יומא דף פ. א
איזה שינוי שינה הכתוב בטומאת אוכלין וביוה"כ, ומה השינוי בשיעור מחמת זה?
מה השינוי בכתוב? | מה השינוי בשיעור? | |
בטומאת אוכלין | "מכל האוכל אשר יאכל", ולא כתב רק "מכל האוכל" | כביצה במקום כזית |
ביוה"כ | "אשר לא תעונה", ולא כתב "אשר לא תאכל" | ככותבת במקום כזית |
מה הוא השיעור להתחייב כרת גבי השותה ביוה"כ?
מה הוא השיעור | |
לבית שמאי | בכל אדם ברביעית - אפי' באדם גדול כעוג מלך הבשן [1] |
לבית הלל ולמשנתנו | כל אדם כמלא לוגמיו שלו [2], וכדי שימלא צד אחד [3], ויראה כמלא לוגמיו בריוח [4] |
ר' יהודה משום ר' אליעזר | כל אדם כמלא לוגמיו שלו, וכדי שימלא צד אחד, ויראה כמלא לוגמיו בדוחק [5] |
לר' יהודה בן בתירא | כדי גמיעה - מה שיכול לשתות בלגימה אחת |
[1] וכיון שהמשנה דיברה על אדם גדול, לכן חשובים דברי ב"ש חומרא - שמחמירים עליו שאפי' ברביעית חייב כרת, דאילו לבית הלל אינו מתחייב עד שישתה מלא לוגמיו שלו - ובאדם גדול זה יותר מרביעית. אכן כלפי אדם קטן ב"ש הם לקולא שפוטרים אותו עד רביעית, ואילו לב"ה חייב כרת כבר בכמלא לוגמיו.
[2] הכי קים להו לרבנן שגבי שתיה כל אדם מייתבא דעתיה אם שותה כמלא לוגמיו שלו.
[3] הכי אמר רב יהודה בשם שמואל, "לא מלא לוגמיו ממש - אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו" (אמרינן מלא לוגמיו לאו דוקא אלא כמלא לוגמיו). פי', שהעומד מן הצד של השותה רואה אפי' כשמילא רק לוגמיו אחד - כאילו מילא את שניהם. והיינו שבאמת מלא לוגמיו אין הכוונה שימלא את שני הצדדים של פניו, אלא רק ימלא צד אחד, שבאופן זה יתכן להראות כאילו שני מלא לוגמיו מלאים.
[4] דהיינו שכל הרואה רואה בקלות ובריוח שמילא מלא לוגמיו - והיינו את הצד של פיו המלא.
[5] כלומר, שאפי' שנראה בדוחק שהוא מלא לוגמיו כבר זה השיעור.