PAST DEDICATIONS



 
BEITZAH 21 (20 Nisan) - Dedicated by Mr. Martin Fogel of Carlsbad, California, in memory of his father, Yaakov ben Shlomo Fogel, on the day of his nineteenth Yahrzeit.

ביצה דף כא. א

בהמה או עיסה של ישראל ושל נכרי האם מותר לשחטה או לאפותה ביו"ט? [תוד"ה חזינן].

בבהמה בעיסה
לרב חסדא מותר -
אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה
אסור - דאפשר לחלקה בלישה
לרב הונא לרש"י: מותר [1]
לתוס': אסור [2]

עיסת הכלבים [3] בזמן שהרועים אוכלים ממנה האם נאכלת ביו"ט?

כשיש לו נבלה מזומנת כשאין לו נבלה מזומנת
לרב חסדא - דלית ליה "הואיל" מותר [4] אסור - דאפשר לחלקה בלישה
לרבה - דאית ליה "הואיל" מותר מותר - דהואיל ואפשר לפייסן בנבלה

בני הכפר שהטיל עליהם המלך לאפות ולבשל לבני חילו, האם מותר לאפות להם ביו"ט?

אם נותנים פת לתינוק אינם מקפידים אם נותנים פת לתינוק מקפידים
לרב הונא מותר אסור
לר' יהושע בן לוי אסור [5] אסור

ביצה דף כא: א

האם אפשר לטלטל גריעיני תמרה בשבת וביו"ט בשביל לתת בפני בהמה?

יבשים לחים
ביו"ט [6] מותר - דראוים להיסק מותר - דראוים להיסק גדול
בשבת בפני עצמם: אסור
לטלטל אותם אגב פת: מותר

האם אפשר להזמין את הנכרי בשבת וביו"ט?

ביו"ט בשבת
לרב הונא מותר - דמותר להרבות לנכרי -----
לריב"ל ולרבא ולמר שמואל אסור - דשמא ירבה בשבילו מותר
לרב אחא בר יעקב אסור - משום שארית כוסו שהיא מוקצה [7]

האם מותר להבעיר אש בשביל רחיצה או בשביל חימום?

בשביל רחיצה מדורה להתחמם כנגדה
לבית שמאי ראוים לשתיה: מותר [8]
אינם ראוים לשתיה:
אסור
אסור -
אפי' שהוא הנאת כל גופו
לבית הלל מותר מותר

האם יכול להטמין חמין משבת ליו"ט באופנים דלהלן לרב הונא?

בהניח עירוב תבשילין בלא הניח עירוב תבשילין
לבית שמאי מותר אסור
לבית הלל מותר בכדי חייו (שיעור מועט): מותר
בשיעור מרובה: אסור
-------------------------------------------------

[1] רש"י (בד"ה כל חדא וחדא וכו') פירש בדעת רב הונא שאמר גבי בני באגא דרמו עליהו קמחא, דבני חילא שמותר לאפותה ביו"ט - היכא דחזינא דאי יהבו לינוקא חדא ריפתא לא קפדי, דס"ל שעיסה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לאפותה, ולכן גם כאן מותר לאפות מצד מה שיש חלק לישראל לתת ממנה לינוקא.

[2] כן כתבו התוס' (בד"ה חזינן), שמודה רב חסדא לרב הונא גבי עיסה שאסור והטעם שהרי אפשר לחלקה קודם אפיה ולאפות רק את החלק שלו, משא"כ גבי קמחא דבני חילא שהתיר רב הונא לאפות משום שמיירי שהיה כל הקמח של בני חילא ורק ע"י שהיו ישראל אופים בשבילם לא היו מקפידים אם היו נותנים ריפתא לינוקא, וכיון שכן האפשרות לקחת לצורך ישראל - היא רק אחר האפיה ולכן מותר לאפות את הכל.

[3] הנידון לשיטת ר' יוסי הגלילי לקמן (בעמוד ב') דממעטינן "לכם" - ולא לכלבים, אולם לר' עקיבא דס"ל "אפילו נפש בהמה במשמע" - אין נידון שמותר.

[4] דכיון שיכול לפייסם בנבלה כל העיסה נעשית לצורך הרועים ומותר לעשות ביו"ט, אבל אם אין לו לפייסם בנבלה אסור - דיכול לחלקה ולאפות רק מה שצריך לרועה.

[5] ר' יהושע בן לוי אמר שאסור להזמין את הנכרי ביו"ט משום שחיישינן שמא ירבה הישראל בבישול או באפיה בשביל הנכרי. וזה דלא כדברי רב הונא שהתיר לאפות בשביל הגוי - אם יהנה מזה הישראל אפי' מעט, וא"כ כ"ש שמותר להרבות בשביל הגוי.

[6] הנידון הוא אליבא דר' יוסי הגלילי שאמר "לכם" - ולא לכלבים, אבל לר' עקיבא דס"ל ד"נפש" משמע אפי' נפש בהמה, מותר לטלטל בשביל צורך הבהמה.

[7] דאסורה בהנאה כדין יין נסך. והגם דהוי גרף של רעי, מ"מ לא עושים גרף של רעי לכתחילה.

[8] וביארו התוס' (בד"ה לא), דמיירי באופן שעושה אותם לשתיה ושותה מהם קצת ומרבה גם בשביל רחיצה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף