בכורות דף יג. א

מה הן התירוצים שנאמרו ביישוב ב' הברייתות בענין זמן פדיון פטר חמור?

ברייתא א': פדיון פטר חמור לאלתר ברייתא ב: לא פחות משלשים יום
לרב נחמן אם פדה בדיעבד פדוי כך פודה לכתחילה
לרב ששת לומר שיפדה אותו לאלתר עד שלשים יום לא עובר עליו
לרבא לרבנן - דלא מקשי לבכור אדם לר' אליעזר - דמקיש לבכור אדם

כיצד קונים מן הגוי וכיצד הגוי קונה מישראל מטלטלים?

כשלא קיבל לדון בדיני ישראל כשקיבל לדון בדיני ישראל
לריש לקיש משום ר' אושעיא קונה רק במעות קונה רק במשיכה [1]
לאמימר (בעמוד ב') קונה רק במשיכה

בכורות דף יג: א

כיצד קונה ישראל מהישראל מטלטלים?

מדאורייתא מדרבנן
לר' יוחנן מעות קונות [2] לא קונה [3]
לריש לקיש קונה רק במשיכה

הלוקח גרוטאות מגוי והיה שם ע"ז, למ"ד משיכה קונה, מה הדין והטעם באופנים דלהלן?

רישא: עד שלא נתן מעות משך - יחזיר סיפא: משנתן מעות משך - לא יחזיר
לאביי הוי מקח טעות לא הוי מקח טעות [4]
לרבא הוי מקח טעות [5] מחזי כע"ז ביד ישראל [6]
-------------------------------------------------

[1] כן תירצה הגמ' בעמוד ב' על מה שהקשתה לר"ל דס"ל שקונה הגוי רק במעות מדין "הלוקח גרוטאות מן הגוי" וכו', דמבואר שקונה במשיכה, ותירצה הגמ' שמיירי באופן שקיבל עליו הגוי לדון בדיני ישראל. אמנם בהמשך הביאה את רב אשי ורבינא שתירצו באופנים אחרים.

[2] פירש"י דכתיב בהקדש "ונתן הכסף וקם לו" ולומדים הדיוט מהקדש, ותוס' (בד"ה דבר) פירשו מגופיה דקרא דכתיב "או קנה מיד עמיתך" - דסתם קנין הוא בכס, כדכתיב "שדות בכסף יקנו" וכו'.

[3] גזירה שמא יאמר לו "נשרפו חטיך בעלייה".

[4] ס"ל לאביי שמעיקר הדין אין מקח טעות אחר שנתן מעות, כיון שצריך היה לבדוק הסחורה לפני שיתן מעות, ומדלא בדק גמר בדעתו לקנותה איך שהיא. ורבא חולק וס"ל דבכל אופן היתה זו משיכה של מקח טעות - דאין ישראל רוצה לקנות ע"ז.

[5] ס"ל לרבא שבכל ענין הוי מקח טעות וכנ"ל, אולם בשלא נתן מעות לא מיחזי כע"ז ביד ישראל.

[6] הגם דהוי מקח טעות מעיקר הדין מ"מ כשנתן מעות מיחזי כע"ז ביד ישראל, ולכך לא יחזיר דנראה כאילו הישראל מוכר לעכו"ם ע"ז, וצריך להוליך הנאה לים המלח.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף