1)

TOSFOS DH LO NEHENIN MI'D'RABANAN

תוס' ד"ה לא נהנין מדרבנן

(Summary: Tosfos explains why it is not d'Oraysa.)

והקשה הר"ר יעקב ,למה לנו לומר דרבנן היא? דלמא מדאורייתא היא...

(a)

Question: ha'Rav Rebbi Ya'akov asks why do we need to say that it is de'Rabanan? Perhaps it is mi'd'Oraysa? ...

כיון דמרבינן מ"איש" "איש," שנודרין העובדי כוכבים כישראל?

1.

Reason: Seeing as we include a Nochri in the Din of Nedarim (regarding Korbanos) like a Yisrael, from "Ish" "Ish" (See Tzon Kodshim).

דכה"ג אמר (מעילה דף ז:) בשלמי ישראל -דלא נהנין דאורייתא, )ד(אע"ג דאין בהן מעילה.

2.

Precedent: Since we say a similar S'vara in Me'ilah (Daf 7b) regardin g Shelmei Yisrael - that they are Asur be'Hana'ah mi'd'Oraysa, even though they are not subject to Me'ilah (See Tzon Kodshim).

וצ"ל, כיון דאין בהן קדושה לענין פיגול נותר וטמא, אין בו קדושה נמי לענין הנאה דאורייתא.

(b)

Answer: We must therefore say that since they are not Kadosh with regard to Pigul, Nosar and Tamei, they are not Kadosh with regard to being Asur be'Hana'ah d'Oraysa.

2)

TOSFOS DH V'YALIF NOSAR CHILUL CHILUL MI'TUM'AH

תוס' ד"ה ויליף נותר חילול חילול מטומאה

(Summary: Tosfos explains why it is preferable to learn Nosar from the eating of Tum'ah rather than from a Tamei who served in the Mikdash.)

וכתב ביה בטומאה "וינזרו בני ישראל מקדשי... " ' ,ולא עובדי כוכבים' .

(a)

Clarification: And the Torah writes (in Emor) by Tum'ah "ve'Yinazru B'nei Yisrael mi'Kodshei ... ", ' and not Nochrim'.

ופשטא דקרא מיירי באוכל קדשים בטומאה, כדאיתא בסוף הפרשה "אשר יאכל מן הקדשים ... ".

1.

Clarification (cont.): And the simple P'shat in the Pasuk concerns eating Kodshim be'Tum'ah, as it writes at the end of the Parshah "Asher Yochal Min ha'Kodshim".

והקשה הר"ם, ונילף נותר "חילול" "חילול" מטמא ששימש בטומאה... ?

(b)

Question: The Ram asks why we cannot learn Nosar via "Chilul" "Chilul" from a Tamei, who served in the Beis-ha'Mikdash be'Tum'ah? ...

דאמר בפרק ב' דזבחים (דף טו:) ד'קדשי עובדי כוכבים לא קרבי בטומאה ... '

1.

Question (cont.): As the Gemara says in the second Perek of Zevachim (Daf 15b) that Kodshei Akum cannot be brought be'Tum'ah.

דאמר התם 'אלא למעוטי עובדי כוכבים- ? השתא ציץ לא מרצה- דאמר מר 'בעובדי כוכבים בין בשוגג בין במזיד לא הורצה, בטומאה קרב'!?

2.

Source: Because it says there 'But to preclude a Nochri? - If the Tzitz does not atone - since Mar said 'By Nochrim it is not Mechaper either be'Shogeg or be'Meizid', how can it be brought be'Tum'ah?!'

וי"ל, דיש לנו למילף טפי מטומאה דהא כתיבי נותר וטומאה ביחד ...

(c)

Answer: It is preferable to learn it from (the eating of) Tum'ah, seeing as Nosar and Tum'ah are written together (See Olas Shlomoh) ...

כדאיתא בזבחים פ' ב"ש (דף מה:) דתני לוי 'מנין שאף בפסול זמן הכתוב מדבר...

1.

Source: As it says in Zevachim (Perek Beis Shamai, Daf 45b) in the Beraisa cited by Levi - 'From where do we know that the Pasuk is speaking about 'P'sul Z'man'? ...

'ת"ל "ולא יחללו את קדשי בני ישראל" -בשני חילולין הכתוב מדבר, אחד פסול נותר ואחד פסול טומאה'.

2.

Source (cont.): 'Therefore the Torah writes "ve'Lo Yechal'lu es Kodshei B'nei Yisrael" - the Pasuk is referring to two 'Chilulin', 1. the P'sul of Nosar and 2. that of Tum'ah' (See Shitah Mekubetzes 32).

3)

TOSFOS DH U'MA'ASER DAGAN

תוס' ד"ה ומעשר דגן

(Summary: Tosfos clarifies the D'rashah and establishes the authorship.)

כתיב "בני ישראל" ' ,ולא עובדי כוכבים' ...

(a)

Clarification: The Torah writes "B'nei Yisrael", 'and not Nochrim' ...

והיינו רבי שמעון דאית ליה הך דרשה...

1.

Clarification: And it is Rebbi Shimon who holds this D'rashah ( See marginal note)...

אבל רבנן פליגי עליה- ולישנא קמא שייך לרבנן.

(b)

Conclusion: But the Rabanan disagree with him - and the first Lashon goes according to them.

4)

TOSFOS DH MAI TERUMAH KEDUSHAS HA'GUF

תוס' ד"ה דומיא דתרומה דקדושה קדושת הגוף

(Summary: Tosfos reconciles this with the MIshnahs in Makos and K'risus.)

ואם תאמר, והא אמר 'הזיד במעילה באזהרה' ,דילפינן "חטא" "חטא" מתרומה' ...

(a)

Introduction to Question #1: The Gemara (in Sanhedrin Daf 84a) states that Me'ilah be'Meizid is subject to a warning' (i.e. Malkos), since we learn "Chet" "Chet" from T'rumah' ...

הוה לן למימר כי הכא 'מה תרומה קדושת הגוף' ... -ולא יהא אזהרה דמעילה אלא בקדשי מזבח ...

(b)

Question #1: It ought to have said, like it says here, 'Just as T'rumah is Kedushas ha'Guf ... ', in which case the warning of Me'ilah would be confined to Kodshei Mizbe'ach ...

וקיימא לן דאפילו בקדשי בדק הבית שייך בהן אזהרה דמעילה כדתנן (במכות כ''א:) 'יש חורש תלם אחד וחייב עליו שמונה לאווין' - וקחשיב שור וחמור דמוקדשין?

1.

Question #1 (cont.): Yet we Pasken that even Kodshei Bedek ha'Bayis are subject to the La'av as well

ועוד קשה, דתנן במסכת כריתות (דף יג:) 'יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד -וקחשיב פסולי מוקדשים?

(c)

Question #2: Moreover, the Mishnah says in Maseches K'risus (Daf 13b) that 'One can be Chayav four Chata's and one Asham for eating one item - and it reckons Pesulei ha'Mukdashim?

וכן כמה דרשות דרשינן בפ' בתרא דמעילה (דף יח:) 'פגם' ו'נהנה' ו'שליח שעשה שליחותו' ,דגמרינן מתרומה- היה לנו לומר דלא נהגי בקדשי בדק הבית?

(d)

Question #3: And in the same manner, many D'rashos that the Gemara Darshens in the last Perek of Me'ilah (Daf 18b) 'Pogem', 'Neheneh' and 'a Shali'ach who did his Shelichus', which we learn from T'rumah - we should have said that they do not pertain to Kodshei Bedek ha'Bayis?

וי"ל, הא דממעטינן הכא קדשי בדק הבית, היינו משום דכתיב הכא לה'.

(e)

Answer: The reason that we preclude Kodshei Bedek ha'Bayis here is because the Torah writes "la'Hashem" (See Tosfos, Sanhedrin 84a DH 'Gamar').

5)

TOSFOS DH V'HAREI MEIMAR LA'AV SHE'EIN BO MA'ASER V'LAKI

תוס' ד"ה והרי מימר לאו שאין בו מעשה ולקי

(Summary: Tosfos queries this from different angles, and inter alia, he reconciles it with the Sugya in Makos.)

ואם תאמר, אמאי לא פריך הכי נמי ממוציא שם רע ועדים זוממין - דלאו שאין בו מעשה, ולקי?

(a)

Question: Why does the Gemara not ask the same Kashya on Motzi Shem Ra and Eidim Zomemin - which are La'avin she'Ein bahem Ma'aseh - yet they are subject to Malkos?

וי"ל, דלא בעי למיפרך מהני דכתיב בהו מלקות בתורה.

(b)

Answer: It does not want to ask on cases by which the Torah specifically writes Malkos.

וא"ת, במסכת מכות (דף ד:) דאמר רבי יהודה 'לאו שאין בו מעשה לוקין עליו' ,דיליף ממוציא שם רע; ופריך 'מה למוציא שם רע שכן קנס' ...

(c)

Question: In Maseches Makos (Daf 4b) Rebbi Yehudah learns from Motzi Shem Ra that 'A La'av she'Ein bo Ma'aseh, Lokin alav'; and the Gemara asks that 'Whereas Motzi Shem Ra is a K'nas?' ...

ולימא או נשבע או מימר או חד מהנך דשמעתין [יוכיח]?

1.

Question (cont.): Why does the Gemara not bring a Yochi'ach from Meimar or from one of the other cases cited in our Sugya?

וי"ל, דאין ה"נ, אלא תירץ שפיר.

(d)

Answer #1: It could have done so, but it answered the Kashya satisfactorily anyway.

או שמא לא דמי הני דהכא להני דהתם.

(e)

Answer #2: Or perhaps the cases here are not comparable to those there.

ואם תאמר, כי פריך הכא 'והרי מימר דלאו שאין בו מעשה '? ... -לימא בדיבוריה איתעביד מעשה, כדאמר לקמן?

(f)

Question: When the Gemara asks here 'But Meimar is a La'av she'Ein bo Ma'aseh ... ?' - Why does the Gemara not answer that he performs a Ma'aseh with his speech, as the Gemara will say later?

וי"ל דאה"נ, הוי מצי לתרוצי, אלא דשפיר שני.

(g)

Answer: The Gemara could have answered that, but it answers the Kashya satisfactorily anyway (See Shitah Mekubetzes 35).

6)

TOSFOS DH AF HA'MAKDIM TERUMAH L'BIKURIM

תוס' ד"ה אף המקדים תרומה לבכורים

(Summary: Tosfos cites two reasons for this ruling.)

לקמן מפרש טעמא - דאמר קרא "מלאתך ודמעך לא תאחר."

(a)

Reason #1: Later (on Daf 4a) the Gemara will ascribe tis to the Pasuk "Mele'ascha ve'Dim'acha Lo Se'acher" ...

"מלאתך" ,'זו בכורים' " ;ודמעך" ' ,זו תרומה' ,ואמר רחמנא "לא תאחר" .

1.

Reason #1 (cont.): "Mele'ascha" refers to Bikurim, "ve'Dim'acha", to Terumah, and the Torah concludes "Lo Se'acher".

ובספרי מפרש טעמא אחרינא' - יקדמו בכורים שיש להן ד' שמות ' ... (ורש"י מייתי ליה לקמן [ד' ד. ד"ה מפני]).

(b)

Reason #2: Whereas the Sifri, which Rashi cites later (on Daf 4a DH 'Mipnei'), offers a different reason - 'Give Bikurim precedence, since it has four names ... '.

3b----------------------------------------3b

7)

TOSFOS DH SHEVU'AH SHE'LO OCHAL KIKAR ZU SHEVU'AH SHE'LO OCHLENAH V'ACHLAH EINO CHAYA ELA ACHAS

תוס' ד"ה שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת

(Summary: Tosfos explains the sequence and elaborates.)

ודוקא נקט 'שבועה שלא אוכל' תחילה...

(a)

Clarification: It deliberately mentions 'Shevu'ah she'Lo Ochal' first ...

דאי אמר 'שבועה שלא אוכלנה, שבועה שלא אוכל' ,חייב שתים...

1.

Reason: Because had it reversed the order - 'Shevu'ah she'Lo Ochlenah, Shevu'ah she'Lo Ochal' - he would be Chayav two sets of Malkos ...

ד'שלא אוכלנה' משמע כולה, וכי הדר אמר 'שבועה שלא אוכל' משמע כלל.

2.

Reason (cont.): Seeing as 'she'Lo Ochlenah' implies the whole loaf, and when he then adds 'Shevu'ah she'Lo Ochal', it implies that he will not eat any of it.

ובשבועות (דף כז:) מפרש אמאי תנא 'שלא אוכלנה' שני פעמים ...

(b)

Question: In Shevu'os (Daf 27b) the Gemara excplains why the Tana says 'she'Lo Ochlenah' twice ...

דאי אתשיל ראשונה, קיימא שנייה.

(c)

Answer: Because if he releases the first Shevu'ah, the second one still stands.

8)

TOSFOS DH U'MAI SH'NA

תוס' ד"ה ומאי שנא

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פרש"י 'מאי שנא' -דממעט 'אוכל' ,ולא אכל ממלקות ,וקמרבי 'אכלתי' ו'לא אכלתי' מסיפא דחייב בקרבן.

(a)

Refuted Explanation: Rashi explains 'Mai Sh'na' - that it precludes 'Ochal' and he did not eat, from Malkos, and includes 'Achalti' and 'Lo Achalti' from the Seifa, that he is Chayav a Korban.

ולא נהירא, דאי אמר למעוטי 'אוכל' ,ולא אכל, לא קשיא מידי...

(b)

Refutation: This is not correct however, because now that he says 'to include Ochal', and he did not eat, there is no Kashya ...

אבל אי אמר איפכא, אז תיקשה לך.

1.

Refutation (cont.): Where if he said the other way round, this would pose a Kashya ...

וא''כ מאי קאמר ,מאי שנא?'? וכי נאמר 'מאי שנא? 'להקשות א'דר''י? דהא ר''י יתרץ 'למעוטי "אוכל' " - כי היכי דלא ליקשי ליה.

2.

Refutation (concl.): In which case, why does it ask 'Mai Sh'na?'? What sense does it make to ask 'Mai Sh'na?' to query Rebbi Yochanan, who will simply answer 'to preclude "Ochal" ', in order to answer the Kashya.

ור"י פירש ' -ומאי שנא' -דמפרש לה כרבי עקיבא? לוקמא כר' ישמעאל, ורישא למעוטי 'אכלתי' ו'לא אכלתי' מקרבן, וסיפא למעוטי 'אוכל' ,ולא אכל ממלקות?

(c)

Authentic Explanation: The Ri therefore explains 'Mai Sh'na' - that the Gemara explains it like Rebbi Akiva? Why not establish it like Rebbi Yishmael, and the Reisha precludes 'Achalti' and 'Lo Achalti' from a Korban, and the Seifa, 'Ochal' and he did not eat from Malkos? (See Tzon Kodshim).

ומשני 'קאי בלהבא ...'.

(d)

Conclusion: And the Gemara answers 'It is speaking about the future ... '.

9)

TOSFOS DH U'MEKALEL CHAVERO BA'SHEM MINALAN

תוס' ד"ה ומקלל חבירו בשם מנלן

(Summary: Tosfos clarifies the statement and the source of the Azharah.)

"אם לא תשמור לעשות ...והפלא" ...

(a)

Source: "Im Lo Sishmor La'asos ... ve'Hiflah" (Ki Savo 28).

ואזהרתיה מהכא "לא תקלל חרש" ...

(b)

Azharah #1: And the warning (for Malkos) from "Lo Sekalel Cheresh" (Kedoshim 19).

אי נמי, מהאי קרא גופיה.

(c)

Azharah #2: Alternatively, from this Pasuk itself.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF