NAMES THAT CHANGED (Yerushalmi Perek 1 Halachah 6 Daf 11b)
בר קפרא אמר הקורא לאברהם אברם עובר בעשה.
(Bar Kaparah): One who calls Avraham 'Avram' transgresses an Aseh.
רבי לוי אמר בעשה ולא תעשה [בראשית יז ה] ולא יקרא עוד את שמך אברם הרי בלא תעשה והיה שמך אברהם הרי בעשה.
(R. Levi): [He transgresses] an Aseh and a Lav - "Lo Yikra Es Shimcha Avram" is a Lav. "V'Hayah Shimcha Avraham" is an Aseh.
התיבון הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם. [נחמיה ט ז] אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם.
Question: [Ezra, who was among] Anshei Keneses ha'Gedolah called him Avram - "Atah Hu Hash-m Elokim Asher Bacharta b'Avram"!
שנייא היא שעד שהוא אברם בחרת בו.
Answer: There is different. [The verse says that] while he was [called] Avram, You chose him.
[דף יז עמוד ב (עוז והדר)] ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה.
Question: Similarly - does one who calls Sarah 'Sarai' transgress an Aseh?
הוא נצטווה עליה.
Answer: [No. Only Avraham] was commanded about her [to call her Sarah].
ודכוותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה.
Question: Similarly - does one who calls Yisrael 'Yakov' transgress an Aseh?
שני ניתוסף לו הראשון לא נעקר ממנו.
Answer: (No.) A name was added to him. The first was not uprooted from him.
ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב ושמו של יצחק לא נשתנה.
Question: Why was Avraham's name changed, and Yakov's name was changed, and Yitzchak's name was not changed?
אילו אבותן קראו אותן בשמן אבל יצחק הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר [בראשית יז יט] וקראת את שמו יצחק.
Answer: These (Avraham and Yakov), their fathers called them (chose) their names. Yitzchak - Hash-m called him Yitzchak - "v'Karasa Es Shemo Yitzchak."
ד' נקראו עד שלא נולדו ואלו הן. יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה.
Four were given names before they were born - Yitzchak, Yishmael, Yoshiyah and Shlomo;
יצחק וקראת את שמו יצחק. ישמעאל דכתיב [שם טז יא] וקראת (את - צריך למחקו) שמו ישמעאל. יאשיהו [מלכים א יג ב] הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו. שלמה [דברי הימים א כב ט] כי שלמה יהיה שמו.
Yitzchak - it says "v'Karasa Es Shemo Yitzchak." Yishmael - "v'Karas Shemo Yishmael." Yoshiyah - "Hinei Ven Nolad l'Veis David Yoshiyah Shemo." Shlomo - "Ki Shlomo Yihyeh Shemo."
עד כדון בצדיקים אבל ברשעים [תהילים נח ד] זורו רשעים מרחם.
Limitation: This is for Tzadikim, but Resha'im (Hash-m would not call them names before birth) - "Zoru Resha'im mi'Rechem."
FOR WHICH REDEMPTION WILL WE THANK HASH-M? (Yerushalmi Perek 1 Halachah 6 Daf 11b)
בן זומא אומר עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא
Ben Zoma says, in the future Yisrael will not mention Yetzi'as Mitzrayim.(therefore, "Kol Yemei Chayecha" must include the nights).
ומה טעם [ירמי' כג ז ח] לכן הנה ימים באים נאם ה' (לא יאמר) [צ"ל ולא יאמרו] עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ (צפון) [צ"ל צפונה - הגר"א].
What is the source? "Hineh Yamim Ba'im Ne'Mumar Hash-m v'Lo Yomru Od Chai Hash-m Asher He'elah Es Bnei Yisrael me'Eretz Mitzrayim; Ki Im Chai Hash-m Asher He'elah va'Asher Hevi Es Zera Beis Yisrael me'Eretz Tzafonah."
אמרו לו לא שיעקר יציאת מצרים אלא מצרים מוסף על המלכיות מלכיות עיקר ומצרים טפילה.
Chachamim (to Ben Zoma): [Mention of] Yetzi'as Mitzrayim will not be uprooted, just [Yetzi'as] Mitzrayim will be in addition to [redemption from the other] kingdoms. The kingdoms will be primary, and Mitzrayim will be subordinate.
וכן הוא אומר [בראשית לה י] לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך. אמרו לא שיעקר שם יעקב אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל.
And so it says "Lo Yikra Shimcha Od Yakov Ki Im Yisrael Yihyeh Shemecha" - they said that the name Yakov will not be uprooted, rather, it will not in addition to Yisrael. Yisrael is primary and Yakov is subordinate.
וכן הוא אומר [ישעי' מג יח] אל תזכרו ראשונות אילו (המצרים וקדמוניות אל תתבוננו אילו המלכיות) [צ"ל המלכיות וקדמוניות אל תתבוננו אילו המצרים - הגר"א] [שם יט] הנני עושה חדשה עתה תצמח זו של גוג.
And so it says "Al Tizkeru Rishonos" - these are the kingdoms (Bavel, Madai...). "V'Kadmoniyos Al Tisbonenu" - this is [Yetzi'as] Mitzrayim. "Hineni Oseh Chadashah Atah Sitzmach" - this is the [salvation] from Gog.
משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו התחיל מספר מעשה הזאב ואח"כ פגע בו הארי וניצל מידו שכח מעשה הזאב התחיל מספר מעשה הארי ואח"כ פגע בו נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והתחיל לספר מעשה הנחש.
They gave a parable. What is this like? It is like a man who was walking on the road. He encountered a wolf, and he was saved from it. He went around recounting the incident of the wolf. Afterwards he encountered a lion, and he was saved from it. He forgot the incident of the wolf, and began recounting the incident with the lion. Afterwards he encountered a snake, and he was saved from it. He forgot the [first] two incidents, and began recounting the incident of the snake.
כך (היו - הגר"א מוחקו) ישראל הצרות האחרונות משכחות את הראשונות:
So Yisrael - their latter afflictions cause them to forget the first ones.
REQUISITES TO BE YOTZEI KERI'AS SHMA (Yerushalmi Perek 2 Halachah 1 Daf 12a)
[דף יב עמוד א] מתני' היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא.
(Mishnah): If one was reading [Parshas Shma] in the Torah, and it was time to recite Keri'as Shma -- if he had intent, he was Yotzei. If not, he was not Yotzei.
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב.
Between the Perakim (breaks between Parshiyos or Berachos of Shma) one may greet (give Shalom to) someone to whom one must show honor (if he comes), and one may respond (return a greeting);
ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר.
In the middle (of the Parshiyos or Berachos) one greets someone whom one fears, and responds. R. Meir says so;
ור' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה [דף יח עמוד א (עוז והדר)] ומשיב מפני הכבוד.
R. Yehudah says, in the middle one greets due to fear, and responds due to honor;
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם:
Between the Perakim, one greets due to honor and responds to anyone.
גמ' א"ר בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.
(Gemara - R. Ba) Inference: The Brachos are not Me'akev. (If he was reading in the Torah and had intent, he was Yotzei, even though he did not say the Brachos.)
א"ר יוסה אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן.
Rebuttal #1 (R. Yosah): If you will say that he must bless (the Brachos are Me'akev, our Mishnah means that) if he blessed, he must have intent in all of them. (If the Brachos are Me'akev, all the more so intent in Keri'as Shma is Me'akev. CHAREDIM - this is like the opinion that Keri'as Shma is mid'Rabanan. If it is mid'Oraisa, surely the Brachos are not Me'akev. The Torah did not obligate Brachos!)
התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אף על גב דלא תנינתה צריך לברך.
Rebuttal #2: [If he was reading in the Torah,] does he not interrupt [between the Parshiyos of Keri'as Shma], and [our Mishnah] did not teach [that he was Yotzei only if he did not interrupt long enough to finish Keri'as Shma. Similarly] here, even though it did not teach so, he must bless.
זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.
Question: May we infer that he must have intent in all of the [Parshiyos]?
[דף יח עמוד ב (עוז והדר)] נישמעינה מן הדא ר' אחי אמר משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני יצא.
Answer: We learn from the following. R. Achi said in the name of R. Yehudah, if he had intent in the first Parshah, even though he did not have intent in the second Parshah, he was Yotzei.
מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני.
Question: What is the difference between the first Parshah and the second Parshah?
א"ר חנינא כל [דף יב עמוד ב] מה שכתוב בזה כתוב בזה.
Answer (R. Chanina): Everything written in this (the second Parshah) is written in this (the first, and he already said it with intent - AHAVAS TZIYON, OHR YAKOV).
Note: PNEI MOSHE explains oppositely. This is difficult; if there are matters in the second Parshah not is the first, why is intent not needed in the second? Indeed, the second Parshah mentions reward and punishment, and the first does not! Perhaps he means that all Mitzvos in the second are in the first. (PF)
מעתה לא יקרא אלא אחד.
Question: If so, he should read only one [Parshah]!
א"ר עילא הראשון ליחיד והשני לציבור
Answer #1 (R. Ila): The first [Parshah] is [said] to individuals, and the second is to the Tzibur.
והראשון לתלמוד והשני למעשה.
Answer #2: The first is for learning, and the second is for action.
בר קפרא אמר אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד
(Bar Kaparah): Only the first three verses need intent.
ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון.
Support (Beraisa): "V'Shinantam" - until here needs intent. From here and onwards [it suffices to] say it.
ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודא בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד.
(R. Chunah citing R. Uri citing Rav Yosef citing Rav Yehudah citing Shmuel): One must accept Ol Malchus Shamayim (the yoke of Heaven) standing.
מה אם היה יושב עומד.
Question: [Does he mean that] if he was sitting, he must stand?
לא אם היה מהלך עומד.
Answer: No. [Rather,] if he was walking, he stops.
תני צריך להאריך באחד.
(Beraisa): One must elongate 'Echad'.
רב נחמן בר' יעקב אמר ובלבד בד'.
(Rav Nachman bar Yakov): This is while saying the Dalet.
Note: In most traditions of pronunciation, one cannot extend a Dalet. If he tries, he will add a vowel, which is wrong (MB 61:21). Our Gemara could be understood according to Teimanim, who pronounce a Dalet like 'th'.
סומכוס בר יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה.
(Sumchus bar Yosef): Whoever elongates Echad, his days and years are elongated with goodness.
ר' ירמיה הוה מאריך סגין
R. Yirmeyah was elongating it excessively.
א"ל ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם.
R. Ze'ira: You need not do so much, rather, in order to pronounce Hash-m king over Shamayim, Aretz and in the four directions of the world.
רב שאיל לר' חייא רבא ולינא חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים.
Question (Rav, to R. Chiya Ruba): [When Rebbi teaches us,] I do not see Rebbi accept on himself Ol Malchus Shamayim [at the time of Keri'as Shma]!
א"ל כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים.
Answer (R. Chiya): When you see him pass his hand over his face, he accepts on himself Ol Malchus Shamayim.
וא"ל ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים
Question: Does he not need to mention Yetzi'as Mitzrayim?!
א"ל לית איפשר דלא יטי מילה.
Answer: It is impossible that he will not veer [what he is teaching to mention] a matter [of Yetzi'as Mitzrayim].
ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדא אמרה שאין לך צריך כוונה [דף יט עמוד א (עוז והדר)] אלא פסוק הראשון בלבד.
Question (Rav Tavyomi, to R. Chizkiyah): Does this not teach that intent is needed only in the first verse? (Rebbi stopped only to accept Ol Malchus Shamayim, i.e. in the first verse!)
א"ל (אדא יתנה) [צ"ל אדאי תני - ר"ש סיריליו] עד ושננתם.
Answer (R. Chizkiyah): Adai taught that [intent is needed] until "v'Shinantam" (ALEI TAMAR).
INTERRUPTING KERI'AS SHMA (Yerushalmi Perek 2 Halachah 1 Daf 12b)
ר' מני אמר משום ר' יודה שאמר משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו.
(R. Mani citing R. Yudah citing R. Yosi ha'Gelili): If he interrupted in it long enough to recite all of [Keri'as Shma], he was not Yotzei his obligation.
ר' בא ר' ירמיה בשם רב הלכה כר' (מינא) [צ"ל מנא - שנוי נוסחאות] שאמר משום רבי יהודה שאמר משום ר' יוסי הגלילי.
(R. Ba citing R. Yirmeyah citing Rav): The Halachah follows R. Mana citing R. Yudah citing R. Yosi ha'Gelili.
רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן.
(R. Yochanan citing R. Shimon ben Yehotzadak): Also in Hallel and Keri'as ha'Megilah, the law is so (if he interrupted long enough to recite all of it, he was not Yotzei).
אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן.
Aba bar Rav Huna and Rav Chisda were sitting. They said, even for Teki'os (if he interrupted long enough for all of them, he was not Yotzei).
סלקון לבית רב ושמעון רב (חונה בשם רב הונא) [צ"ל הונה בשם רב - פני משה] אפילו שמען (עד תשע) [נראה שצ"ל בתשע] שעות יצא
They went to the Beis Midrash (MAHARA FULDA). They heard Rav Huna say in the name of Rav, even if he heard [the Teki'os] at nine [separate] times, he was Yotzei.
אמר ר' זעירא עד דאנא תמן צריכה לי וכד סלקית להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפילו שמען כל היום יצא
R. Ze'ira: When I was there (in Bavel), I was unsure about this. When I came to here (Eretz Yisrael), I heard R. Yosa say in the name of R. Yochanan 'even if he heard them [over the course of] the entire day, he was Yotzei.
והוא ששמען על הסדר.
Limitation: This is only if he heard them in the proper order.
ר' יוסי בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה וזה צריך פשוטה האחרונה. תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן.
Question (R. Yosi): If this person needed to hear the first Pashut (the Teki'ah before a Teru'ah), and this one needed to hear the last Pashut (the Teki'ah after a Teru'ah), can one Teki'ah be Motzi both of them?
ר' אבון בר חייא בעי ק"ש וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא.
Question (R. Avun bar Chiya): [How do we gauge 'long enough to recite all of it'? Is it] Keri'as Shma and its Brachos, or Keri'as Shma without its Brachos, or its Brachos without it?
הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה
Question: If he paused [enough to recite] a third, and returned and paused a third [and returned and paused a third,] what is the law?
בקורא משערין או בכל אדם משערין.
Question: Do we gauge based on the one who recites, or based on an average person?
אמר ר' מתניא מסתברא בקורא.
Answer (R. Matanyah): Presumably, it is based on the one who recites.
ר' אבהו שאל לרבי יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי.
Question (R. Avahu, to R. Yochanan): If I was reciting Kri'as Shma, and I passed through filthy (smelly) alleyways and I interrupted, was I Yotzei my obligation?
א"ל אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך.
Answer (R. Yochanan): Avahu my [Talmid dear like a] son, you interrupted long enough to recite all of it, you were not Yotzei your obligation.
ר' אלעזר סליק מבקרא לר"ש בר אבא א"ל בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי
Question: R. Elazar went to visit R. Shimon bar Aba. [R. Shimon] said to him, being that I am weak, and I read Shma and I doze, am I Yotzei my obligation?
א"ל אין.
Answer (R. Elazar): Yes.
ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דרבי אליעזר ידע דר"ש בר אבא [דף יג עמוד א] מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה
Question (R. Yirmeyah, to R. Ze'ira): Because R. Elazar knew that R. Shimon bar Aba is very meticulous about the Mitzvah [and wants to fulfill it properly], he ruled for him so - or was it because he is weak [and really, he was exempt, so] he ruled so [even though in truth, he is not Yotzei]?
[דף יט עמוד ב (עוז והדר)] א"ל בפירוש פליגין ר' אלעזר אמר יצא ר' יוחנן אמר לא יצא.
Answer (R. Ze'ira): They explicitly argue [about a healthy person]. R. Elazar says that he was Yotzei, and R. Yochanan says that he was not Yotzei. (We explained this like the STEIPLER.)
מה פליגין בק"ש מפני שהיא עשויה פרקים פרקים אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר"א מודי.
What do they argue about? [They argue about] Keri'as Shma, for it is composed of different Perakim, but Hallel and the Megilah, even R. Elazar agrees [that if he dozes, he is not Yotzei. MASA D'YERUSHALAYIM - the case is, he dozed between Perakim, and the total of interruptions was more than the time to recite all of it.]
GREETING A TALMID CHACHAM DURING KERIAS SHEMA (Yerushalmi Perek 2 Halachah 1 Daf 13a)
תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו.
(Beraisa): One who greets his Rebbi [while in Keri'as Shma] or someone greater than himself in Torah, it is permitted.
הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה
Inference: One must greet someone greater than himself in Torah.
ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע אם לאחר זמן צריך לקרוע.
Inference: We learn this also from the following. A Beraisa teaches, if one tore [his garment because he thought that a relative died], and he revived, if [he died] immediately, he need not tear [again]. If it was later, he must tear;
וכמה הוא על אתר כדי דיבור. וכמה הוא כדי דיבור
Question: How much is immediately? It is Kedei Dibur. How much is Toch Kedei Dibur?
ר' סימון בשם ר' יהושע ב"ל כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו
Answer #1 (R. Simon citing R. Yehoshua ben Levi): It is in order to greet a colleague.
אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך רבי.
Answer #2 (Aba bar bar Chanah citing R. Yochanan): It is the time to greet between a Rebbi and his Talmid - he says to him 'Shlomo Alecha Rebbi!'
ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי
R. Yochanan was leaning on R. Yakov bar Idi, and R. Elazar saw him and hid from him.
אמר הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי וחדא דלא אמר שמועתא משמי.
R. Yochanan: This Babylonian did two improper matters to me! He did not greet me, and he did not say the teaching in my name! (If he is a Talmid who needs his Rebbi, he must greet me. If he considers himself a Talmid Chaver, and therefore he did not greet me, he must say the teaching in my name, for what he says Stam, people will attribute it to him!)
א"ל כך אינון נהגין גביהן. זעירא לא שאל בשלמיה דרבה דאינון מקיימין [איוב כט ח] ראוני נערים ונחבאו.
R. Yakov bar Idi: So they conduct. R. Ze'ira did not greet Rabah, for they fulfill "Ra'uni Ne'arim v'Nechba'u." (They hold that even a Talmid who needs his Rebbi should not greet his Rebbi. We explained this like PANIM ME'IROS, introduction DH She'elah, cited in SHEM HA'GEDOLIM, Seforim 7[26].)
מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש. א"ל הכא הוה ר"מ יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה.
While they were walking, they saw a Beis Midrash. [R. Yakov bar Idi] said, here R. Meir sat and expounded, and said teachings in the name of R. Yishmael, and he did not say teachings in the name of R. Akiva!
א"ל כל עלמא ידעין דר"מ תלמידו דר' עקיבא
R. Yochanan: Everyone knows that R. Meir was [primarily] a Talmid of R. Akiva (what he said Stam, surely it was from R. Akiva)!
אמר לו כ"ע ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן.
R. Yakov bar Acha: Everyone knows that R. Elazar is the Talmid of R. Yochanan! (Do not be upset if he said a teaching Stam!)
מהו (מיעבור קומי אהדורי צילמיה) [צ"ל למיעבר קמי אהרורה צלמא - חרדים]
Question (R. Yakov bar Idi): May one pass in front of a cursed idol?
א"ל מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עיניה.
Answer (R. Yochanan): Do you want to show honor to it?! Pass in front of it and blind its eyes!
א"ל ר' אלעזר יאות עבד דלא עבר קומיך.
R. Yakov bar Idi: [If so,] R. Elazar acted properly not to pass in front of you!
אמר (רבי) [צ"ל ר"י - פני משה] יעקב בר אידי יודע את לפייס.
R. Yochanan: Yakov bar Idi - you know how to appease!
ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה.
R. Yochanan wanted that people say the teaching in his name.
אף דוד ביקש עליה רחמים [תהילים סא ה] אגורה באהלך עולמים.
Even David requested mercy about this - "I will live in your tent forever";
[דף כ עמוד א (עוז והדר)] ר' פינחס ורבי ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם
Question (R. Pinchas and R. Yirmeyah citing R. Yochanan): Did it cross David's mind that he will live forever?
אלא אמר דוד אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
Answer: Rather, David said, I should merit that my words [of Torah] should be said in Batei Kenesiyos and Batei Midrash.
מהניא ליה.
Question: Does this help him?!
לוי בר נזירא אמר כל האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר
Answer (Levi bar Nezira): Whoever says a teaching in the name of the one who said them, [the author's] lips move with him in the grave. (Hash-m does not deny anyone's reward. Surely the author's lips move whether or not it was said in his name. However, if people think that the Talmid said it, perhaps they will not accept it, and afterwards people will not repeat it - PANIM ME'IROS.)
מה טעם [שיר השירים ז י] דובב שפתי ישינים ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו
What is the source? "Dovev Sifsei Yesheinim" - like this Komer of grapes (a Kli in which they are placed until they get warm) - [the wine] flows by itself."
ר' חנינא בר פפאי ור' סימון חד אמר כהדין דשתי קונדיטון וחרנה אמר כהדין דשתי חמר עתיק אף על גב דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה
R. Chanina bar Papai and R. Simon - one of them said, [the beginning of the verse discusses good wine,] like these people who drink Konditon (wine with honey and peppers). The other said, like these people who drink old wine (CHAREDIM). Even though (i.e. after) he drank it, the taste [remains] in his mouth. (Likewise, after he died, his lips move in the grave.)
אין דור שאין בו ליצנים מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו דוד אימת יבנה בית המקדש אימתי בית ה' נלך
There is no generation without scoffers. What did scoffers of that generation do? They went to the windows of David, and said to him David - when will the Beis ha'Mikdash be built? When will [we fulfill "Beis Hash-m Nelech"? It cannot be built as long as you are alive! KOCHVEI YITZCHAK citing PNEI MOSHE on Agados ha'Shas - why did they go to his windows? People used to hang a red thread in their window. If it whitened, this showed that Hash-m forgave them. Hash-m told David that He will publicize that he forgave David only after David died, so his thread remained red.]
והוא אומר אף על פי שמתכונין להכעיסני יבא עלי שאני שמח בלבי [תהילים קכב א] שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.
He said, even though they intend to anger me, should come upon me [punishments] if I was not happy in my heart - "Samachti b'Omrim Li Beis Hash-m Nelech"!
[שמואל ב ז יב] והיה כי ימלאו ימיך א"ר שמואל בר נחמני אמר הקדוש ברוך הוא לדוד דוד ימים מלאים אני מונה לך איני מונה לך ימים חסירים כלום
"V'Hayah Ki Yimle'u Yamecha" - R. Shmuel bar Nachmani said, Hash-m said to David, "David, I count full days for you. I do not count deficient days for you." (Hash-m told David that he will live all the years allotted for him. Bamidbar Rabah 14:12 - Adam was supposed to live 1000 years. He gave 70 of them to David.) (PF)
שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות
Shlomo your son will build the Beis ha'Mikdash - is it not to offer Korbanos? Mishpat and Tzedakah that you do are dearer to me than Korbanos!
ומה טעם [משלי כא ג] עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח:
What is the source? "Aseh Tzedakah u'Mishpat Nivchar la'Shem mi'Zevach."
פיסקא ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב.
(Mishnah): [Between] the Perakim one may greet someone to whom one must show honor, and one may respond.
מפני מה הוא משיב מפני (היראה או [דף יג עמוד ב] מפני הכבוד) [צ"ל הכבוד או לכל אדם - חרדים]
Question: For what does he respond - due to honor, or to everyone?
נשמעינא מן הדא (ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר"מ) [צ"ל ור' יהודה אומר בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם - חרדים]
Answer: We learn from [our Mishnah]. R. Yehudah says, [between] the Perakim, one greets due to honor and responds to anyone.
הא בקדמיתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד:
Inference: The first opinion (R. Meir, holds that) one greets due to honor and responds due to honor. (We explained this like CHAREDIM.)
ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר"מ.
(Mishnah): In the middle, one greets due to fear, and responds. R. Meir says so;
מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד
Question: For what does he respond - due to fear, or due to honor?
נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד
Answer: We learn from [our Mishnah]. R. Yehudah says, in the middle one greets due to fear, and responds due to honor;
הא קדמייתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה.
Inference: The first opinion (R. Meir, holds that), one greets due to fear and responds due to fear.
עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק
Question: This discusses in the middle of a Parshah. Is it even in the middle of a verse?
ר' ירמיה (מדמי) [צ"ל מרמז - מלחמות ד' ט:א] ר' יונה משתעי
Answer: R. Yirmeyah would gesture [in the middle of a verse]. R. Yonah would speak;
ר' חונה רב יוסף [דברים ו ז] ודברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם:
(R. Chunah citing Rav Yosef): "V'Dibarta Bam" - this teaches that you may talk in the middle of [the words of Keri'as Shma].