[1] עי' רשב"ם (בסוף העמ') ד"ה אע"ג דקביעא, שביאר דאם השומירה קבועה בטיט חשובה כבית בפני עצמו, ואין בית נמכר עם השדה.

[2] ס"ל להיפך, דהעשויה בטיט בטלה לשדה, ונמכרת עמו. ובשאינה עשויה בטיט, היא כמו מטלטלין שאינם נמכרים עם השדה.

[3] כן פירש רשב"ם בד"ה בעי רבי אלעזר, ובתד"ה בעי חולקים ומעמידים את האיבעיא במוכר את השדה דרישא דמתניתין והיינו שמכר גם את מלבנות הפתחים והחלונות.

[4] ראה רשב"ם בד"ה בעי ר' זירא, שכתב שאת"ל מלבנות של פתחים המחוברים בסיכי מכורים ומשום דלחיזוק עבדינן, מלבנות של חלונות שעשויים לנוי מאי, וכידוע דכל את"ל פשיטותא הוא.

[5] הנה גם את בעית ר' ירמיה פירש רשב"ם בד"ה מלבנות באת"ל דמלבנות דפתחים וחלונות אפי' המחוברים בסיכי מכורים וכו'.