-------------------------------------------------

[1] כלומר, ואין בהם את החידוש דין של עיכול הנאמר בשרירי בחצות או בעמוד השחר.

[2] בהו"א הבינה הגמ' שרב יוסף בא לחלוק על רבה ורב חסדא שהם סוברים שצריך עיכול דוקא בראש המזבח, והוא חולק וס"ל שלא צריך. [ונראה שכן הבין רב יוסף בעצמו בדברי רבה ורב חסדא, ודלא כדברי אבי במסקנא שרבה ורב חסדא ג"כ מודים לרב יוסף - ודברו בשרירי שמנים].

[3] מבואר בגמ' שמחלוקת רבה ורב חסדא היא בשמנים. וצ"ע דא"כ למה דוקא כשפקעו מעל המזבח והחזירן וכו' נחלקו, הרי גם אם היו על המזבח היה שומנם מפקיע את עיכול חצות, דלפי מה דסברינן השתא שאין הבדל בדין עיכול חצות בין אם הוא על המזבח או למטה, א"כ אם נאמר ששומנם מפקיע עיכול חצות למטה ה"ה שמפקיע גם על המזבח, ולמה נחלקו רבה ורב חסדא כשפקעו למטה וכו'. ועוד מה מועיל עיכול של עמוד השחר או עיכול של מחרת. ועי' ביד בנימין שביאר שתי' הגמ' כי פליגי בשמנים, הוא לומר שבשמנים מודה רב יוסף שצריך דוקא עיכול בראש המזבח ולא למטה, ורק בשרירי שעיקר עיכולם נעשה כבר, בזה אין נפק"מ אם הוא בראש המזבח או לא. [ואף שעיקר חידוש זה צ"ב, מ"מ כל הקושיות מתישבות בזה].

[4] דס"ל לרבא לחלוק על רבה, ואומר שלינה מועלת בראשו של מזבח ונפסלו ולכך לא יעלם. אולם אם נשארו עוד שם או שהעלם בטעות - יקטירם, דהרי בפסול לן דינו שלא ירדו.

[5] רש"י מפרש שר' יוחנן הביא ראי' ממשנתנו שאמרה: שקיבלו פסולים וזרקו את דמו, שדוקא באופן זה שגם קיבלו וגם זרקו פסולים אם עלו לא ירדו אבל לא יעלה לכתחילה, אבל אם רק קיבלו פסולים יכול כשר לזורקן לכתחילה כי קדשו בכלי שרת.

[6] הנה בתד"ה כלי, הרבו להקשות על פירש"י, וגם הביאו מסוגיא דמנחות [דף ז' ע"א] דלהדיא אמר שם ר' יוחנן: שאין כלי שרת מקדש פסולים להקריב. ופירשו את בעית ר"ל ותשובת ר' יוחנן באופן אחר.

[7] דכיון שאויר מזבח כמזבח, א"כ אם תשאר העולה במקומה עתה - לא תפסל, דהא אם עלו לא ירדו, וא"כ אין כאן מחשבת חוץ לזמנו ואינו חושב להקטירה בפסול.

[8] כיון שהדין שאם ירדו לא יעלו, שפיר הוי בזה מחשבת חוץ לזמנו. אולם למ"ד אין מעילה מועלת בראשו של מזבח, א"כ אם יורידו אחר עמוד השחר ג"כ לא נפסל בלינה ויוכל לעלותו [ואין כאן מחשבת חוץ לזמנו]. ותי' הגמ' לדעתו שחשב להורידו קודם שיעלה עמוד השחר ולהעלותו אח"כ.