1)

IDEAL RAIN

ת"ר (ויקרא כו) ונתתי גשמיכם בעתם לא שכורה ולא צמאה אלא בינונית
(a)

(Beraisa): The Pasuk about Hash-m giving rain in its proper time means that it will neither soak the people nor leave them thirsty but will be in the correct amount.

שכל זמן שהגשמים מרובין מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות
1.

Too much rain washes away the soil and prevents produce.

דבר אחר (דף כג,א) בעתם בלילי רביעיות ובלילי שבתות
(b)

(Alternate explanation): "In its proper time" means on Tuesday and Friday nights.

שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב
1.

Such rain fell in the time of R. Shimon b. Shetach and caused the produce to grow to great size.

וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר (ירמיהו ה) עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם
2.

They preserved samples as a lesson in what sin might be withholding.

וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה
3.

Likewise in the days of Hurdus, when they were building the Beis ha'Mikdash, the rain fell by night.

למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם:
(c)

By day, the sun shone, and the people knew that their work was for Heaven.

2)

CHONI HA'ME'AGEL AND THE RAIN

מעשה ששלחו לחוני המעגל וכו': ת"ר פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים
(a)

(Beraisa): It happened once that most of Adar had passed and there was still no rain.

שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים
(b)

Choni ha'Me'agel was asked to pray for rain, but was unsuccessful.

עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר (חבקוק ב) על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו' אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך
(c)

He drew a circle, stood inside, and told Hash-m that he wouldn't move until rain fell.

התחילו גשמים מנטפין אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך
(d)

The rain began to trickle, and his students said that the Heavens were trying to release him from his oath.

אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג
(e)

Choni asked for substantial rain, and it fell strongly in huge drops.

אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה
(f)

When his students said that it would destroy them, he asked for rain of blessing.

ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים
(g)

The rain fell appropriately, until everyone had to seek refuge on Har ha'Bayis.

אמרו לו רבי כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו להם אמר להם כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה אעפ"כ הביאו לי פר הודאה הביאו לו פר הודאה סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו רבש"ע עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות כעסת עליהם אינן יכולין לעמוד השפעת עליהם טובה אינן יכולין לעמוד יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם
(h)

When asked to pray that the rain should stop, Choni replied that one should not pray about too much good; but he took a cow as a thanks-offering and said to Hash-m that the people cannot accept too much good.

מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות
(i)

The rain stopped, the sun shone, and the people gathered mushrooms from the fields.

שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי שאילו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך
(j)

Shimon b. Shetach said that Choni deserved to be excommunicated; had Eliyahu decreed no rain, and Choni reversed it, it would have been a Chilul Hash-m.

אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו ואומר לו אבא הוליכני לרחצני בחמין שטפני בצונן תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו ועליך הכתוב אומר (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך
1.

But he said that he was powerless, as Choni was before Hash-m like a child whose father fulfills his every request.

תנו רבנן מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל (איוב כב) ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור ותגזר אומר אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה ועל דרכיך נגה אור דור שהיה אפל הארת בתפלתך כי השפילו ותאמר גוה דור שהיה שפל הגבהתו בתפלתך ושח עינים יושיע דור ששח בעונו הושעתו בתפלתך ימלט אי נקי דור שלא היה נקי מלטתו בתפלתך ונמלט בבור כפיך מלטתו במעשה ידיך הברורין
(k)

The Sanhedrin sent praise to Choni, expounding Pesukim to speak of how his prayers had helped.

3)

CHONI HA'ME'AGEL AND THE BIG SLEEP

אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (תהילים קכו) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא
(a)

(R. Yochanan): Choni was always troubled by the Pasuk which referred to Galus Bavel as a dream - how can one sleep for seventy years?

יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין
(b)

He once met a man planting a carob tree, and asked when it would bear fruit.

אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין
(c)

When the man replied that it would take seventy years, Choni asked how he expected to benefit.

אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי
(d)

The man replied that his ancestors planted it for him, and he was planting it for his descendants.

יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו
(e)

Choni fell asleep, and when he awoke, he saw a man harvesting the carobs.

אמר ליה את הוא דשתלתיה א"ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי
(f)

The man turned out to be the grandson of the original man, and Choni realized that he had slept for seventy years.

אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא
(g)

Choni's son was no longer alive, but his grandson was.

אמר להו אנא חוני המעגל לא הימנוהו אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו אמר להו אנא ניהו לא הימנוהו
(h)

Nobody believed who he was, despite his being able to answer all their difficulties.

ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה חלש דעתיה בעי רחמי ומית
(i)

Lacking the appropriate respect, he was grieved and prayed to die.

אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא
(j)

(Rava): Thus people say, "Either friends or death."

4)

THE HABITS OF ABA CHILKIYAH

אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי ואתי מיטרא
(a)

Aba Chilkiyah, Choni's grandson, would be asked to pray for rain when it was needed.

זימנא חדא איצטריך עלמא למיטרא שדור רבנן זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי דניתי מיטרא אזול לביתיה ולא אשכחוהו אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק יהבו ליה שלמא (דף כג,ב) ולא אסבר להו אפיה
(b)

Once, the rabbis found him plowing in the field; he did not respond to their greeting.

23b----------------------------------------23b
בפניא כי הוה מנקט ציבי דרא ציבי ומרא בחד כתפא וגלימא בחד כתפא
(c)

Later, when collecting firewood, he placed it on one shoulder and his cloak on the other shoulder.

כולה אורחא לא סיים מסאני כי מטי למיא סיים מסאניה
(d)

He did not wear shoes except when he had to cross water.

כי מטא להיזמי והיגי דלינהו למניה
(e)

When he had to cross thorns, he lifted up his clothing.

כי מטא למתא נפקא דביתהו לאפיה כי מיקשטא
(f)

Arriving home, his wife wore make-up to greet him.

כי מטא לביתיה עלת דביתהו ברישא והדר עייל איהו והדר עיילי רבנן
(g)

She entered the house, then him, then the rabbis.

יתיב וכריך ריפתא ולא אמר להו לרבנן תו כרוכו
(h)

He did not invite the rabbis to join his family in their meal.

פלג ריפתא לינוקי לקשישא חדא ולזוטרא תרי
(i)

He gave his older son one loaf of bread and two to the younger son.

אמר לה לדביתהו ידענא דרבנן משום מיטרא קא אתו ניסק לאיגרא וניבעי רחמי אפשר דמרצי הקדוש ברוך הוא וייתי מיטרא ולא נחזיק טיבותא לנפשין
(j)

He told his wife that the rabbis had come about the rain, so they should go pray on the roof and perhaps be spared taking credit for it.

סקו לאיגרא קם איהו בחדא זויתא ואיהי בחדא זויתא קדים סלוק ענני מהך זויתא דדביתהו
(k)

They went to the roof and stood in opposite corners; the clouds approached his wife first.

כי נחית אמר להו אמאי אתו רבנן
(l)

Upon descending, he asked the rabbis why they had come.

אמרו ליה שדרי לן רבנן לגבי דמר למיבעי רחמי אמיטרא אמר להו ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה
(m)

When they replied that they came to ask him for rain, he blessed Hash-m that he was not needed.

אמרו ליה ידעינן דמיטרא מחמת מר הוא דאתא אלא לימא לן מר הני מילי דתמיהא לן
(n)

They said that they knew the rain fell in his merit, and asked him to explain all of his actions.

מאי טעמא כי יהיבנא למר שלמא לא אסבר לן מר אפיה אמר להו שכיר יום הואי ואמינא לא איפגר
1.

He did not respond to their greeting as he was a worker hired for his time.

ומאי טעמא דרא מר ציבי אחד כתפיה וגלימא אחד כתפיה אמר להו טלית שאולה היתה להכי שאלי ולהכי לא שאלי
2.

He put the firewood on the shoulder without the cloak as the cloak was borrowed, and not for that purpose.

מאי טעמא כולה אורחא לא סיים מר מסאניה וכי מטי למיא סיים מסאניה אמר להו כולה אורחא חזינא במיא לא קא חזינא
3.

He only wore shoes while walking through water as only then was he unable to see what he was stepping on.

מ"ט כי מטא מר להיזמי והיגי דלינהו למניה אמר להו זה מעלה ארוכה וזה אינה מעלה ארוכה
4.

He lifted his clothes amongst thorns as flesh heals but clothing doesn't.

מאי טעמא כי מטא מר למתא נפקא דביתהו דמר כי מיקשטא אמר להו כדי שלא אתן עיני באשה אחרת
5.

His wife wore make-up to greet him so that he should not think of other women.

מאי טעמא עיילא היא ברישא והדר עייל מר אבתרה והדר עיילינן אנן אמר להו משום דלא בדקיתו לי
6.

His wife entered before him so that she should not be left outside with the rabbis (who he did not know).

מאי טעמא כי כריך מר ריפתא לא אמר לן איתו כרוכו משום דלא נפישא ריפתא ואמינא לא אחזיק בהו ברבנן טיבותא בחנם
7.

He did not offer the rabbis food as he did not have enough and he did not want to take credit for an offer that he could not honor.

מאי טעמא יהיב מר לינוקא קשישא חדא ריפתא ולזוטרא תרי אמר להו האי קאי בביתא והאי יתיב בבי כנישתא
8.

He gave more bread to the younger son as he had been away at yeshivah and had not eaten.

ומאי טעמא קדים סלוק ענני מהך זויתא דהוות קיימא דביתהו דמר לעננא דידיה משום דאיתתא שכיחא בביתא ויהבא ריפתא לעניי ומקרבא הנייתה [ואנא יהיבנא] זוזא ולא מקרבא הנייתיה
9.

His wife's prayers were answered first as she gave food directly to the poor, whereas he only gave them money to buy food.

אי נמי הנהו ביריוני דהוו בשיבבותן [אנא] בעי רחמי דלימותו והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא [ואהדרו]
10.

Alternately, he prayed that the local bandits should die, whereas she prayed that they should repent, which they did.

5)

PEOPLE WHO COULD BRING RAIN

חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה
(a)

Chanan ha'Nichva was the grandson of Choni ha'Me'agel.

כי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה ונקטי ליה בשיפולי גלימיה ואמרו ליה אבא אבא הב לן מיטרא
(b)

When there was a need for rain, the rabbis would send children to him; they would tug his cloak and beg for rain.

אמר לפני הקב"ה רבש"ע עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא לאבא דלא יהיב מיטרא
(c)

He would pray to Hash-m to give rain for the sake of the children that could not discern who was really giving it.

ואמאי קרי ליה חנן הנחבא מפני שהיה מחביא עצמו בבית הכסא
1.

He was so called because he would conceal himself (Machvi) while relieving himself.

אמר ליה רבי זריקא לרב ספרא תא חזי [מה] בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי דבבל חסידי דבבל רב הונא ורב חסדא כי הוה מצטריך עלמא למיטרא אמרי ניכניף הדדי וניבעי רחמי אפשר דמירצי הקדוש ברוך הוא דייתי מיטרא
(d)

The difference between the mighty ones of Eretz Yisrael and the pious ones of Bavel is that the latter had to pray for rain in groups.

תקיפי דארעא דישראל כגון ר' יונה אבוה דרבי מני כי הוה מצטריך עלמא למיטרא הוה עייל לביתיה ואמר להו הבו לי גואלקי ואיזיל ואייתי לי בזוזא עיבורא כי הוה נפיק לברא אזיל וקאי בדוכתא עמיקתא דכתיב (תהילים קל) ממעמקים קראתיך ה' וקאי בדוכתא צניעא ומכסי בשקא ובעי רחמי ואתי מיטרא כי הוה אתי לביתיה אמרי ליה אייתי מר עיבורא אמר להו אמינא הואיל ואתא מיטרא השתא רווח עלמא
(e)

The former, such as R. Yonah, could pray for rain alone; he would say that he was going to buy grain, but would instead pray that rain should fall, and then tell his family that it was plentiful.

ותו רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה
1.

R. Mani, his son, was being molested by the people of the prince's house.

אישתטח על קברא דאבוה אמר ליה אבא אבא הני מצערו לי יומא חד הוו קא חלפי התם אינקוט כרעא דסוסוותייהו עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה
2.

He prayed at his father's grave, and their horses' legs became trapped until they consented to stop bothering him.

ותו רבי מני הוה שכיח קמיה דרבי יצחק בן אלישיב אמר ליה עתירי דבי חמי קא מצערו לי אמר ליענו ואיענו
3.

He told R. Yitzchak b. Elyashav that members of his father-in-law's household were causing him pain, and he prayed that they should become poor.

אמר קא דחקו לי אמר ליעתרו ואיעתרו
4.

But when they grew overly dependent on R. Mani's charity, he prayed for them to grow wealthy again.

אמר לא מיקבלי עלי אינשי ביתי א"ל מה שמה חנה תתייפי חנה ונתייפת
5.

He told R. Yitzchak that he was not attracted to his wife, so he prayed for her to become beautiful.

אמר ליה קא מגנדרא עלי א"ל אי הכי תחזור חנה לשחרוריתה וחזרה חנה לשחרוריתה
6.

But R. Mani told him that she had become conceited, so he prayed for her to return to her ugliness.

הנהו תרי תלמידי דהוו קמיה דרבי יצחק בן אלישיב אמרו ליה ניבעי מר רחמי עלן דניחכים טובא אמר להו עמי היתה ושלחתיה
7.

Two students of R. Yitzchak b. Elyashiv asked him to pray that they should become wiser, but he told them that he no longer possessed the power.