[1] רש"י בד"ה ומודה רב נחמן פי' שהן ענין אחד - לענין גובה - דכיון שנתן אפריזא שהוא קורת עץ על הכותל או בקעתא דכשורי שהם נסרים, גילה בדעתו שרוצה להגביה עוד וחייב להשתתף גם ביותר מד' אמות. ותד"ה ומודה פירש שהם ב' דברים, אפריזא הוא לענין אורך, שכשעשה כן ניכר שעומד להמשיך את החומה. ובקעתא דכשורי הוא היכר שעוד יגביה את גובה החומה.

[2] רש"י בד"ה ומודה רב הונא פי' שהם ענין אחד - חיבור בקרן זוית - ולענין אורך הכותל (לא לענין גובה), ובאופן שהיה ביתו והכותל יוצרים זוית, וסתם זו הזוית בבנית בנין עד חצי אורך הכותל. ותד"ה ומודה פירשו שהם ב' ענינים, דקרנא הוא היכר לאורך - שלא יאריך בנייתו כנגד כותל חבירו. ולופתא הוא היכא לגובה - שלא יגביה יותר כותלו כנגד כותל חבירו.

[3] תוספת זו מהגהות הב"ח אות ג'.

[4] וכותל זה יעשה בעל הגג כי הוא חשוב המזיק את בעל החצר, וראה שו"ע חו"מ סי' ק"ס סעי' א' שכתב שעכ"פ צריך להשתתף בעל החצר בעד גובה י' טפחים, דזה נעשה כדי שלא יתפס עליו כגנב ובזה גם הוא חייב לר"נ. ועל זה הקשתה הגמ' מהברייתא שהיתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין נזקקין לבעל החצר, וביאר הקושיא בעליות דרבינו יונה, דהיות שהברייתא סתמא קתני אפי' כשאין גבוה החצר מן הגג י' טפחים, וא"כ עדיין שייך שיתפס עליו כגנב ולר"נ לא היה לפטור לבעל החצר לגמרי. ותי' הגמ' דאיה"נ פטור בעל החצר מד' אמות וחייב להשתתף בי' טפחים.

[5] אף שלשון הגמרא עליון בונה מכנגדו ועולה, מ"מ מבואר בפירש"י ד"ה זה ותד"ה שתי, שהעליון מסייע את התחתון מכנגד חצירו - הרי שהם בונים יחד, ובחלק העליון לא נחלקו רב הונא ורב חסדא. וכן מבואר גם בשו"ע חו"מ סי' ק"ס סעי' ג'. אלא שר"ת בתוס' הנ"ל כתב שמה שחייב התחתון לסייע הוא רק באופן שהיתה חצר התחתון באלכסון, שבחלקה החיצוני היא כגובה חצר העליון. אולם ר"י שם חולק עליו, ופירש שהטעם שצריך לסייע לעליון הוא משום שהוא מזיקו כשעומד העליון בשפת חצירו, וא"כ מסיע התחתון בכל ענין.