ברכות דף ה: א
מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק מה דינו?
מה דינו? | ומנין? | |
לריש לקיש | אין יסורין בדלין ממנו | דכתיב "בני רשף יגביהו עוף" [1] |
לר' יוחנן | אין יסורין בדלין ממנו | דכתיב "כל המחלה אשר שמתי" וגו' |
וגם באין עליו יסורין מכוערין | דכתיב "נאלמתי דומיה החשיתי מטוב" וגו' |
האם יסורין דלהלן חשובים יסורין של אהבה?
כשיש בהם ביטול תורה | כשיש בהם ביטול תפלה | ||
לר' יעקב בר אידי ור' אחא בר' חנינא |
חד אמר | אינם יסורין של אהבה | יסורין של אהבה |
וחד אמר | יסורין של אהבה | אינם יסורין של אהבה | |
לר' יוחנן | יסורין של אהבה | יסורין של אהבה |
ברכות דף ה: א
באיזה אופן נגעים ובנים הם יסורין של אהבה ובאיזה אופן לא?
יסורין של אהבה | אינם יסורין של אהבה | ||
נגעים | לתירוץ ראשון: | הם מזבח כפרה אבל אינם יסורין של אהבה | |
לאיבעית אימא: | בבני בבל | בארץ ישראל [2] | |
בנים | כשהיו לו ומתו | כשלא היו לו בכלל [3] |
[1] כלומר רק כשיש לו תורה שנקראת "עוף" - מלשון התעיף עיניך בו ואיננו אז יסורין בדלין ממנו, אבל בלא זה לא.
[2] רש"י פירש דכיון דצריך שילוח מג' מחנות אינם יסורין של אהבה. והקשו התוס' (בד"ה הא), דהא לא נהג בזמן ר' יוחנן דין שילוח מחנות, וא"כ למי היה אומר כן. ולכן פירשו, שכיון שבא"י היו נוהגים טומאה וטהרה לכך לא חשיב יסורין של אהבה.
[3] כתבו התוס' (בד"ה והאמר), דאין לתמוה מכמה צדיקים שלא היו להם בנים, דגם צדיקים יש להם לפעמים יסורין שאינם של אהבה, ולא כפירש"י שפירש שאדם חשוב כמו ר' יוחנן לא יתכן שיהיו לו יסורין שאינם של אהבה. אלא הראיה מר' יוחנן, דמזה שהיה רגיל לנחם בהם אחרים ש"מ יסורין של אהבה הם.