[1] הכי אמר ר' אבהו - או מגמרא או ממתניתא, שלמד ר' אליעזר מלולב שמתחילת זמן נטילתו - דהיינו תחילת יום ראשון של סוכות מתחילין להזכיר את הגשמים.

[2] אכן אין חובה להזכיר אלא מיו"ט הראשון של סוכות עד פסח.

[3] ע' באורך בהגהת מהר"ב רנשבורג (בעמוד ב' אות א') שביאר כן את דברי רש"י (שם בד"ה משעת הנחתו), שהכוונה על יום שביעי שמניחים אותו, ואז מיד לערב - דהיינו ליל שמיני עצרת מתחילים להזכיר, וכמבואר בתוס' (בד"ה משעת נטילת לולב). אכן כל זה מפורש בר' יהושע דברייתא, אולם בדעת ר' יהושע דמתניתין משמע ברש"י לקמן (דף ג. ד"ה הי ר' יהושע), דס"ל שרק בתפלת שחרית של שמנ"ע מזכיר אבל לא גם בליל שמנ"ע בתפלת ערבית. וע' גבורת ארי.

[4] פי', כיון שהגיע פסח שהוא מפסיק לשאול מפסיק גם להזכיר.

[5] בגמ' בעמוד ב' מבואר שאמר כן בשם ר' יהושע, ובדף ג. מבואר שהוא ר' יהושע בן בתירה.

[6] אבל הראשון המתפלל שחרית אינו מזכיר.

[7] פי', הראשון שמתפלל שחרית ביו"ט ראשון של פסח הוא מזכיר, והשני שמתפלל מוסף כבר אינו מזכיר.

[8] הנה בכל קרבנות הימים שבסוכות כתוב "נסכה" וכתוב "כמשפט", מלבד בימים שני ששי ושביעי שיש שינוי, דבשני נאמר "ונסכיהם" ויש יתור של אות מ', ובששי נאמר "ונסכיה" ואות י' מיותרת, ובשביעי נאמר "כמשפטם" ואות מ' מיותרת - יחד הם מי"ם, ומכאן רמז לניסוך המים מה"ת. וכיון שתחילת ניסוך המים נרמזה ביום שני, לכן ס"ל לריב"ב שתחילת הזכרת הגשמים היא בתאריך זה.

[9] ר"ע ג"כ ס"ל כהדרשא הנ"ל אלא שהרמז הוא ביום הששי שכתוב "נסכיה" דמשמע שני ניסוכים ולכן ההזכרה מתחילה לשיטתו בששי.