בכורות דף יב. א
האם אפשר לפדות פטר חמור בשה שהוא בן פקועה?
| אליבא דר"מ דבעי שחיטה | אליבא דרבנן דשחיטת אמו מטהרתו | |
| למר זוטרא | פודין בו - דשה מעליא הוא |
אין פודין בו - כמו לפסח שפסול |
| לרב אשי | פודין בו - דהרי הוא רץ כשה חי |
האם פודים פטר חמור בכלאים ובנדמה?
| כלאים - תיש הבא על הרחל [1] | נדמה - רחל שילדה מן עז ואביו שה | נדמה פרה שילדה מן עז [שה] ואביו שור | |
| לרבנן | אינו פודה | ספק | אינו פודה |
| לר' אליעזר | פודה | פודה | אינו פודה |
בכורות דף יב: א
מה דין בהמת שביעית בדלהלן?
| מה הדין? | מה הטעם? | |
| לפדות בה פטר חמור ודאי | אסור | "לאכלה" - ולא לסחורה |
| לפדות בה פטר חמור ספק | מותר | אין כאן סחורה דהרי הטלה לעצמו ואוכלו |
| להתחייב בבכורה | פטורה | "לאכלה" - ולא לשריפה, ואימורי הקרבן נשרפים |
| להתחייב במתנות | חייבת | דהוא בכלל אכילה |
הפריש שה לפדיון פטר חמור - ולא נתנו עדיין לכהן, מה הדין בדלהלן?
| מת השה, האם החמור פדוי | מת החמור, מה דין הנבלה, והטלה | |
| לר' אליעזר | חייב באחריותו - עד שיגיע ליד כהן | אסורה - ותיקבר, אבל הטלה מותר [2] |
| לחכמים | פטור - כיון שפדה פקע חיובו | מותרת, אבל הטלה לכהן |
-------------------------------------------------
[1] דהיינו שני מיני בהמה, שהרביעם זה על זה.
[2] דכיון שהוא חייב באחריות הטלה כמאן דלא אפרשיה, ולכן מותר הטלה בהנאה. ולחכמים להיפך, כיון שפדה אותו נגמרה מצוותו, ולכן הפטר חמור מותר בהנאה, ואת הטלה הוא חייב ליתן לכהן.
-------------------------------------------------