-------------------------------------------------

[1] פי' תדיר הוא דבר שיש לו זמן קבוע, והזמן גורם להבאתו בתדירות. וכן דבר שהוא תדיר במצוות כגון מילה, ג"כ יש לו מעלת תדיר לתי' הראשון בגמ'. ובתי' השני אמרה הגמ': שמילה לעומת פסח חשובה תדירה אף שלא קבוע למילה זמן מזמני השנה.

[2] וכגון דם עולת תמיד ודם חטאת מוספין [לרש"י, ותוס' דחו זאת - כדלעיל], וכן עולת מוספי ר"ח ופר העדה.

[3] וכגון שלמים שמצויים יותר שבאים בנדר ונדבה, לעומת חטאת ואשם המצויים פחות ומקודשים יותר היות שבאים לכפר.

[4] הנה בתחילה רצתה הגמ' לפשוט האיבעיא ממתניתין שאמרה: שלמים של אמש וחטאת ואשם של היום - שלמים של אמש קודמים, ודייקינן הא שלמים של היום אפי' דומיא דאמש, וכגון דקדם ושחט את השלמים לפני הטאת ואשם [שלכך יש לחושבם לכאורה כאמש, ובכל אופן] חטאת ואשם קודמים, חזינן דהמקודש קודם אף שקדם ושחט את שאינו מקודש. ודחתה הגמ', דאולי המשנה מדברת דוקא באופן ששחט כבר לתרוייהו, וא"כ גם הדיוק הנ"ל מיירי שקודם שזרק את דם השלמים של היום שחט את החטאת ואשם של היום, ובזה אמרינן שקודמת זריקת דם החטאת והאשם, אולם אם שחט רק את השלמים ועדיין לא זרק את דמם ובא לשאול מה קודם - עדיין תיבעי לך.

[5] וביארו שנחלקו בדון מינה ומינה, או דון מינה ואוקי באתרא, דת"ק ס"ל מינה ומינה ולכך ס"ל מה מנחה לוג אף שמן לוג וה"ה נמי מה מנחה קומצה נקטר ושייריה נאכלין כך שמן קומצו נקטר ושייריו נאכלים. ורבי ס"ל דאוקי באתרא - כנסכים [דשמן נדבה הבא בפנ"ע לא קרב אלא בפנ"ע כיין], ור"ל מה נסכים הם ג' לוגים אף שמן, ומה נסכים כולו לספלים אף שמן כולו לאישים.

[6] הנה רב פפא לא בא לחלוק בעצם הענין דהוא כתנאי, אלא רק בא לומר שאם שניהם למדו ממנחה לא היו חולקים וכו"ע ס"ל דון מינה ומינה, וא"כ ע"כ דרבי דפליג - ס"ל ללמוד מכאזרח - ומשם ילפינן שמתנדבים שמן, ולכן הוא רביעית ההין [ג' לוגים] כיין. ומה יין כולו לספלים אף שמן כולו לאישים.

[7] בתחילה אמרה הגמ' שס"ל שכיבוי במקצת לא שמיה כיבוי, ואיבע"א דוקא במצוה. אמנם אח"כ אמרה הגמ' שטעמו של שמואל כר' שמעון שדבר שאינו מתכוין אינו מהתורה [ומותר במקדש], וכיון שיכול לתנו בטיפות דקות מאוד של יכבה לא חשיב ליה פסיק רישיה. [ועי' בספר אור שמח [תמידין ומוספין פ"ב הל' ו'] בביאור דעת הרמב"ם].

[8] והגם שלא נזכרו להדיא בסוגין [אף שנראה מהסוגיא שיש שחולקים על שמואל], מ"מ נזכרו במנחות דף ע"ד ע"ב, [ועי' כסף משנה פרק ט"ז ממעשה הקרבנות שישב בזה את דעת הרמב"ם].