גמ' יח: - כו.
גמ' יח: - כו.

חזור לראש הדף
מתריעין מיד (רש"י - חומר ז' אחרונות מיד):

1) צמחים שלא צמחו או נשתנו, 2) רעב - אפי' פירות בזול ואין כסף, 3) מ' יום הפסק בין גשם רביעה ראשונה לשנייה, 4) לא ירדו לצמחים\ לאילן בפסח (לרשב"ג אף בשביעית עבור עניים)\ לבורות בחג או בשאין מים לשתות

תענית עם מתריעין: 1) על עיר א' שלא ירדו, 2) דבר (ג' מתים בג' ימים (דוקא) ל- 500 אנשים) או
3) מפולת (בריאות ואינן ראויות ליפול) בעיר אחת

וסביבותיה - ת"ק - מתענות ולא מתריעות, ר"ע - מתריעות ולא מתענות

מתריעין בכל מקום :

1) שדפון, 2) ארבה, 3) חיות משולחת (בעיר ביום, בשדה סמוכה לאגם ורצתה אחרי אנשים, עומדת ולא נחבאת באינה סמוכה לאגם), 4) חרב (אפי' של שלום שעוברת)

רב הונא - אין מאכילין מאכל אדם לבהמה [רש"י - ביזוי אוכלין - כבועט בטובתו ית', חסה תורה על ממון ישראל]

לר"מ - ג' מתים ביום א' = דבר [קרב נגיחותיו לא כ"ש]

גוזרין תענית כשיש מותנא (דבר) בחזירי, במקום רחוק שאין ביניהם הפסק מעברא, בא"י, כשיש שיירות

עיר שהקיפוה גייס או נהר, ספינה מטורפת בים -

ת"ק - בשבת מתריעין עננו

ר' יוסי - לעזרה ולא לצעקה (רש"י - שיבואו לעזור ולא תפלה,
ל"ב דרש"י - מתפללין ביחיד לעזרה בעלמא ולא בקול רם)

ר"ש התימני - מתריעין עננו בשבת על הדבר

ר"ע וחכמים - אפי' בחול לא [רש"י - דגזירה היא]

מתריעין על צרות אבל לא על רוב גשמים [אין מתפללין על רוב הטובה]
אלא בגולה (שלא יהא בתיהם קבריהם), רש"י במשנה - במקלקלין תבואות

משחרב בהמ"ק נעשו גשמים צימוקין; יש שנה שגשמיה מרובין/מועטין, בזמנן/שלא בזמנן;

נקדימון בן גוריון; נקדמה חמה בעבור משה יהושע ונקדימון;

קללת אחיה השלוני (כקנה) טובה מברכת בלעם (כארז); ר"א בר"ש ביקש מחילה ממכוער;

אל יעמוד במקום סכנה; צדקת רב אדא ב"א ורב הונא; אילפא לסחורה ור' יוחנן לתורה; נחום איש גם זו; אדם מכבד מקומו;

שלום מרקיע לאבא אומנא כל יום, לאביי ע"ש, לרבא עיו"כ; שומר על צניעות, בדחנים ועושי שלום בני עוה"ב; יאשיהו; גשמיכם בעתם - ליל ד' ושבת;

חוני המעגל, נכדיו אבא חלקיה וחנן הנחבא; מעשה ניסים בגזירת צדיקים; מטר בתפלת ובזכות צדיקים; עניות דר' חנינא בן דוסא ור' אלעזר בן פדת

מפסיקים תעניתם כשירד גשם (כשיעור מענית המחרישה לר"מ, טפחיים בקרקע בינונית לחכמים) לפני נץ לר"מ, חצות [רש"י זמן אכילה] לר"א ור"ט ור"י, ט' שעות לר' יוסי - אבל לאח"כ ישלימו -

ועושים יו"ט וקוראים הלל הגדול על נפש שבֵעה (אא"כ יש חשש שכרות)

רש"י כא. - כה:

מגדלין ומעשירין ראש ישיבה משלהן כבכהן גדול

שכינה על הר סיני עד לוחות אחרונות ומשם ניתנו כל המצות עד הקמת המשכן ושם על הכפורת נשנית כללותיה ופרטותיה

לפשט א' ברש"י - שדפון וירקון כל שהוא למתריעין, אבל להתענות בעי כמלא פי תנור

ציבור פוסקים מתעניתם כשירד גשם, אבל יחיד שעברה צרה מתענה ומשלים