-------------------------------------------------

[1] בתחילה רצתה הגמ' להעמיד מחלוקתם באם ילפינן עליון מתחתון. ודחה רב פפא דלכו"ע ילפינן, אלא שלרבנן יש גז"ש מצות מצות לומר שרק בחטאת קבועה ובדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת מביא אשם תלוי, ואף שיש היקש עליון לתחתון ללמוד אשם תלוי גם לספק מעילות, מ"מ לשיטתם ההיקש הזה נצרך לענין שיהיה אשם בכסף שקלים. ור' עקיבא יליף כסף שקלים מהיקש דוזאת התורה, וכיון שהיקש עדיף יליף עליון מתחתון.

[2] תוס' הקשו, מדאמרינן בגיטין שאין להקיש כסף לשטר ללמוד שאמה עבריה משתחררת בשטר אפי' לחצאין כמו בכסף, משום דגזירה שוה עדיפא דילפינן לה לה מאשה שאין מתגרשת לחצאין, וא"כ איך אמרינן בסוגין דהיקש עדיף. ותי' דשם לא מתבטל ההיקש לגמרי אם נלמד הגז"ש, דלומדים ממנו דבר אחר, משא"כ כאן אם נלמד הגז"ש יתבטל ההיקש לגמרי, ולכן עדיף לעשות גז"ש למחצה.

[3] בתי' השני תי', דשאני הגז"ש שם שכל ענין שטר שפחה ילפינן מגז"ש מאשה, ולכן עדיף להשוות דין שטר לאשה לגמרי שלא יהיה לחצאין, מלהקיש לכסף. אבל בעלמא איה"נ היקש עדיף.

[4] דרשינן מדכתיב [ויקרא א'] ושחט אותו על ירך המזבח צפונה וכו', דאותו בצפון ואין השוחט בצפון.

[5] הנה איכא מ"ד דדריש מדכתיב: ולקח הכהן מדם החטאת וכו', ולק"ח - לו קח, שצריך שיקח את עצמו לצפון. ויש מ"ד דדריש מדכתיב [ויקרא ד']: ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה, ודרשינן דדוקא שוחט נתמעט מצפון, אבל המקבל לא נתמעט. ואם לא קיבל בצפון - פסול.