[1] כתבו תוס' (בד"ה ערב) שכל דבר הנאכל חי כמו גבינה או תפוחים אין בהם תורת בישול כלל אפי' אם יבשלם. ודוקא ב' תבשילים שבישל בב' קדרות, אבל אם בישל בצלים גבינה וביצים לא נקרא תבשיל.

[2] הנידון לדינא דגמ', אכן כבר כתבו הגאונים והראשונים שהמנהג לא לאכול בשר ולשתות יין מר"ח וכ"ה בשו"ע.

[3] כגון אם היה רגיל לאכול ליטרא בשר יאכל חצי, ואם היה רגיל לשתות י' כוסות יין ישתה רק ה', ואם היה רגיל לאכול שתי מינים יאכל רק תבשיל אחד.

[4] כן היא הגירסא לפנינו, אכן ברא"ש (סימן ל"ח) הגירסא מותר לרחוץ, וכן הוא בתוספתא. וע' קרן אורה ורש"ש.

[5] רש"י מחק את תיבת "בשר", ולפ"ז מותר לרחוץ כל שעה שמותר לאכול, וכן הגיה בהגהות הגר"א, וכן בתוספתא ליתא לתיבת "בשר".

[6] כן הוא בגירסא לפנינו, אולם הגר"א באות ב' הגיה אינם בטלים בו.

[7] לאפוקי מעוברות ומניקות שלכו"ע פטורות מכפיית המטה - כיון שאינן יכולות לישון ע"ג קרקע.

[8] אכן באבל לכו"ע צריך לכפות את מיטתו, וכן את שאר המיטות שבבית למי שיכול לישון על הארץ.