הוא, לא הוה ליה למימר 'ש"מ ... ' אלא ה"ל למיפרך 'והתנן "המלוה חבירו בשטר, גובה מנכסים משועבדים" '?

(b)

Question: If Nizakin are like a Milveh bi'Shetar, the Gemara ought not to have said 'Sh'ma Minah ... ', but rather 'Does the Mishnah not say that someone who lends his friend with a Sh'tar, may claim from Nechasim Meshubadim?

ואי חשיב מלוה ע"פ, א"כ מאי קאמר 'ש"מ אין ב"ד גובין לו מהן', הא פשיטא דאין גובין, דהתנן 'המלוה חבירו בעדים, גובה מנכסים בני חורין'?

1.

Question (cont.): ... whereas if they are considered a Milveh al Peh, then why does it say "Sh'ma minah Ein Beis-Din Govin lo meihen?' since it is obvious that one cannot claim, as we learned in the Mishnah (in Bava Basra, 175.) 'Someone who lends his friend with witnesses, can (only) claim from Nechasim B'nei Chorin'?

ואי היא גופה קדייק 'ש"מ דאין גובין לו מהן, והוי כמלוה על פה, ואע"ג דנזקין מלוה הכתובה בתורה היא, וקשה למ"ד בפ"ק דערכין (דף ו:) ד'מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא' ...

(c)

Refuted Answer: And if the Gemara is coming to teach us - "Sh'ma minah, de'Ein Govin lo meihen", and it is like a Milveh al Peh, even though Nezikin is a Milveh ha'Kesuvah ba'Torah, in which case it poses a Kashya on the opinion in Erchin (Daf 6:) that holds 'Milveh ha'Kesuvah ba'Torah, ki'Chesuvah bi'Sh'etar Damya' ...

א"כ, אמאי אמר 'לוה ומכר נכסיו', הוה ליה למימר 'ש"מ מלוה הכתובה בתורה לאו כשטר דמיא'?

(d)

Refutation: ... why does the Gemara then say '(Sh'ma minah) Lavah u'Machar Nechasav ... ', it should rather have said 'Sh'ma minah Milveh ha'Kesuvah ba'Torah, La'av ki'Chesuvah bi'Sh'etar Damya'?

ומפרש ר"ת, 'ש"מ לוה ומכר נכסיו אין ב"ד גובין לו מהם - מן התורה, ד'שיעבודא לאו דאורייתא'.

(e)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains "Sh'ma minah Lavah u'Machar Nechasav, Ein Beis-Din Govin lo meihen' - min ha'Torah, de'Shibuda La'av d'Oraysa'.

ולהכי בנזקין נמי לא גבי, דבמלוה בשטר דוקא תקון רבנן דליגבי ממשעבדי, משום נעילת דלת.

1.

Explanation #2 (cont.): And that explains why one cannot claim from Nezikin either, seeing as it is Davka by a Milveh bi'Shetar that the Rabbanan instituted to claim from Meshubadim, on account of Ne'ilas Deles.

דאי 'שיעבודא דאורייתא, ובמלוה ע"פ מדרבנן הוא דלא גבי משום תקנת לקוחות, א"כ תיקשי הכא אמאי לא גבי בנזקין, דהכא ליכא תקנה דלקוחות?

2.

Explanation #2 (concl.): Because if Shibud was d'Oraysa, and that one cannot claim by a Milveh al Peh in order to protect the purchasers, then one can ask why one cannot claim by Nezikin, where there is no need to protect the purchasers?

ולא דמי למלוה על פה ...

(f)

Refuted Answer: ... and it is not comparable to a Mileh al Peh ...

דהתם מאן דיזיף בצנעא יזיף, אבל מזיק לא דייק ואית ליה קלא.

(g)

Refutation: ... seeing as someone who lends, lends discreetly, which cannot be said about a Mazik, and where there is a Kol (people are aware of the damage).

וקשה למ"ד 'שיעבודא דאורייתא' פרק גט פשוט (ב"ב דף קעה:).

(h)

Conclusion: And this poses a Kashya on the opinion that holds 'Shibuda d'Oraysa in Perek Get Pashut (Bava Basra, Daf 175:).

10)

TOSFOS DH P'RAT LE'BEIS-DIN HEDYOTOS

תוס' ד"ה פרט לבית דין הדיוטות

(Summary: Tosfos cites Rashi's explanation and clarifies it.)

פ"ה, לענין דיני קנסות.

(a)

Clarification: Rashi establishes it with regard to the Din of K'nasos.

ואע"ג דמתניתין לא איירי בקנסות, למ"ד 'תנא 'שור' לרגלו ו'מבעה' לשינו?

(b)

Implied Question: Even though, according to the opinion that the Tana learns 'Shor' because of Regel and 'Mav'eh', because of Shein, the Mishnah is not speaking about K'nasos?

מ"מ מרמז לנו התנא במתני' אפי' במילי דלא איירי ברישא.

(c)

Answer: ... The Tana nevertheless hints in the Seifa even at things that he does not mention in the Reisha.

דה"נ מפרש בסמוך 'ע"פ עדים' - פרט למודה בקנס ואח"כ באו עדים.

1.

Support: And so indeed, the Gemara will shortly explain that 'al-Pi Eidim' - comes to exclude Modeh bi'Kenas ve'Achar-kach Ba'u Eidim'.

11)

TOSFOS DH ELA LE'MA'AN DE'AMAR MODEH BI'KENAS VE'ACHAR-KACH BA'U EIDIM DE'CHAYAV MAI IKA LEMEIMAR

תוס' ד"ה אלא למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים דחייב מאי איכא למימר

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

למודה בקנס ולא באו עדים כלל לא אצטריך ...

(a)

Clarification: It is not necessary to teach us the Din where he admits to a K'nas and Eidim do not come at all ...

דמתניתין היא במרובה (לקמן דף עד:) דע"פ עצמו פטור.

(b)

Source: ... since that is a Mishnah in 'Merubeh' (later, Daf 74:)

דלא שייך 'תני והדר מפרש' ...

(c)

Implied Question: Nor can one answer that the Mishnah makes the statement here and explains it later ...

דאין מאריך שם יותר מבכאן.

(d)

Answer: ... seeing as it says no more there than it does here.