בכורות דף לב. א

בשר מעשר בהמה (של גדול) שאסור למוכרו, האם יכול להבליעו במחיר העצמות?

בבהמה דקה בבהמה גסה
ללישנא קמא אין מבליעו - כי אין העצמות
 
ראוים לכלום
מבליעו - דהעצמות ראוים לכלים
לאיבעית אימא במקום שעושים כלים: מבליעו
 
במקום שאין עושים: אין מבליעו

מה דין בכור ומעשר במכירה ובפדייה?

במכירה - שנשאר בקדושתו בפדייה - שנפדה מקדושתו
בכור נמכר [1] אינו נפדה
מעשר בהמה אינו נמכר [2] אינו נפדה

בכורות דף לב: א

למי מותר לאכול מבכור בעל מום [3] שנשחט?

כהנים ישראלים גוים
לבית שמאי מותר אסור אסור
לב"ה דמתניתין - ר' עקיבא מותר מותר מותר
לבית הלל דברייתא מותר מותר אסור
-------------------------------------------------

[1] פי', משבא ליד כהן הכהן מוכר אותו לאחרים והוא נשאר בקדושתו,

[2] בשום ענין לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום מדכתיב "לא יגאל", אמנם רוב האמוראים ס"ל שמדאורייתא אסור למוכרו רק כשהוא חי, ומדרבנן אסרו שחוט אטו חי. וילפינן בגז"ש "לא יגאל" "לא יגאל" מחרמים לאסור גם מכירה ולא רק פדיון. ורבא למד ש"לא יגאל" הכתוב בחרמים מיותר, ולומדים אותו באם אינו ענין לאיסור מכירה במעשר. ורב אשי אמר ד"לא יגאל" הכתוב במעשר פירושו מכירה, כי יש לדייק שאחר מיתה כן נגאל (דומיא דתמורה דשייכת רק מחיים ולא לאחר מיתה), ופדיון לא שייך אחר שחיטה דהא בעינן העמדה והערה, אלא על כרחך "לא יגאל לא ימכר הוא".

[3] אמנם בכור תמים שקרב על גבי המזבח, בשרו נאכל רק לכהנים לכו"ע.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף