[1] וזה שכללה הברייתא "כל חייבי טבילות טובלים כדרכן ביוה"כ".

[2] בעל קרי אסור בדברי תורה, ולכן אם אירע לו קרי ביוה"כ טובל מיד, אולם אם אירע לו אחר שכבר התפלל מנחה - לא יטבול, וימתין עד שתחשך ויטבול, דס"ל לרבנן שזמן תפלת נעילה היא בלילה, וא"כ אין טעם שיטבול ביום דהרי אין צריך להתפלל שום תפלה ביום אחר תפלת מנחה.

[3] ס"ל לר' יוסי שזמן תפלת נעילה היא ביום, א"כ יכול לטבול גם אחר זמן תפלת מנחה - בשביל נעילה. אולם אם כבר התפלל נעילה - מן המנחה ולמעלה - לא יטבול ביום.

[4] מהתוס' (בד"ה אי), מבואר שלחלק כן בדעת ר' יוסי הוא רק בהו"א, אבל למסקנא הברייתא הראשונה היא דברי ר' יוסי בן חלפתא והוא ס"ל שטובל ממש כל היום כולו - דטבילה בזמנה מצוה, והברייתא השניה היא ר' יוסי בר' יהודה דס"ל שדיה לטבילה באחרונה - דהיינו שאין טבילה בזמנה מצוה, ולכן הוא סובר שאחר שהתפלל נעילה לא יטבול.

[5] היינו רבנן דהברייתא השניה.

[6] ומטעם דס"ל דטבילה בזמנה מצוה, ולכן אפי' אם התפלל תפלת נעילה טובל מיד, כדי שתהיה טבילתו בזמן.

[7] ואין הטעם משום שאסור למחוק את השם, דדוקא אם בא למחוק בידים אסור מדכתיב (דברים יב:ד) "לא תעשון כן לה' אלהיכם", ודרשינן: עשייה הוא אסור - אבל גרמא שרי. אלא טעם האיסור משום דאסור לעמוד בפני השם ערום, ולא מהני שיתן ידו על השם, כי חיישינן שמא ישכח ויוציא את היד.

[8] כלומר, צריך לחפש עד שימצא גמי, ואם לא ימצא תדחה הטבילה ולא איכפת לן, דס"ל דטבילה בזמנה לאו מצוה.