יבמות דף קט. א

נשים דלהלן האם הם ראויות ליבום?

המגרש אשתו והחזירה מגרש אשתו
יתומה [1] והחזירה
מגרש אשתו קטנה שהשיא אביה והחזירה [2]
לתנא קמא מותרת להתייבם אסורה להתייבם
ופטורה מחליצה
לר' אלעזר אסורה להתייבם [3] וצריכה לחלוץ [4]

שני אחים שהיו נשואין לשתי אחיות באופנים דלהלן, ומת אחד מהם מה הדין?

כששתי האחיות
קטנות
אחת קטנה ואחת גדולה
מת בעל הקטנה מת בעל הגדולה
לר' אליעזר היבמה פטורה
מחליצה ומייבום -
מדין אחות אשה
הקטנה פטורה
מחליצה ומייבום -
מדין אחות אשה
מלמדין הקטנה שתמאן
לרבן גמליאל תמתין עד שתגדיל [5]
לר' יהושע מוציא אשתו בגט ויבמתו בחליצה [6]

יבמות דף קט: א

אליבא דרבן גמליאל קטנה שנתקדשה בקידושי דרבנן וגדלה מה דינה?

כשלא בעל משהגדילה כשבעל שוב משהגדילה
לרב נשארו קידושיה מדרבנן מתקדשת אז מה"ת [7]
לרב ששת מתקדשת מה"ת ממילא -----

-------------------------------------------------

[1] כלומר, שהיו נישואיה מדרבנן, ולאו דוקא יתומה גמורה, אלא גם אם השיאה אביה לאחר ונתאלמנה או נתגרשה ושוב השיאוה אחיה ואמה לזה - הרי היא יתומה בחיי האב.

[2] באופן זה הנישואין הראשונים היו מדאורייתא - ומהם נתגרשה ונאסרת על אחיו כדין גרושת אחיו, ואח"כ אף שהחזירה, אין חזרתה אלא בקידושין דרבנן שלא מפקיעים את האיסור דאורייתא שהיה, ולכך הדין הוא שלכו"ע אסורה להתייבם.

[3] אכן צרתה מתייבמת, וכיון שכל איסורה הוא רק משום גזירה - בה גזרו אבל לא בצרתה.

[4] ונאמרו בגמ' כמה טעמים לשיטת ר' אלעזר, אביי אמר שר"א מסתפק "אי מיתה מפלת אי נישואין הראשונים מפילים" - אי מיתה מפלת הא רמיא קמיה לייבום, אי נישואין הראשונים מפילים הא עמדה עליו שעה אחת באיסור (מתי שנתגרשה, וכיון שנאסרה לא חוזרת וניתרת). רבא אמר לעולם פשיטא לרבי אלעזר דמיתה מפלת, רק לפעמים קורה שיודעים כולם מהגירושין ולא יודעים מהחזרה, כגון שהחזירה בערב ומת בבוקר שלא ראו אנשים שהיא יושבת תחתיו. רב אשי אמר היינו טעמא דרבי אלעזר דגזר הני משום המקרה של הסיפא של המשנה היכא שהיתה נשואה לו תחילה ע"י קידושי אביה ושוב גירשה - שמעתה היא כיתומה בחיי האב, והחזירה, שעתה אין נשואין דרבנן עוקרים את האיסור שעשה הגט.

[5] פי', לא מלמדים את הקטנה שתמאן, ואם מיאנה מעצמה אה"נ דיכול לכנוס בעל הקטנה את היבמה, אבל אם לא מיאנה הקטנה מחכים עד שתגדיל ואז היא תהיה נשואה מה"ת, וממילא תצא אחותה מדין אחות אשה ותפטר מחליצה ויבום.

[6] דס"ל דיש זיקה, וכיון שאין אשתו הקטנה הנשואה לו רק מדרבנן דוחה את היבמה, הרי שהזיקה אוסרת את אשתו הקטנה עליו, ולכן לא יכול להמתין עד שתגדיל אלא צריך לתת גט. וס"ל שאין מלמדים למאן, כיון שתמיד צריך להמנע ממיאונים לשיטתו. וגם אשת אחיו חולץ לה ולא יכול לכונסה כיון שהיא אחות גרושתו מדרבנן. ועליו אומרים: "אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו".

[7] ואם אחותה היא יבמתה נפטרת לשוק, דאף שכבר יש עליו זיקת אחותה בשעת הקידושין, מ"מ ס"ל שקידושין באחות יבמה מועילים לפטור את היבמה.

עוד חומר לימוד על הדף