1)

MISHNAH: MENTIONING THE RAINS

פרק א (דף ב,א משנה) מאימתי מזכירין גבורות גשמים
(a)

The might of the rains is mentioned:

רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג
1.

(R. Eliezer): From the first day of Sukos.

ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג
2.

(R. Yehoshua): From the last day of Sukos.

אמר לו ר' יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה הוא מזכיר
i.

Since rain on Sukos is a bad sign, why mention it?

אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו
ii.

(R. Eliezer): I did not say to ask for it, only to mention that it happens at its proper time.

אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר
iii.

(R. Yehoshua): If so, it should be mentioned all year!

אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים
(b)

We only ask for rain close to its time.

ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר
(c)

(R. Yehudah): On the last day of Sukos, the Shali'ach Tzibur for Musaf mentions rain, but not that of Shacharis.

ביו"ט הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:
1.

On the first day of Pesach, the Shali'ach Tzibur for Shacharis mentions rain, but not that of Musaf.

2)

THE BASIS OF THE MISHNAH

תנא היכא קאי דקתני מאימתי
(a)

Question: Where have we learned that there is an obligation to mention rain, leading the Mishnah to discuss when this begins?

תנא התם קאי דקתני מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת וקתני מאימתי מזכירין גבורות גשמים
1.

Suggested answer: In Maseches Berachos, we learned that the might of the rains is mentioned in the Berachah of the Resurrection of the Dead.

וליתני התם מ"ש דשבקיה עד הכא
2.

Question: Why was the date of when it begins not discussed there?

אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונין על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים
(b)

New answer: Our Tana is continuing from Rosh Hashanah, where we learned that on Sukos, judgment is passed for water.

וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים
(c)

Question: Why does the Mishnah speak of "the might of" the rains?

א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה
(d)

Answer: Because they descend with might, as we see from the following Derashah:

שנאמר (איוב ט) עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב (איוב ה) הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם כתיב הכא עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם (ישעיהו מ) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב (תהילים סה) מכין הרים בכחו נאזר בגבורה
1.

A Pasuk describes the rain as being "without comprehension" and another Pasuk uses the same term to describe the creation of the world, which is also described as being done with might.

ומנא לן דבתפלה
(e)

Question: How do we know that this should be mentioned during prayer?

דתניא (דברים יא) לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה (דברים יא) ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש
(f)

Answer: The Pasuk states that we are to serve Hash-m with our hearts, which refers to prayer, and it is followed by a reference to the rain.

אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים מפתח של גשמים דכתיב (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב (בראשית ל) ויזכור אלהים את רחל וישמע (דף ב,ב) אליה אלהים ויפתח את רחמה מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב (יחזקאל לז) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם
(g)

(R. Yochanan): Hash-m has three keys that are not entrusted to an intermediary - those of rain, childbirth, and resurrection of the dead, as derived from Pesukim.

2b----------------------------------------2b
במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהילים קמה) פותח את ידך וגו'
1.

In Eretz Yisrael, they added: also the key of sustenance.

ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה:
2.

R. Yochanan held that that was included in rain.

3)

MENTIONING RAIN

ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו':
(a)

The Mishnah quoted R. Eliezer that mention of rainfall begins on the first day of Sukos.

איבעיא להו ר' אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה מלולב גמר לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מניסוך המים גמר לה מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר (במדבר כט) ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אף הזכרה מאורתא
(b)

Question: Did he learn it from Lulav, and like Lulav, it begins by day, or did he learn it from Nisuch haMayim, and it begins from the evening.

תא שמע דאמר רבי אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב
(c)

Answer: R. Avahu said that he learned it from Lulav.

איכא דאמרי ר' אבהו גמרא גמיר לה ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה מאי היא
(d)

Some say he received this as a tradition, and some say he derived it from the following Beraisa:

דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים
1.

From when do we mention the rains?

רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב
2.

(R. Eliezer): From the day that Lulav is taken.

ר' יהושע אומר משעת הנחתו
3.

(R. Yehoshua): From the day that the Lulav is put away.

א"ר אליעזר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים
i.

(R. Eliezer): The Four Species are taken as an appeasement for water; like them, the world cannot survive without water (and therefore we should mention the rains on Sukos.)

אמר לו ר' יהושע והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה
ii.

(R. Yehoshua): But rain on Sukos is a bad sign!

אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר
iii.

(R. Eliezer): I did not say to ask for rain, only to mention it, just as Techiyas ha'Meisim is mentioned all year yet only happens at its proper time; therefore, if a person wants to mention the rains all year, he can.

רבי אומר אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה
iv.

(Rebbi): From the day that we stop asking for rain, we should also stop mentioning it.

ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר
4.

(R. Yehudah b. Beseirah): The rains are mentioned from the second day of Sukos.

ר' עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר
5.

(R. Akiva): They are mentioned from the sixth day of Sukos.

ר' יהודה משום ר' יהושע אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר
6.

(R. Yehudah, citing R. Yehoshua): On the last day of Sukos (Shemini Atzeres), the Shali'ach Tzibur for Musaf mentions the rain, but not that of Shacharis; on the first day of Pesach, the Shali'ach Tzibur of Shacharis mentions the rain, but not that of Musaf.

שפיר קאמר ליה ר"א לרבי יהושע
(e)

Question: What is R. Yehoshua's response to R. Eliezer's argument?

אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא אלא גשמים כל אימת דאתיין זמנייהו היא והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר (שמואל א יב) הלא קציר חטים היום וגו'
(f)

Answer: Techiyas ha'Meisim would be welcomed at any time, but a Mishnah teaches that rain after Nisan is a bad sign.

רבי יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר מ"ט דרבי יהודה בן בתירה
(g)

Question: What is the reason of R. Yehudah b. Beseirah?

דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני (במדבר כט) ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה ונאמר בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה ומאי שנא בשני דנקט דכי רמיזי להו בקרא בשני הוא דרמיזי הלכך בשני מדכרינן
(h)

Answer: The letters of MaYiM are spelled out in the Torah, beginning on the second day, alluding to the Nisuch ha'Mayim.

רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין
(i)

R. Akiva's reason is that the Pasuk of the sixth day alludes to two Nisuchim, that of wine and that of water.

ואימא תרוייהו דחמרא
1.

Question: Perhaps they both refer to wine?

סבר לה כר' יהודה בן בתירה דאמר רמיזי מיא
2.

Answer: R. Akiva holds of R. Yehudah b. Beseira's acronym of MaYiM.

(דף ג,א) אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה נימא כוותיה
3.

Question: Why does he not also hold that it begins on the second day?

קסבר רבי עקיבא כי כתיב ניסוך יתירא בששי הוא דכתיב
4.

Answer: As the superfluous mention of Nisuch is on the sixth day.