-------------------------------------------------

[1] כן הוא שיטת רש"י שגם הרישא מיירי בכתב לו התקבלתי, ואף שעדיין חייב לו הישראל מעות, מ"מ כיון שאין החוב על היין מירתת העכו"ם לגעת. אולם אם לא מניח העכו"ם להוציא מהיין אלא ברשותו - אסור, דלא מירתת, דסבר אם יראוני לא אפסיד - דאם יתבעני הישראל אומר לו ששלי הוא. ור"ת חולק ומעמיד הרישא בלא כתב לו התקבלתי, אולם צריך מפתח וחותם וכדלהלן.

[2] ואין אפשרות לראות מבחוץ. אבם אם יש אפשרות, כגון שיש חלון של ישראל הפונה לאותו בית, או יש שם אשפה שדרך לעמוד עליה או דקל שעולים לקחת פירותיו [בדקל שנפסק נחלקו בגמ'], בכל האופנים האלה מירתת העכו"ם לגעת ומותר.

[3] וה"ה בעיר של עכו"ם שאינה סגורה, שמחזרים בה רוכלים ישראל, שאז גם מירתת.

[4] ונחלקו רש"י ור"ת האם צריך שיהיה גם מפתח וחותם ביד ישראל, דרלש"י במהדורא בתרא לא צריך, ולר"ת צריך. אמנם לר"ת לא צריך שיכתוב לו התקבלתי וכנ"ל.

[5] ומבואר בברייתא לקמן בעמ' ב' (סיפא דסיפא) שאפי' יש מפתח וחותם ביד ישראל לא מהני.

[6] ואסור עד שיושיב שם שומר [ואינו צריך לישב שם כל הזמן, אלא גם אם נכנס ויוצא מהני].

[7] אמנם במפתח וחותם כשכתב לו התקבלתי מהני בין לרש"י ובין לר"ת, דמתיירא לזייף אולם כשלא כתב התקבלתי אפי' במפתח וחותם אסור. [ולרש"י הגם שהמשנה גם ברישא מדברת כשאמר התקבלתי, בכו"א הצריכה שומר, כיון שלשיטתו מיירי מתניתין בלא מפתח וחותם. ולר"ת להיפך, דהגם שמיירי ברישא במפתח וחותם, בכו"א הצריכה המשנה שומר, כיון שהרישא מיירי בלא כתב לו התקבלתי].

[8] הכי אמר ליה ר' יוחנן לתנא למיתני. דס"ל דכיון שדר ישראל שם הוי כמו שומר.

[9] ומיירי שאין שום פתח לרה"ר, דאם יש פתח מירתת העכו"ם ומותר כדלעיל.

[10] ולפי המבואר לעיל מיירי שלא כתב לישראל התקבלתי, אבל אם כתב מהני במפתח וחותם.