12TH CYCLE DEDICATION

BECHOROS BECHOROS 31 - Dedicated l'Iluy Nishmas Mrs. Lily (Leah bas Pinchas) Kornfeld, who passed away on 8 Av 5765. Dedicated by their daughter and son-in-law, Diane and Andy Koenigsberg and family. May her and her husband's love for Torah and for Eretz Yisrael continue in all of her descendants.

בכורות דף לא. א

גר שקיבל עליו דברי תורה, עם הארץ שקיבל עליו דברי חברות, כהן שקיבל עליו דברי כהונה, ולוי שקיבל עבודת לויה, ושוב חזרו לסורן, האם מקבלים אותם בתשובה?

לל"ק: חזרו במטמוניות [1]
לא"ד: עשו העבירה בפרהסיא
לל"ק: חזרו בפרהסיא [2]
לא"ד: עשו העבירה במטמוניות [3]
לר' מאיר אין מקבלים אותם עולמית
לר' יהודה אין מקבלים אותם [4] מקבלים אותם
לר"ש ור"י ב"ק בין כך ובין כך מקבלים אותם

באופנים דלהלן האם כשר אדם להתיר בכור במום?

ביחיד ביחיד מומחה כשהם שלשה
לעצמו אינו רשאי [5] אינו רשאי רשאי
לאחרים אינו רשאי רשאי רשאי

כיצד דין מכירת דברים דלהלן?

פסולי המוקדשין (קדשים שנפל בהן מום) בכור ומעשר
להמכר באיטליז [6] מותר [7] אסור
להשקל במשקל כדרך קצבים מותר אסור
לשקול מנה כנגד מנה [8] מותר מותר

בכורות דף לא: א

האם מותר למכור מעשר בהמה?

מעשר בהמה של יתומים מעשר בהמה של גדול
בהבלעה - בעורו חלבו גידו וקרניו [9] מותר לאביי: אסור
 
לרבא ורב שמואל: מותר
שלא בהבלעה לאביי: אסור
 
לרבא ורב שמואל: מותר [10]
אסור
-------------------------------------------------

[1] פירשו התוס' (בד"ה וכולן), שחזרו לסורם במטמוניות אבל בגלוי נזהרין על דברי חבירות.

[2] שלגמרי קלקלו מעשיהם אף בפרהסיא - לר' יהודה מקבלין אותן כשישוב דכשחוזרין חזרה לגמרי.

[3] רש"י פירש שלא חיללו שם שמים, ותוס' (בד"ה איכא) פירשו שידענו שעשו דברי החברות אפי' במטמוניות קודם שחזרו לסורן, מקבלים אותם, אבל אם לא ידענו בהם מעולם שעשו דברי חברות גם במטמוניות אלא רק בפרהסיא אין מקבלים אותם, כי חוששים להם שהם גונבי דעת הבריות הם.

[4] לל"ק אין מקבלין אותן - שגונבין דעת הבריות ואין עושין אלא לפנים, ולל"ב משום שעשו בפרהסיא וחיללו את השם.

[5] ודוקא גבי בכור אמרינן הכי, אבל גבי קדשים מותר לו לראות ואינו חשוד לומר על מום עובר שהוא קבוע, דמה לו לשקר הרי אם רוצה להתירו יכול לעשות זאת בהיתר ע"י שישאל עליהם. וכן גבי מעשרותיו הוא לא חשוד לומר על בהמת מעשר שנפל בה מום עובר שהוא מום קבוע היות שהיה יכול מתחילה לפטור את כל עדרו - ע"י שהיה נותן מום עובר בכל עדרו. וכן לענין להשאל על טהרותיו אינו חשוד לומר על טמא טהור, כי לא מפסיד דהרי הטומאות הללו ראויים לו בימי טומאתו.

[6] בשוק, וכיון שיש שם הרבה לוקחים - הוא נמכר ביוקר.

[7] מפני שהנאתן להקדש, שכיון שאתה מתיר לפודה למכור אותו באיטליז, מתחילה הוא פודה אותו במחיר גבוה.

[8] כגון שיש לו כבר מנה של חולין שהוא יודע משקלה (או כל כלי אחר - שאינו משקולת) והוא שוקל את הבשר קודש כנגדה.

[9] כל מה שנאסר במער בהמה הוא רק דבר הנישום מחיים דהיינו הבשר שהוא העיקר אבל לא עור גידים וקרנים.

[10] משום שיש בזה השבת אבידה, דכיון שלא יכולים לאכול את כל הבשר אם לא נתיר להם למוכרו יפסד ממון יתומים, וכיון שמדאורייתא כל האיסור למכור מעשר בהמה הוא רק כשהוא חי, דכתיב "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש לא יגאל" - מתי לא יגאל כשעושה תמורה דהיינו בחייו, אבל אחר מיתתו לא (ויש עוד דרשות בגמ'), אבל אחר מיתה מותר מדאורייתא וחכמים גזרו, ולא העמידו דבריהם במקום יתומים ולכן מותר אחר שחיטה למכור אותו כדרכו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף