TOSFOS DH v'Amar Lo Peraticha bi'Zmani Amai Lo v'Chulei
תוספות ד"ה ואמר לו פרעתיך בזמני אמאי לא כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why we did not answer differently.)
הוה מצי לשנויי הא דקתני בחזקת שלא נתן היינו בתוך זמנו או בזמנו ואמר פרעתיך בתוך הזמן דליכא מיגו כדפרי' לעיל
Implied question: We could have answered that the Mishnah teaches that the Chazakah is that he did not pay, i.e. within the time [it is due], or at the time, and he says "I paid you within the time", for there is no Migo, like I explained above (5b DH u'Va. He could not be brazen to say "I paid you today" for this is an obvious lie. One could not forget so quickly!)
אבל לאחר זמנו הוי בחזקת שנתן דבמקום חזקה אמרינן מה לי לשקר
However, after the time the Chazakah is that he paid, for we say Migo against a Chazakah.
אך ניחא ליה לשנויי התם מימר אמר מי יימר דמחייבי לי רבנן דלא תיקשי נמי לאביי ולרבא.
Answer: He prefers to answer that there, he says "who says that Rabanan will obligate me to pay" [for the added height of the wall, since he only built a wall near it, and he did not yet use it], so it will not be difficult for Abaye and Rava [why he is not believed within the time].
TOSFOS DH Kol ha'Omer Lo Lavisi k'Omer v'Chulei
תוספות ד"ה כל האומר לא לויתי כאומר כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why we need to say so here.)
הקשה ה"ר יצחק מה צריך כאן לטעם כל האומר כו'
Question (Ri): Here, why do we need the reason "anyone who says ['I did not borrow', it is as if he said 'I did not pay']"?
הא ודאי כיון שכבר הודה תו לא מהימן לומר שלא לוה
Surely, since he already admitted [that he owes], he is not believed to say that he did not borrow!
דבשלמא בשבועות (דף מא: ושם ד"ה כל) צריך להאי טעמא שאומר לו מנה לי בידך והלה אומר להד"מ ואתו עדים ואמרי ראינו שלוה ופרע
Granted, in Shevuos (41b) we need this reason. Reuven says "you owe me 100", and Shimon says "nothing ever happened (you never lent to me)", and witnesses come and say "we saw that he borrowed, and paid";
השתא הא דקאמרי סהדי שלוה מהימני והא דקאמרי פרע לא מהימני דהא איהו קמכחיש להו דאמר לא לויתי והאומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי
The witnesses are believed to say that he borrowed. They are not believed to say that he paid, for he contradicts them, for he said 'I did not borrow', and one who says 'I did not borrow', it is as if he said 'I did not pay'!
אבל הכא לא צריך כלל
However, here we do not need this at all!
ואומר ר"י דאיצטריך לאשמועינן דלא מצי למימר האומר לא לויתי לא שלא לוה כלל אלא כאילו לא לויתי לפי שפרעתי
Answer (Ri): We need it to teach that Shimon, who said 'I did not borrow', cannot say 'I did not mean that I did not borrow at all. Rather, it is as if I did not borrow, for I paid';
קמ"ל דכאילו אומר לא פרעתי בהדיא.
[Our Gemara] teaches unlike this. It is as if he said explicitly "I did not pay."
TOSFOS DH Samach l'Palga Samach l'Kula
תוספות ד"ה סמך לפלגא סמך לכולה
(SUMMARY: Tosfos explains that this refers to both the length and the height.)
האי לפלגא איירי בין לאורך בין לגובה.
Explanation: This "[he built close to] part" refers to both the length and the height.
TOSFOS DH u'Modeh Rav Huna b'Karna v'Lufta
תוספות ד"ה ומודה רב הונא בקרנא ולופתא
(SUMMARY: Tosfos explains the cases in which Rav Huna and Rav Nachman agree.)
מפרש ר"ת קרנא להיכר שלא יאריך החומה יותר שבסוף אותו כותל שסמך עושה כיפיה (הגהת הב"ח) לקרנא כלפי כותלו של חבירו
Explanation (R. Tam): Karna is an indication that he will not lengthen the wall further. At the end of the wall that he built near (the wall in the middle), he makes a cornerstone pointing towards his neighbor's wall.
ולופתא הוי היכר שלא יגביה הכותל יותר כגון שעשה היכר בראש החומה כמו (הגהת הב"ח) שרגילין לעשות החומה צרה למעלה שיפלו הגשמים מחוץ לחומה ולא ישהו שם
Lufta is an indication that he will not heighten the wall further, e.g. he made an indication at the top of the wall like they normally do, to make the top of the wall narrow above so the water will fall outside the wall and not delay there (on top of the wall).
ומודה רב נחמן באפריזא היא היכר שיאריך עדיין הכותל שבסוף אורך החומה אינו שוה אלא אבן אחת בולטת ואחת שוקעת דודאי עדיין יאריכנו
Explanation (cont.): Rav Nachman agrees about Afriza. This is an indication that he will lengthen the wall further. At the end of the wall it is not even. Rather, one rock juts out and one is recessed. Surely, he will lengthen it further!
ואקבעתא דכשורי היינו שעשה מקום הנחת ראשי קורות דמוכח שסופו להגביה עד שיעור גובה עלייה.
Akva'asa di'Keshurei means that he made a place to rest the ends of [ceiling] beams. It is proven that in the end he will heighten [his wall] to the amount of an Aliyah.
6b----------------------------------------6b
TOSFOS DH Hai Keshura di'Metalelasa
תוספות ד"ה האי כשורא דמטללתא
(SUMMARY: Tosfos explains that this refers to our Mishnah.)
אומר ר"ת דאמתני' קאי דעד שלשים יום לא הוי חזקה והוי בחזקת שלא נתן מכאן ואילך הוי בחזקת שנתן
Explanation (R. Tam): He refers to our Mishnah. Until 30 days he has no Chazakah (to use it), and the Chazakah is that he did not give [money for it]. From now and onwards, the Chazakah is that he gave.
ואתי שפיר דנקטיה הכא ולא בחזקת הבתים.
Support: This is why it was taught here, and not in Chezkas ha'Batim (Perek 3).
TOSFOS DH Ad Shiv'ah Yomei
תוספות ד"ה עד שבעה יומי
(SUMMARY: Tosfos points out that this is not precise.)
לאו דוקא שבעה דבשמיני עצרת לא יוכל לסתור.
Observation: "Seven" is not precise, for he cannot take down [the Sukah] on Shemini Atzeres.
TOSFOS DH v'Iy Chavrei b'Tina Le'alter Havi Chazakah
תוספות ד"ה ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה
(SUMMARY: Tosfos points out that also the above Chazakos are immediate.)
ואומר רבינו שמואל דחזקות דלעיל לאו דשלש שנים אלא לאלתר כדאמרינן הכא.
Explanation (Rashbam): The above Chazakos are not after three years, rather, immediately, like we say here.
TOSFOS DH bi'Shnei Tzidei Reshus ha'Rabim
תוספות ד"ה בשני צדי רשות הרבים
(SUMMARY: Tosfos explains that Abaye discusses only this case.)
אומר ר"י דוקא בשני צדי רשות הרבים שאין האחד מרגיש בחבירו כשעולה בגגו שיזהר ממנו
Explanation (Ri): This is only when they are on two sides of Reshus ha'Rabim, and one does not sense when his friend goes up to his roof, to be careful from him (not to do matters that require privacy).
מדאמרינן בסמוך אבל בין גג לגג לא.
Source: [Shmuel] says below "however, between one roof and another, no [wall is needed]."
Note: One could say that Abaye argues with Shmuel and Rav Nachman. However, if so it is difficult why Abaye's opinion was brought first (he was a later generation). Also "Amar Rav Nachman" connotes a new matter. If he argued with Abaye, it should have said "Rav Nachman Amar."
TOSFOS DH Mahu d'Seima Matzi Amar Lei Shekol Uzinka v'Chulei
תוספות ד"ה מהו דתימא מצי א"ל שקול אוזינקא כו'
(SUMMARY: Tosfos justifies the Havah Amina.)
וא"ת והיכי הוי ס"ד דמצי למימר ליה הכי דאטו משום דקדם זה ועשה הורע כחו ויכול לדוחקו זה לעשות כל הכותל
Question: How was there a Havah Amina that he can say so? Just because he went first [and made half a wall], are his rights weakened, and the other can force him to make the entire wall?!
ויש לומר דס"ד כיון דאם לא קדם זה ועשה זה הוה מצי למימר שקול אוזינקא וזיל ועשה כל הכותל או הב לי אוזינקא ואעשה אני הכל
Answer: One might have thought that since had he not went first and made [half a wall], the other could have told him "take the expenditures (i.e. for half the wall) and make the entire wall [on your roof], or give to me the expenditures, and I will make the entire wall [on my roof]";
ונרויח בין שנינו שלא נצטרך להעדיף
Both of us will profit. We will not need to build more than half.
Note: Also, when each builds more than half, only part of the roof is out of the other's view. If one builds the entire wall, both roofs are totally out of the other's view.
השתא נמי מצי למימר ליה הכי קמ"ל דלא מצי אמר ליה כיון שכבר עשה זה ולא אמר לו קודם.
Also now [that he went first and made half a wall, one might have thought that], he can say so to him. [Abaye] teaches that he cannot say so, since he already made [half a wall], and the other did not tell him beforehand.
TOSFOS DH Shtei Chatzeros Zu l'Ma'alah mi'Zu
תוספות ד"ה שתי חצרות זו למעלה מזו
(SUMMARY: Tosfos explains why the lower must help build the entire height of the wall.)
וא"ת ותחתון למה יסייע לעליון דמכי מטי לארבע אמות ולא יוכל התחתון לראות בחצר העליון יבנה העליון
Question: Why must [the owner of] the lower [Chatzer] help [the owner of] the upper one? Once he reaches four Amos [above the ground of the lower one], the lower cannot see the upper Chatzer. [The owner of] the upper should build above this [alone]!
ואומר ר"ת כגון שחצר התחתון אינו נמוך אלא אצל חצרו של עליון (הגהה בגליון) ומצד א' הוא גבוה כחצר העליון שיוכל לראות שם
Answer #1 (R. Tam): The case is, the lower Chatzer is low only next to the upper one, and on the other side, it is the same elevation the upper Chatzer, so he can see there. (Therefore, he must help with the entire height of the wall in between.)
ור"י מפרש דהתחתון מזיק לעליון כי קאי עליון כדאמרי' לעיל כי קאימנא חזו לי ולכך צריך לסייע עד ד' אמות בחצר העליון.
Answer #2 (Ri): The lower one damages the upper one (through Hezek Re'iyah) when the upper one stands, like we said above "when I stand [on my roof, people below in Reshus ha'Rabim] see me. Therefore, he must help [build the wall] up to four Amos [above the ground] of the upper Chatzer.