YOMA 32 (2 Sivan) - Dedicated in memory of Harry Bernard Zuckerman, Baruch Hersh ben Yitzchak and Miryam Toba, by his children and sons-in-law.
1)THE RABANAN AND TEN KIDUSHIN
בשלמא לרבי מאיר היינו דמשכחת לה (דף לב,א) עשרה קידושין אלא לרבנן תשעה הוו
(a)Question: According to Rabanan, there are only nine Kidushin?
אמרי לך רבנן קידושא בתרא כי פשיט בגדי קדש ולביש בגדי חול עביד ליה התם
(b)Answer: There is a last one when he changes to Bigdei Chol.
2)THE SECOND ENTRY INTO THE OHEL MOED
ת"ר (ויקרא טז) ובא אהרן אל אהל מועד למה הוא בא
(a)Question: Why does the Kohen enter a second time?
אינו בא אלא להוציא את הכף ואת המחתה <שכל>
(b)Answer: To remove the Kaf and Machtah which he left there.
[וכל] הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה
(c)This Pasuk, then, is out of order.
מאי טעמא
(d)Question: Why is this so?
אמר רב חסדא גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום ואי כסדרן לא משכחת להו אלא שלש טבילות וששה קידושין
(e)Answer (R. Chisda): We have a tradition regarding the five Tevilos and ten Kidushin, and keeping the Pesukim in their order would leave only three Tevilos and six Kidushin.
3)THE SOURCE FOR THE TEVILOS AND KIDUSHIN (THE BERAISA)
תניא
(a)The Beraisa teaches the sources for the Tevilos and Kidushin provided by R. Yehudah ("u'Va Aharon... ") and Rebbi ("Kesones Bad Kodesh... ").
אמר ר' יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום ת"ל ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה
(b)R. Yehudah learns from the cited Pasuk that Tevilah is needed when going from Lavan to Zahav.
אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום שנאמר (ויקרא טז) כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה
(c)Rebbi learns from his Pasuk that Tevilah is needed when going from Zahav to Lavan.
ואומר בגדי קדש הם הוקשו כל הבגדים כולן זה לזה
(d)The Beraisa reports an additional Pasuk ("Bigdei Kodesh Hem") which the Gemara will explain.
וחמש עבודות הן
(e)All agree on the five Avodos under discussion.
תמיד של שחר בבגדי זהב
1.Tamid Shel Shachar - Zahav.
עבודת היום בבגדי לבן
2.Avodas ha'Yom (inside) - Lavan.
אילו ואיל העם בבגדי זהב
כף ומחתה בבגדי לבן
4.Removing the Kaf and Machtah - Lavan.
תמיד של בין הערבים בבגדי זהב
5.Tamid Shel Bein ha'Arbayim - Zahav.
ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קידושין
(f)Question: Whence that each Tevilah requires two Kidushin?
ת"ל ופשט ורחץ ורחץ ולבש
(g)Answer: "u'Fashat ve'Rachatz... " (Rebbi)
ר"א ברבי שמעון אומר ק"ו ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש
(h)R. Eliezer b. R. Shimon learns it from a Kal va'Chomer (like R. Yehudah).
אי מה להלן קידוש אחד אף כאן קידוש אחד
1.Lest you think that, like the rest of the year, that there is only one Kidush on Yom Kipur...
ת"ל (ויקרא טז) ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש מה ת"ל אשר לבש כלום אדם פושט אלא מה שלבש אלא להקיש פשיטה ללבישה מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה טעון קידוש
2.The Pasuk says "u'Va Aharon...Asher Lavash" to connect the disrobing to the donning (both require Kidush).
4)THE ANALYSIS OF THE BERAISA
א"ר יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה אשכחן מבגדי לבן לבגדי זהב מבגדי זהב לבגדי לבן מנין
(a)Question: How, according to R. Yehudah, do we know the Tevilah when going from Zahav to Lavan?
32b----------------------------------------32b
(דף לב,ב) תנא דבי רבי ישמעאל קל וחומר מה בגדי זהב שאין כהן נכנס בהן לפני ולפנים טעון טבילה בגדי לבן שנכנס בהן לפני ולפנים אינו דין שטעון טבילה
(b)Answer: Kal va'Chomer (since Bigdei Lavan are even more Kadosh [they are used to go Lif'nim] they certainly require Kidush).
איכא למפרך מה לבגדי זהב שכן כפרתן מרובה
(c)Question: But the Bigdei Zahav have the strength that they are used for much more Kaparah!
אלא נפקא ליה מדרבי
(d)Answer: Rather, the D'rashah of Rebbi is the source for the Tevilah when going from Zahav to Lavan.
אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום ת"ל כתנת בד קודש ילבש הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה שטעון טבילה אשכחן מבגדי זהב לבגדי לבן מבגדי לבן לבגדי זהב מנין
(e)Question: How, according to Rebbi, do we know Tevilah when going from Lavan to Zahav?
תנא דבי רבי ישמעאל ק"ו מה בגדי לבן שאין כפרתן מרובה טעונין טבילה בגדי זהב שכפרתן מרובה אינו דין שטעונין טבילה
(f)Answer: Kal va'Chomer (the reverse of the above).
איכא למפרך מה לבגדי לבן שכן נכנס בהן לפני ולפנים
(g)Question: But Bigdei Lavan have the strength...?
היינו דקתני ואומר בגדי קודש הם ורחץ את בשרו במים ולבשם
(h)Answer: That is why Rebbi cited an additional Pasuk in the Beraisa (3.d. above) to connect all Bigdei Kodesh.
וחמש עבודות הן תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב כף ומחתה בבגדי לבן תמיד של בין הערבים בבגדי זהב ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה ב' קידושין תלמוד לומר ופשט ורחץ ורחץ ולבש
(i)(After citing 3.e.,f.,and g., above, the Gemara asks on g.)
האי בטבילה כתיב
(j)Question: But the Pasuk of "u'Fashat ve'Rachatz" speaks of Tevilah (not Kidush)!?
אם אינו ענין לטבילה דנפקא ליה מבגדי קדש הם תנהו ענין לקידוש
(k)Answer: It is not needed for Tevilah and so it is transferred to Kidush.
וליכתביה רחמנא בלשון קידוש
(l)Question: Then the Pasuk should use the language of Kidush?
הא קמ"ל דטבילה כקידוש מה קידוש במקום קדוש אף טבילה במקום קדוש
(m)Answer: It teaches that the Kidush must also be ba'Kodesh.
ורבי יהודה קידוש מנא ליה
(n)Question: Whence will R. Yehudah learn Kidush (since he uses "u'Fashat ve'Rachatz" for Tevilos)?
נפקא ליה מדרבי אלעזר בר' שמעון
(o)Answer: From the D'rashah of R. Elazar b. Ya'akov.
אמר רב חסדא הא דרבי מפקא מדר' מאיר ומפקא מדרבנן מפקא מדרבנן דאילו רבנן אמרי כשהוא לבוש מקדש ואיהו אמר כשהוא פושט מקדש ומפקא מדר' מאיר דאילו ר"מ אמר הך קידוש בתרא כשהוא לבוש מקדש ואיהו אמר כשהוא פושט מקדש
(p)(R. Chidsa): Rebbi (who holds that the Kidushin are both while disrobed) disagrees with both R. Meir (the second Kidush is while already robed) and Rabanan (the first Kidush is while still robed).
אמר רב אחא בר יעקב הכל מודין בקידוש שני שלובש ואחר כך מקדש מ"ט דאמר קרא (שמות ל) או בגשתם אל המזבח מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי לא רב חסדא אית ליה דרב אחא ולא רב אחא אית ליה דרב חסדא דאם כן לרבי הוו ליה חמיסר קידושין:
(q)(R. Acha b. Ya'akov): No, all agree that the second Kidush is while already robed, since the Pasuk instructs that there be nothing to do after the Kidush other than the Avodah.
הביאו לו את התמיד קרצו וכו': מאי קרצו
(r)(R. Acha b. Rava): R. Chisda and R. Acha b. Ya'akov must disagree, since together they would end up with 15 Kidushin.
5)THE (PARTIAL) SHECHITAH
אמר עולא לישנא דקטלא הוא
(a)Question: What is 'Kartzo'?
אמר רב נחמן בר יצחק מאי קרא (ירמיהו מו) עגלה יפהפיה מצרים קרץ מצפון בא בא מאי משמע כדמתרגם רב יוסף מלכא יאי הוה מצרים עממין קטולין מציפונא ייתון עלה
(b)Answer: It means slaughter, as proved from the Targum of R. Yosef on the Pasuk in Yirmeyahu [46:20].
קרצו בכמה
(c)Question: How much is needed for Kartzo?
אמר עולא ברוב שנים
(d)Answer: The majority to two Simanim.
וכן אמר רבי יוחנן ברוב שנים
1.R. Yochanan said this, as well.
ואף ריש לקיש סבר ברוב שנים דאמר ריש לקיש וכי מאחר ששנינו רובו של אחד כמוהו למה שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה לפי ששנינו הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו וקיבל את הדם וזרקו יכול לא מירק יהא פסול
2.It appears that Resh Lakish would also agree (the extra discussion in the Mishnah in Chulin teaches that it is sufficient if the Kohen only slaughters the majority to two Simanim, even if another Kohen does not complete [Meirak] the cutting).
יכול לא מירק יהא פסול אם כן הויא ליה עבודה באחר <ותנן> [ותניא] כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו
3.Question: How could we have thought that another Kohen must complete the cutting, since that would make it an Avodah, which only the Kohen Gadol can do?!
הכי קאמר יכול יהא פסול מדרבנן (דף לג,א) לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה
4.Answer: Resh Lakish only meant to consider the possibility that without Meirak it would be Pasul mide'Rabanan.
וכי מאחר דאפילו פסולא מדרבנן ליכא למה לי למרק
5.Question: If it is not Pasul at all, then why do it?
מצוה למרק
6.Answer: Meirak is a Mitzvah (Lechatchilah).