1)

BRACHOS PERTAINING TO IDOLATRY AND IDOLATERS (Yerushalmi Perek 9 Halachah 1 Daf 63b)

פיסקא מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו כו'.

(a)

(Mishnah): If one sees a place from which idolatry was uprooted, he says "blessed is He Who uprooted idolatry from our land..."

מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל אבל אם נעקרה ממקום אחד אומר ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה

(b)

Our Mishnah discusses when it was uprooted from all places in Eretz Yisrael, but if it was uprooted from one place, he says "blessed is He Who uprooted idolatry from this place."

נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר מקום שניתנה בו אומר ברוך ארך אפים

(c)

If it was uprooted from one place, and fixed in another place, in the place where it was put, he says "blessed is He Who is slow to anger";

ומקום שנעקרה ממנו אומר ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם ותחזיר לב עובדיה לעובדך

(d)

In the place from which it was uprooted, he says "blessed is He Who uprooted idolatry from this place. May it be Your will, Hash-m Elokeinu vEilokei Avoseinu, just like You uprooted it from this place, may You uproot it from all places, and return the hearts of those who serve it to serve You."

ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה

(e)

Question: (This connotes even Nochrim.) Is it not found that he prays for [Nochri] idolaters?!

תני רבי ישמעאל בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן.

(f)

Answer (Beraisa - R. Shimon ben Gamliel): Even in Chutz la'Aretz, one must say so (even though most there are Nochrim).

אמר רבי יוחנן [קהלת ט ד] כי מי אשר יחובר. יבחר כתיב. אל כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקותו.

(g)

(R. Yochanan): "Ki Mi Asher Yechubar" - it is written Yivchar (he can choose to repent). "El Kol ha'Chayim Yesh Bitachon" - as long as a person is alive, there is hope. Once he died, his hope is gone.

מה טעמא במות אדם רשע תאבד תקוה.

(h)

What is the source? "B'Mos Adam Rasha Tovad Tikvah."

תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה.

(i)

(Beraisa - R. Yehudah): One must say three things every day - blessed [is Hash-m] Who did not make me a Nochri, Baruch Who did not make me a Bor (crude person), Baruch Who did not make me a woman.

ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו.

1.

Baruch Who did not make me a Nochri, for the Nochrim are not [considered] anything [to Hash-m] - "Kol ha'Goyim k'Ayin Negdo."

ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא

(j)

Baruch Who did not make me a Bor, for a Bor does not fear sin;

. ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצות.

(k)

Baruch Who did not make me a woman, for a woman is not commanded about the Mitzvos (e.g. Mitzvas Aseh sheha'Zman Gerama).

אמר רבי אחא [קהלת ט ד] כי מי [צ"ל אשר] יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול יש להם בטחון.

(l)

(R. Acha): "Ki Mi Asher Yechubar..." - even those who stretched out their hands against Zevul (destroyed the Beis ha'Mikdash), they have assurance [that Teshuvah will help];

לקרבן אי אפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול. לרחקן אי אפשר שעשו תשובה. עליהן הוא אומר [ירמי' נא נז] וישנו שנת עולם ולא יקיצו

1.

[If they repented,] it is impossible to draw them close (bring them to the world to come), for they stretched out their hands against Zevul. it is impossible to distance them (punish them in Gehinom), for they repented. About them it says "v'Yashnu Shenas Olam v'Lo Yakitzu."

רבנן דקיסרין אמרי קטני עכו"ם וחילותיו של נבוכדנצר אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר וישנו שנת עולם וגומר.

(m)

(Rabanan of Kisarin): Minor Nochrim and the soldiers of Nebuchadnetzar do not live [in the world to come], and they are not judged [in Gehinom]. About them it says "v'Yashnu Shenas Olam..." (However, the important ones who stretched out their hands against Zevul are punished, unlike R. Acha taught.)

העובר לפני בתי עבודה זרה אומר [משלי טו כה] בית גאים יסח ה'.

(n)

One who passes in front of idolatry, he says "Beis Ge'im Yisach Hash-m."

רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי ראה אותם מזבלין לעבודה זרה אומר זבח לאלהים יחרם.

(o)

(R. Yosi bei R. Bun citing R. Levi): If one sees them Mezavlin (this is a derogatory euphemism for Mezavchim, i.e. slaughtering - R. SHLOMO SIRILIYO) to idolatry, he says "Zove'ach la'Elohim Yecharam."

2)

BRACHOS SAID OVER PEOPLE (Yerushalmi Perek 9 Halachah 2 Daf 63b)

הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת (הכיפח) [צ"ל קפח - ר"ש סיריליו] ואת הננס אומר ברוך משנה את הבריות.

(a)

(Beraisa): If one sees a person who is black, red, very white, very tall, or a midget, he says "Baruch Meshaneh Es ha'Beriyos";

את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין אומר ברוך דיין האמת

1.

If one sees someone missing an arm or leg, blind, or a leper, he says, "Baruch Dayan ha'Emes."

מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו אומר ברוך משנה את הבריות.

(b)

The [Seifa of the] Beraisa discusses one who was normal, and changed. If he was like this from his mother's womb (from birth), he says "Baruch Meshaneh Es ha'Beriyos."

הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו.

(c)

One who sees beautiful trees or beautiful people, he says 'Baruch she'Chen Bara Beriyos Na'os b'Olamo.'

מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה.

1.

A case occurred in which R. Gamliel saw a beautiful Nochris, and blessed [this] on her.

לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן [דברים ז ב] לא תחנם לא תתן להם חן.

2.

Question: Didn't R. Ze'ira say in the name of R. Yosi bar Chanina, and R. Ba citing R. Chiya citing R. Yochanan, "Lo Sechanem" - do not give to them grace (praise them)?!

מה אמר אבסקטא לא אמר. אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו. שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו.

3.

Answer: Did he say it like praise?! He said only she'Kach Bara Beriyos Na'os b'Olamo, for even if one saw a beautiful camel, a beautiful horse, or a beautiful donkey, he says Baruch she'Bara Beriyos Na'os b'Olamo!

זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים.

4.

Question: Is it R. Gamliel's way to look at women?!

אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס והביט בה שלא בטובתו.

5.

Answer: It was a crooked path, like a corner (e.g. he was going north, and she was going west, and suddenly she entered the intersection) and he looked at her unwillingly.

קרא הגבר אומר ברוך חכם הרזים [איוב לח לו] מי שת בטוחות חכמה וגומר.

(d)

If the rooster crowed, he says Baruch Chacham ha'Razim - "Mi Shas ba'Tuchos Chachmah [Oh Mi Nasan la'Sechvi Vinah]";

אמר רבי לוי בערביא קורין לאימרא יובלא [יהושע ו ה] והיה במשוך בקרן היובל. באפריקא קורין לנידה גלמודה [ישעי' מט כא] ואני שכולה וגלמודה. ברומי צווחין לתרנגולא שכוי או מי נתן לשכוי בינה.

1.

(R. Levi): In Araviya they call a sheep Yuvala - "v'Hayah bi'Mshoch b'Keren ha'Yovel." In Africa they call a Nidah Galmudah - "va'Ani Shechulah v'Galmudah." In Romi they call a rooster Sechvi - "Oh Mi Nasan la'Sechvi Vinah."

הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים. כשם שאין פרצופין דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה.

(e)

(Beraisa): If one sees a multitude of Yisre'elim, he says "Baruch Chacham ha'Razim." Just like their faces do not resemble each other, their minds do not resemble each other.

בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים אומר ברוך שברא כל אלו לשמשיני

(f)

When Ben Zoma would see a multitude in Yerushalayim, he would say "blessed is He Who created all of these [people] to serve me";

כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בירר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואח"כ [דף סד עמוד א] אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני.

1.

How much did Adam ha'Rishon toil until he ate a slice of bread! He plowed, planted, weeded, hoed, reaped, made piles, threshed, winnowed, selected, grinded, sifted, kneaded, [arranged loaves] and put water on them, and baked, and afterwards he ate a slice. I stand in the morning, and find all of these in front of me!

ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש. גזז וליבן (וניפס) [צ"ל ונפץ - ר"ש סיריליו] וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואח"כ מצא חלוק ללבוש ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני.

2.

See how much Adam ha'Rishon toiled until he found a cloak to wear! He sheared, cleaned, unraveled, spun, wove, laundered and sewed, and afterwards he found a cloak to wear. I stand in the morning, and find all of these prepared in front of me!

כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני.

3.

How many craftsmen rise early and stay [at work] until night, and I stand in the morning, and find all of these in front of me!

וכן היה בן זומא אומר אורח רע מהו אומר וכי מה אכלתי משל בעל הבית וכי מה שתיתי משל בעל הבית חתיכה אחת אכלתי לו כוס יין שתיתי לו וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו.

(g)

And so Ben Zoma used to say - a bad guest, what does he say? "What did I eat from my host? What did I drink from my host? I ate one piece of his [meat], I drank one cup of his wine. All the exertion that he exerted was for his wife and children!"

אבל אורח טוב אומר ברוך בעל הבית זכור בעל הבית לטובה כמה יין הביא לפני כמה חתיכות הביא לפני כמה טורח טרח לפני כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי.

1.

However, a good guest says "blessed is the Ba'al ha'Bayis! The Ba'al ha'Bayis should be remembered for the good! He brought so much wine in front of me, he brought so many pieces in front of me. How much exertion he toiled in front of me. All his exertion that he exerted was only for me!

וכן הוא אומר [איוב לו כד] זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים:

2.

And so it says "Zechor Ki Sasgi Pa'alo Asher Shoreru Anashim."

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF