ברכות דף ו. א
מנין שהשכינה שורה באופנים דלהלן, ומה החידוש בכל אחד?
| מתי שורה שכינה? | ומה החידוש בזה? | |
| באחד | כשעוסק בתורה | שאפי' עם אחד שורה שכינה |
| בשנים | כשעוסקים בתורה | שנכתבים דבריהם בספר הזכרונות [1] |
| בשלשה | כשיושבים בדין | שהגם שהוא רק דין לעשות שלום - חשוב כתורה |
| בעשרה | כשמתפללים | שהשכינה מקדמת ובאה לפניהם (ולא עד שיושבים) |
ברכות דף ו: א
דברים טובים שעושה אותה האדם כדלהלן, על מה עיקר קיבול השכר בהם?
| על מה עיקר קיבול השכר? | |
| אגרא דפרקא (דרשת החכם) | על שרץ לשמוע את החכם [2] |
| אגרא דכלה (הדרשא בשבת קודם הרגל) | על שנדחק לשמוע את הדרשא |
| אגרא דשמעתתא (לימוד סוגיא) | על שמתאמץ ויגע להבין טעמו של דבר |
| אגרא דבי טמיא (בית האבל) | על שעומד ושותק שם |
| אגרא דתעניתא | על שנותנים צדקה לערב לפרנסת העניים |
| אגרא דהספדא | על שהרים קול בעוגמת נפש שיבכו השומעים |
| אגרא דבי הלולי (שמחת חתן וכלה) | על מילותיו לשמח את החתן |
באיזה אופן נאמר האיסור "המתפלל אחורי בית הכנסת ולא מהדר אפיה לבי כנישתא"?
[תוד"ה אחורי בעמוד א'].
| באיזה אופן? | |
| לפירש"י לפנינו | היו מתפללים לצד מערב והפתח במזרח (וזה אחורי) ועמד בצד כותל הפתח והתפלל למזרח - הפך העם |
| לפירש"י שבתוס' | היו מתפללים לצד מערב והפתח במזרח, ועמד מצד הכותל המערבי (וזה אחורי) והתפלל למערב [3] - כמו העם |
| לתוס' (והוא כפירש"י שלפנינו) | היו מתפללים לצד מערב והוא אחורי העם במזרח (ששם הפתח) והתפלל למזרח - הפך העם |
[1] וביארו התוס' (בד"ה חד), שהכוונה שנכתבים דבריהם בספר הזכרונות עם רבים, כי גם אחד נכתב, כדאיתא באבות "וכל מעשיך בספר נכתבין".
[2] פירש"י (אגרא דפרקא), דכיון שרוב האנשים אין בכוחם לזכור לאחר זמן את השמועה ששמעו - ואי אפשר לתת להם שכר לימוד, לכן אמרינן שעיקר השכר הוא הריצה.
[3] והחיסרון, שכיון שהוא עומד אחורי בית הכנסת והיינו אצל הכותל המערבי של בית הכנסת ומתפלל לצד מערב (ואחוריו לבית הכנסת), ולא מתפלל אל צד בית הכנסת - בזה נראה ככופר במי שהציבור מתפללים. ותמהו התוס', דאדרבה אם יחזיר פניו לצד בית הכנסת נראה ככופר, כיון שימצא שהוא מתפלל למזרח וכל הציבור מתפללים למערב.