ברכות דף יד. א
האם פוסק בשאילת שלום בהלל?
בימים שגומרים בהם את ההלל | בימים שאין גומרים בהם את ההלל | ||
לר' חייא | פוסק ואין בכך כלום - אפי' באמצע הפרק | ||
לרבה | בין פרק לפרק | פוסק [1] | אפי' באמצע הפרק פוסק |
באמצע הפרק | לא יפסיק [2] |
ברכות דף יד: א
בתפלת ערבית שאין צ"ל פרשת "ויאמר" - דציצית לא נוהגת בלילה, אם התחיל לומר [3] כמה חשוב התחלה שצריך לסיים?
דבר אל בני ישראל | ואמרת אליהם | ועשו להם ציצית | |
למערבא (לפי' רב פפא) | לא הוי התחלה | הוי התחלה | |
לרב שמואל בשם רב | לא הוי התחלה | הוי התחלה |
איזה מצות מוזכרות בג' פרשיות ק"ש?
ללמוד | ללמד | לעשות | |
פרשת שמע | "ודברת בם" | "ושננתם לבניך" | "וקשרתם" "וכתבתם" |
פרשת והיה אם שמוע | ----- | "ולמדתם אתם את בניכם" | "וקשרתם" "וכתבתם" |
פרשת ויאמר | ----- | ----- | "ועשו להם ציצית" |
[1] פי', כדין ק"ש שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
[2] לרבינו יונה לא יפסיק כלל - כיון שאין להפסיק בשבחו של מקום. והרא"ש ס"ל שהוא כדין ק"ש ששואל מפני היראה ומשיב שלום לכל אדם.
[3] ונחלק רב כהנא עם בני מערבא האם יש בכלל להתחיל, דרב כהנא ס"ל שלא להתחיל - והיינו שלא יאמר כלל, ורק אם התחיל גומר, ואילו בני מערבא ס"ל שכן יש לומר קצת. ולכך נקט אביי שיש לומר קצת כבני מערבא, רק כיון שמה שאומרים בני מערבא חשוב לרב התחלה, ואמר רב כהנא אמר רב שאם התחיל גומר, לכן אומרם את כל הפרשה.