TOSFOS DH Mar Savar Gazlan Havi
תוספות ד"ה מר סבר גזלן הוי
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Bava Kama.)
וחייב להחזירה ליד הבעלים
Explanation: [Since he is a Gazlan] he must return it to the owner.
תימה הא תנן בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיח.) גבי הגונב טלה מן העדר ולא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו הצאן והיא שלמה פטור
Question: A Mishnah in Bava Kama (118a) teaches regarding one who stole a lamb from the herd, and the owner did not know about the theft or the return, and he counted the flock and it was complete, [the Gazlan] is exempt;
וא"ר יוחנן לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפילו מנין לא צריך
R. Yochanan said that [if it was stolen] with Da'as (the owner knew), counting exempts. Without Da'as, even counting is not needed.
א"כ ה"נ הכא אף על גב דגזלן הוי כשהחזירה ליד התינוק שלקחה הימנו יהיה פטור
If so, also here, even though he is a Gazlan, when he returns it to the child from whom he took it, he should be exempt!
אומר ר"י שאני התם דמחזירה למקום המשתמר אבל הכא מאבדה בידים שמוסרה ליד התינוק כדאמרי' לעיל דאבידה מדעת היא.
Answer (Ri): There is different, for he returns it to a guarded place. Here, he overtly causes it to be lost, for he gives it to the child, like we said above "it is Aveidah mi'Da'as."
TOSFOS DH Le'asro Iy Efshar Mipnei v'Chulei
תוספות ד"ה לעשרו אי אפשר מפני כו'
(SUMMARY: Tosfos explains how tithing causes a loss.)
במעשר ראשון ובמעשר עני אינו מפחיתו דבדמאי מעשרן והן שלו
Explanation: Regarding Ma'aser Rishon and Ma'aser Oni, he does not reduce [the value], for regarding Demai, one separates these tithes and they are his. (It is a Safek whether or not the Peros were already tithed. Levi'im or Aniyim must prove that they were Tevel in order to force the owner to give away the tithes);
אלא מפחיתו במעשר שני שחייב לאכלו בירושלים ובתרומת מעשר דנותנו לכהן כדאמרי' בפרק בתרא דסוטה (דף מח.).
Rather, he decreases it through Ma'aser Sheni, which he must eat in Yerushalayim, and Terumas Ma'aser, which he must give to a Kohen, like we say in Sotah (48a).
Note: Some explain that one may sell Terumas Ma'aser of Demai to a Kohen, and need not give it for free. However, Terumah is worth much less than Chulin, for fewer people can eat it, and one cannot eat it if it becomes Tamei.
TOSFOS DH bi'Yarei Shamayim Askinan Kegon Rav Safra v'Chulei
תוספות ד"ה בירא שמים עסקינן כגון רב ספרא כו'
(SUMMARY: Tosfos explains how he may return it.)
ואם תאמר כשגמר בלבו לקנות היאך מחזיר
Question: When he resolved in his heart to buy, how may he return it?
וי"ל דמחזיר מדעת המוכר.
Answer: He returns it with the seller's consent.
88b----------------------------------------88b
TOSFOS DH Echad me'Asarah b'Litra l'Yud Litra
תוספות ד"ה אחד מעשרה בליטרא לי' ליטרא
(SUMMARY: Tosfos explains how the Mishnah alludes to this.)
מלישנא דמתני' דייק דקתני אחד לעשרה ולא קתני אחד מעשרה
Explanation: He infers from the wording of our Mishnah. It says "one [10th] for 10 [Litra]", and it did not say "one from 10."
וא"ת אמאי לא תני במתני' אחד ממאה
Question: Why didn't our Mishnah teach "one of 100"?
ונראה לרשב"א לפרש דלא מיחייב גירומיו כלל מדאורייתא אלא כששוקל עשר ליטרין אבל בפחות מכאן אינו חייב מדאורייתא
Answer (Rashba): Mid'Oraisa, he is obligated to give Girumav (Hechra on a balance scale, i.e. making the sale item descend a Tefach below even, or compensation for not giving Hechra in a place where they weigh evenly) only when he weighs [at least] 10 Litrin. For less than this, mid'Oraisa he is not obligated.
והא דתניא לקמן היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא לא יאמר שקול לי ג' רבעי ליטרא כו' לפי שהיה חייב הכרע על כל משקל ומשקל
Implied question: Below (89a), a Beraisa teaches that if one wanted to buy three quarters of a Litra, he may not say "weigh for me three times, each time a quarter Litra", for then he would need to give a Hechra for each weighing (even though it is less than 10 Litra)!
הני מילי גבי הכרעה דלאו דאורייתא ובמקום שנהגו.
Answer: This refers to Hachra'ah that is not mid'Oraisa, in a place where it is the custom (to give even for less than 10 Litra).
TOSFOS DH Hasam Efshar bi'Teshuvah
תוספות ד"ה התם אפשר בתשובה
(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about when this always applies.)
ודוקא בעריות שאין בהן ממזרות
Opinion #1: This is only regarding Arayos without Mamzerus;
אבל הבא על אשת איש והוליד ממנה בן או שאר עריות שיש בהן ממזרות זהו מעוות לא יוכל לתקן כדאמר (ביבמות דף כב: (הגהת הרש"ש) וא"א בתשובה
However, if one had Bi'ah with a married woman and fathered a child through her, or other Arayos that produce Mamzerim, this is "crooked that cannot be fixed", like it says in Yevamos (22b), and one cannot repent for this.
וה"ר חיים אומר אע"ג שהוא מעוות לא יוכל לתקן מ"מ אפשר בתשובה שצוהו הקב"ה דלא צוה לו אלא לעשות (הגהת הב"ח) תשובה
Opinion #2 (R. Chaim): Even though this is "crooked that cannot be fixed", even so, one can do the Teshuvah that Hash-m commanded him. He commanded him only to do Teshuvah.
אבל גזלן שתשובתו הוא שיחזיר הגזילה כדכתיב והשיב את הגזלה וגו' והיכא דגזל לרבים אינו יודע למי ישיב
However, the Teshuvah for a Gazlan is to return the theft, like it says v'Heshiv Es ha'Gezeilah...", and when he stole from the Rabim, he does not know to whom to return;
דאע"ג דאמרי' (ב"ק דף צד:) יעשה בהן צרכי רבים מ"מ לאו תשובה מעלייתא היא.
Even though we say in Bava Kama (94b) that he should do public needs [to benefit everyone, including those from whole he stole], this is not a proper Teshuvah.
TOSFOS DH v'Kilelam b'Esrim v'Shtayim
תוספות ד"ה וקללם בעשרים ושתים
(SUMMARY: Tosfos infers that what is in Parshas Nitzavim is not considered curses.)
מוהיה אם לא תשמע (הגהת הרש"ש) וגו'
Explanation: This is from "v'Hayah Im Lo Sishma... " [until "v'Ein Koneh"]. From "Vov" until Hei spans all 22 letters of the Aleph-Beis.
מכאן אין נראה לר"י פירוש רב נסים גאון דפירש דהאי דמחלקים וילך מאתם נצבים כשיש שתי שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יו"ט אע"פ שהיא פרשה קטנה ומחברין מטות ומסעי שגדולות יותר
Inference (Ri): This shows unlike Rav Nisim Gaon explained why we divide Parshas Vayelech from Nitzavim when there are two Shabbosos between Rosh Hashanah and Sukos that are not Yom Tov (we read Nitzavim before Rosh Hashanah, Vayelech on Shabbos Shuvah, and Ha'azinu on the next Shabbos), even though (Nitzavim and Vayelech) are a small Parshah (70 Pesukim in all), and we combine Matos and Mas'ei (read both on one Shabbos), which are bigger (244 verses);
היינו משום דבעינן שיתמו שנה וקללותיה שיש קללות באתם נצבים ואין אנו רוצים שיכנסו תוכחות של שנה שעברה בשנה הבאה
[Rav Nisim Gaon explained that] it is because we want to finish the year and its curses, for there are curses in Nitzavim, and we do not want rebuke of the previous year to enter the coming year. (If we would separate Matos and Mas'ei, we would need to read both Vayelech with Nitzavim on Shabbos Shuvah, after Rosh Hashanah.)
דהא הכא משמע דלא קרי קללות אלא באם בחקותי ובוהיה כי תבוא דקאמר מואם לא תשמעו עד ואין קונה אבל משם ואילך לא חשיבי קללות
Rebuttal: Here it connotes that we call curses only those in [Parshiyos] Bechukosai and Ki Savo, for it says that [Moshe cursed] from "v'Hayah Im Lo Sishma" until "v'Ein Koneh", but from there and onwards (i.e. those in Nitzavim) are not considered curses!
אבל נראה לר"י דלהכי אנו קורין לעולם אתם נצבים לפני ר"ה כדי להפסיק בפרשה בין קללות דשנה שעברה דוהיה כי תבוא לשנה הבאה
Explanation (Ri): We always read Nitzavim before Rosh Hashanah in order that a Parshah will separate between the curses of the previous year, in Parshas Ki Savo, and the coming year.
ולכך נמי לעולם אנו קורים במדבר לפני עצרת כדי להפסיק בה בין קללות דאם בחקותי לעצרת שהוא ר"ה לפירות האילן שנדונין על הפירות
Support: This is why similarly, we always read Parshas Bamidbar before Shavu'os, in order to interrupt between the curses in Bechukosai and Shavu'os, which is Rosh Hashanah for fruits of the tree, for we are judged for fruits [on Shavu'os];
והכי איתא במס' מגילה (דף לא: ושם) דקורין קללות שבתורת כהנים לפני עצרת.
It says in Megilah (31b) that we read the curses in Chumash Vayikra before Shavu'os.