YOMA 35 (5 Sivan) - Dedicated l'Zecher Nishmas Reb Chaim Aryeh ben Aharon Stern Z'L by Shmuel Gut of Brooklyn, N.Y.
1)

MISHNAH (34b): CHANGING INTO THE BIGDEI LA'AVAN

הביאוהו לבית הפרוה ובקדש היתה פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם קדש ידיו ורגליו ופשט
(a)

The Kohen Gadol is brought to the Beis ha'Parvah (in the Azarah) where a linen sheet is held up so that he might do Kidush Yadayim ve'Raglayim and disrobes.

ר"מ אומר פשט קדש ידיו ורגליו
(b)

R. Meir holds that he first disrobes and then does the Kidush.

ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן לבש וקדש ידיו ורגליו
(c)

He immerses, emerges and dries himself and dons the Bigdei Lavan he is brought.

בשחר היה לובש פלוסין של שנים עשר מנה בין הערבים הנדויין של שמונה מאות זוז דברי ר' מאיר
(d)

(R. Meir): The first set of Bigdei Lavan came from Egypt and were valued at 12 Maneh; while the second set, from Ethiopia, were valued at 8 Maneh (800 Zuz).

וחכמים אומרים בשחר היה לובש של שמונה עשר מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה הכל שלשים מנה
(e)

(Chachamim): The first set was worth 18 Maneh and the second was 12, totalling 30 Maneh.

אלו משל ציבור ואם רצה להוסיף מוסיף משלו:
(f)

These garments were purchased at public expense, and the Kohen may add of his own funds.

2)

THE PARVAH

(דף לה,א) מאי פרוה
(a)

Question: What is 'Parvah'?

אמר רב יוסף פרוה אמגושא:
(b)

Answer: It was named for a sorcerer who built it.

3)

THE LINEN DRAPE

פרסו סדין של בוץ: מאי שנא של בוץ
(a)

Question: Why did they specifically use a linen drape?

אמר רב כהנא כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ
(b)

Answer: To remind him of the Avodah of the day with linen.

4)

THE SUMMATIVE NUMBER

בשחר היה לובש פלוסין של שמונה עשר וכו': ותנא מניינא אתא לאשמועינן
(a)

Question: Why does the Mishnah add up the Maneh of the Bigdei Lavan?

הא קמ"ל דבציר מהני לא נעביד הא אי בציר מהני וטפי אהני לית לן בה
(b)

Answer: The total is meant to teach us the minimum total value (with less stress on the value of each set, so long as the first set is more valuable than the second).

דכולי עלמא מיהת דשחר עדיפי מנא לן
(c)

Question: How do we know this?

אמר רב הונא בריה דרב עילאי אמר קרא (ויקרא טז) בד בד בד בד מובחר בבד
(d)

Answer: The multiple occurrence of "Bad" teaches us Bad Muvchar.

35b----------------------------------------35b
(דף לה,ב) מיתיבי (יחזקאל מז) ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם מאי לאו אחרים חשובין מהן
(e)

Question: The Pasuk in Yechezkel seems to imply that the other (second) Begadim which the Kohen Gadol wears are more distinguished than the first?

לא אחרים פחותים מהן
(f)

Answer: No, other implies less distinguished.

5)

PRIVATE INVESTMENT IN THE BEGADIM

תני רב הונא בר יהודה ואמרי לה רב שמואל בר יהודה אחר שכלתה עבודת ציבור כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לציבור
(a)

The Beraisa teaches that for the private component of his Avodah, the Kohen Gadol may wear privately prepared Begadim, provided that they are turned over to the public.

פשיטא
(b)

Question: But this is obvious!?

מהו דתימא ניחוש שמא לא ימסרנה יפה יפה קמ"ל
(c)

Answer: No, we might have suspected that the donation to the public was incompletely felt and is not to be relied upon.

אמרו עליו על רבי ישמעאל בן פאבי שעשתה לו אמו כתונת של מאה מנה ולובשה ועובד בה עבודת יחיד ומסרה לציבור אמרו עליו על ר' אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום
(d)

In one incident the private Begadim were valued at 100 Maneh and turned over to the public; in another they were worth 20,000 Maneh, but the other Kohanim would not let him wear it since it was see-through.

ומי מתחזי והאמר מר חוטן כפול ששה
(e)

Question: But if the threads had to be six-ply, how could he be seen through them?

אמר אביי כחמרא במזגא
(f)

Answer: Like wine through thick glass.

6)

THE POOR, THE RICH AND THE SINFUL

ת"ר עני ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום המעונן הוא הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת
(a)

The poor person will be judged for forsaking the Torah, given the example of Hillel whose dedication to Torah study led him to freeze on the rooftop of the Beis Medrash of Shemaya and Avtalyon.

עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא אמר להן בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה אמרו לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך ומימיו לא הלך וראה אותן אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה
(b)

The rich person will be similarly judged, given the example of R. Elazar b. Charsom who abandoned his enormous holdings (and was even mistaken for a citizen of his holdings) to learn Torah.

רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי <היה> [הייתי] אומרים לו כלום נאה היית מיוסף אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית אמרה לו השמע לי אמר לה לאו אמרה לו הריני חובשתך בבית האסורין אמר לה (תהילים קמו) ה' מתיר אסורים הריני כופפת קומתך (תהילים קמו) ה' זוקף כפופים הריני מסמא את עיניך (תהילים קמו) ה' פוקח עורים נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה לעוה"ב נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים:
(c)

The sinful person will be similarly judged, given the example of Yosef who withstood the temptation to sin with the wife of Potifar, as related.