YEVAMOS 26 - Dedicated in honor of the Yahrzeit of Reb Naftali ben Reb Menachem Mendel (Tuli Bodner) Z"L, whose Yahrzeit is 5 Cheshvan. Tuli was an Ish Chesed and Ish Ma'aseh radiating joy and Ahavas Yisrael which knew no bounds. Dedicated by his son Mordechai Bodner of Givat Mordechai, Yerushalayim.
 
12th CYCLE DEDICATIONS
 
YEVAMOS 26 (12 Sivan) - Dedicated by Rabbi and Mrs. Mordecai Kornfeld in honor of the Bar Mitzvah of their son, Yisrael Kornfeld

יבמות דף כו. א

החכם שאסר את האשה בנדר, והשליח שהביא גט אשה, והמעיד באשה שמת בעלה,
שאסורים לישאנה, אם היו להם נשים ונתגרשו מה דינם?

בהיה להם קטטה קודם [1] בלא היה להם קטטה קודם
לתירוץ ראשון בגמ' מותרים אסורים
לאיבעית אימא מותרים בידוע שהבעל החל בקטטה: אסורים
בידוע שהאשה החלה בקטטה: מותרים

המעיד באשה שמת בעלה, ונישאת לאחר והתגרשה ממנו או התאלמנה, האם מותרת לו?

בהתגרשה ממנו בהתאלמנה ממנו
לרבי - בתרי זימני הוי חזקה מותרת אסורה [2]
לרשב"ג - רק בג' זימני הוי חזקה מותרת מותרת

יבמות דף כו: א

שלש אחיות יבמות שנפלו לפני שני אחין יבמין, מה דינם?

נפלו בזה אחר זה [3] נפלו בבת אחת
לרב -
לדברי האומר יש זיקה
הראשונה: חולץ לה אחר הראשון
השניה: חולץ לה אח השני
השלישית: נחלצת מכולם [4]
שלשתן
צריכות
חליצה משניהם
לשמואל -
לדברי האומר אין זיקה
אחד
חולץ לכולן [5]

-------------------------------------------------

[1] פי', שהיה לחכם ולמביא גט ולמעיד באשה קטטה עם נשותיהם קודם שבא מעשה זה לידם, וכיון שכן הכל יודעים שמה שגרש את אשתו הוא משום הקטטה ולא יבואו לחשוד בו שמשום שנתן עיניו באשה זו שבאה לפניו להתירה או שהעיד על גטה או על בעלה. (ובים של שלמה מפרש בדעת הרמב"ם איפכא).

[2] ולשיטתו הא דתנן במציעתא "וכולן שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו מותרות לינשא להם", ההיתר דנתגרשו קאי על העד המעיד שמת בעלה, וההיתר דמתו קאי על השליח שאמר שנתגרשה, אבל לא קאי היתר שמתו על העד שמעיד שמת בעלה, דבאופן זה הוחזקה אשה זו כקטלנית ואסור לישאנה. וכתבו התוס' (בד"ה אגירושין), שהיתר דגרושין קאי גם על השליח שמביא את הגט, דאפי' נתגרשה כמה פעמים שריא לינשא ולא שייך בזה חזקה לריעותא.

[3] פי', שנפלה אחת וחלץ לה, ושוב נפלה שניה אחר חליצת הראשונה, וכן השלישית.

[4] והטעם דס"ל לרב ד"יש זיקה", כלומר דמלבד המצוה שצריך שתחלוץ היבמה צריך להפקיע את הזיקה, ובחליצה פסולה - דהיינו חליצה גרועה כמו כאן שלא יכול לקיים בה מצות יבום, אין בכחה אלא לקיים את מצות חליצה אבל לא להפקיע את הזיקה מהאח האחר, ולכן צריכה חליצה מכל האחים.

[5] ובגמ' לקמן (דף כז.) הועמדו דברי שמואל בב' אופנים, דאו שקאי על האחרונה - שאינה יכולה לקבל חליצה כשרה מאף אחד מן האחים ולכן מספיק שאחד יחלוץ לה, או שקאי על שלשתן ומה שסובר שמואל דבעינן חליצה מעליא היינו כדי שתוכל בחליצתה לפטור את צרתה אבל את עצמה מספיק לה אפי' חליצה גרועה.

עוד חומר לימוד על הדף