יבמות דף יט. א

לר' אושעיא אליבא דר"ש דחלוק ר"ש גם בראשונה בנולד ולבסוף ייבם -
ומשום ד"זיקה ככנוסה" [1], האם מיירי בכל גוונא?

ביבם אחד בשני יבמים
לרב יוסף ספק אי אמרינן "זיקה ככנוסה" [2]
לאביי לא אמרינן "זיקה ככנוסה" אמרינן "זיקה ככנוסה"

יבמות דף יט: א

שני אחים בעולם אחד ומת אחד מהם בלא ולד ונולד אח שלישי ושוב מת השני מה הדין?

נולד לוי קודם מיתת שמעון נולד לוי אחר מיתת שמעון
אשת הראשון אשת השני אשת הראשון אשת השני
לא עשה
בראשונה מאמר
פטורה [3] או חולצת
או מתייבמת [4]
פטורה [5]
או חולצת
או מתייבמת
נולד לוי קודם מאמר שמעון עשה מאמר ואח"כ נולד לוי
עשה
בראשונה מאמר
פטורה [6] חולצת
ולא מתייבמת [7]
לת"ק: פטורה
לר"ש: לא פטורה [8]
חולצת
ולא מתייבמת

יבמות דף יט: א

שני אחים בעולם אחד ומת אחד מהם בלא ולד ונולד אח שלישי ושוב מת השני,
מה הדין כשעשה שמעון יבום?

אשת הראשון אשת השני
ייבם ומת שמעון ונולד לוי פטורה פטורה [9]
נולד לוי ייבם שמעון ומת פטורה פטורה [10]
ייבם שמעון נולד לוי מת שמעון לת"ק: שתיהן פטורות
לר"ש: איזה מהן שירצה או חולצת או מתייבמת [11]

העושה מאמר ביבמתו בעל כרחה מה הדין, ומהיכן ילפינן?

מה הדין מנין
לרבי קנה כמו ביאה שקונה ביבמה בע"כ
לרבנן לא קונה כמו קידושי כל אשה דלא מהני
-------------------------------------------------

[1] פי', וכיון שזיקה ככנוסה לכך גם "בנולד ולבסוף ייבם" - חשיב "בהיתרא אשכחה", דכיון שהיתה אשת המת זקוקה ליבם (ולבסוף גם כנס אותה) אמרינן "זיקה ככנוסה" ולא חשיבה על האח שנולד כ"אשת אחיו שלא היה בעולמו".

[2] כלומר, רב יוסף הבין מדברי התרצן (שפירש את טעמו של ר"ש אליבא דרב אושעיא) שאפי' בשני יבמין אמרינן "זיקה ככנוסה" אליבא דרב אושעיא, דהיינו שגם אם היו שני יבמין ו"נולד ולבסוף ייבם" לא אמרינן דאסורה לבסוף על הנולד משום "אשת אחיו שלא היה בעולמו". והקשה על זה רב יוסף, דמצינו שר' שמעון אפי' בזיקה ומאמר מספקא ליה, כגון ג' אחין נשואין ג' נשים נכריות ומת אחד מהם ועשה בה שני מאמר ומת, שנפלו עתה לפני לוי ב' נשים אחת אשת ראובן שעשה בה שמעון גם מאמר ואחת אשת שמעון, וסובר ר"ש דמייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה. ועל כרחך מטעם שמספקא ליה אי "זיקה ככנוסה", ולכן לייבם לשתיהן אינו יכול דדלמא זיקה ככנוסה - והרי הן כשתי יבמות הבאות מבית אחד (מבית שמעון) שאסור לייבם לשתיהן, ומצד שני לפטור את השניה בלא חליצה אי אפשר - דשמא אין "זיקה ככנוסה" והוו להו ב' יבמות הבאות מב' בתים. אכן אביי ענה לו דשם לא הוי "זיקה ככנוסה" שתחשבת היבמה שנפלה מראובן כאשת שמעון משום שהיו שם ב' יבמים (שמעון ולוי) וכיון שספק לנו למי תתייבם - בזה לא אמרינן "זיקה ככנוסה", אבל ביבם אחד אמרינן "זיקה ככנוסה".

[3] דהיא אשת אחיו שלא היה בעולמו.

[4] מלוי, דהא שתי הנשים הם נכריות ובאו משתי בתים ולא היו מעולם צרות זו לזו. וגם אליבא דר"ש הדין כן, (אפי' אליבא דר' אושעיא, דהרי כאן לא נעשה לא יבום ואפי' לא מאמר באשת ראובן).

[5] לכו"ע היא אשת אחיו שלא היה בעולמו - דהרי נולד רק אחר מיתת האח השני.

[6] דסוברת זו הברייתא דבנולד ואח"כ ייבם לא פליג ר"ש, (ודלא כר' אושעיא אלא כרב פפא).

[7] אכן אינה פטורה בלא כלום, דהרי מאמר בראשונה לא עושה לשניה כצרת ערוה לפוטרה בלא כלום.

[8] כלומר, אינה פטורה בלי שנעשה חליצה או בה או באשת שמעון, אכן הדין הוא שאם נעשתה חליצה באשת שמעון גם היא פטורה ממ"נ דאי מאמר קני והיא נחשבת אשת שמעון הרי שסגי בחליצה של אחת מהן לפטור, ואם מאמר לא קני - הרי היא פטורה מדין אשת אחיו שלא היה בעולמו.

[9] דגם זו היא אשת אחיו שלא היה בעולמו דהרי לוי נולד רק אחר מיתת שמעון.

[10] הראשונה פטורה דהרי נולד לוי קודם יבום שמעון - ונמצא שמצאה באיסור אשת אחיו שלא היה בעולמו, וגם השניה פטורה דהרי כיון שכנסה שמעון - השניה היא צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו.

[11] פי', לת"ק גם בייבם ולבסוף נולד הויא אשת אחיו שלא היה בעולמו ובין היא ובין צרתה פטורות. ולר"ש בייבם ולבסוף נולד לא הויא אשת אחיו שלא היה בעולמו ולכך או חולצות או מתייבמות.

-------------------------------------------------