יבמות דף לד. א
טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה האם חייב חטאת?
יבמות דף לד: א
מי מתמעט מחיוב טבילה מהדרשא דהפסוק דלהלן (ויקרא טו:יח)
"ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב"?
אתה | שכבת זרע | |
לר' יהודה | פרט לכלה [3] | פרט לשלא כדרכה והעראה |
לחכמים | פרט לשלא כדרכה | פרט להעראה |
[1] כגון שהיו לו שתי תינוקות למול אחד למול בשבת ואחד למול באחד בשבת וטעה ומל של אחד בשבת - בשבת.
[2] ומה שמצאנו שפטר ר' יהושע גבי תרומה, גם שם מיירי בזמנו בהול, וכגון בתרומת חמץ בערב הפסח שממהר לאוכלה כדי שלא יצטרך לשורפה.
[3] סבר הון בנו של רב נחמן משום שהתורה חסה על תכשיטי כלה שלא ימחו במים ותצרך שוב לתת שרק על פניה, ואמר לו רב נחמן שהטעם הוא משום שאין אשה מתעברת בביאה ראשונה - וכיון שכן אין הביאה הזו נקראת "שכבת זרע", אכן פירש"י שלא ילפינן את המיעוט מתיבות אלו - כיון דסוף סוף מקום זה ראוי להזריע בביאה שניה, ולכן צריך עוד מיעוט מדכתיב "אֹתָהּ". עוד פירש"י דמה שהיא נוגעת בשכבת זרע הטמאה אינה צריכה טבילה כיון - שהיא טומאת בית הסתרים. והתוס' (בד"ה התורה) כתבו, דאף שכשתעמוד תפלוט ותצטרך לטבול, מ"מ נפ"מ עד שתעמוד. ועוד שיכולה לתת מוך שלא תפלוט.