-------------------------------------------------

[1] ביארו התוס' דהגם שאין עכו"ם נזהרים משום גילוי, מ"מ מקפידים משום נקיות, ולכך בשאר משקין לא גזרו. אמנם חלב כיון שאינו נאכל לרוב בעין וגם מסננים אותו, לכך אין הם מקפידים בו משום נקיות, ויש לחוש בו משום גילוי.

[2] רש"י מפרש שר' חנינא מתרץ תירוץ חדש לגזירת גבינה, דהגם דאין לחוש לארס בגבינה יבשה או ישנה כלל, מ"מ יש לחוש חשש אחר שמא עירב בו חלב טמא, וכיון שאינו עומד הוא נשאר עם נסיובי דחלבא.

[3] ר"ת הקשה על זה בתרתי, חדא, דר' חנינא לא אמר אלא, וא"כ משמע שלא בא לומר תירוץ חדש. ועוד, דלמה לחוש שמא עכו"ם יערב חלב טמא כשרוצה לעשות גבינה, הא אינו עומד זה החלב בגבינה. ולכך פירש ר"ת שהחשש משום גילוי, ואף שהוא נראה ישן או יבש מ"מ הארס נשאר בתוך לחלוחית הגבינה ביני אטפי.

[4] דכיון שגם בחלב טהור, כמעמידים אותו יש נסיובי (מי גבינה) שאינם נעמדים, וא"כ יש לחוש אולי עירב העכו"ם בחלב חלב טמא ונשאר עם אלו הנסיובי. אולם הגבינה עצמה שנעמדה, לפי תי' זה היא מותרת, כיון שחלב טמא אינו עומד.

[5] תי' זה ס"ל שגם בגבינה בעצמה מתערב החלב הטמא, שיש גומות בגבינה ששם מצטבר בם נוזל.