[1] סוברים בית שמאי שמאמר מועיל לקנות, ופירשו התוס' (בד"ה ב"ש) בדעת רש"י שאין הכוונה שהוא מועיל מה"ת - דדין מאמר הוא רק מדרבנן, ואיה"נ מה שפוטר את השניה הוא רק אחרי שיבעול את הראשונה - שאז תצא השניה משום אחות אשה. אולם התוס' עצמם חולקים וסוברים שלב"ש מאמר מועיל מה"ת - וחשובה אשתו והיבמה השניה שנופלת נפטרת מדין אחות אשה מיד.

[2] כאן מודים ב"ש, דכל מה שאמרו שמאמר מועיל לקנות או לדחות - הוא דוקא מאמר דהיתרא, אבל אם עשה מאמר באיסור שפגע באחות זקוקתו, מודים ב"ש שצריך להוציא את הראשונה בגט וחליצה ואת השניה בחליצה.

[3] ואמרו ב"ה שיוציא את אשתו - דהיינו את זו שעשה בה מאמר - ע"י גט וחליצה, ואת אשת אחיו - דהיינו השניה שנפלה עתה - רק בחליצה, ועל זה אמרו "אוי לו על אשתו (שנאסר בה), ואוי לו על עשת אחיו (שאסור לו לייבם אותה)".

[4] העמידה הגמ' את דברי ר' אליעזר כשעשה מאמר - ואליבא דב"ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור. ותחילה סברה שמאמר עושה נישואין ולכן הוא יכול להפר, ודחה רב נחמן שאין הכי נמי שעושה אירוסין ויפר עם אביה.

[5] ואליבא דר' פנחס דאמר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת, דכיון שחייב לפרנסה - כבעלה הוא ונודרת על דעתו, ולכן יכול להפר. ופירש"י שבאופן זה אפי' בלא עשה בה מאמר יכול להפר. ואליבא דרב אמי שאמר שמיירי בעשה מאמר וכב"ש, מיירי שעשה מאמר ולא רצה לכנוס ולא לפטור. אכן ע' בתוס' (בד"ה כגון).