תענית דף יז. א

כיצד חותם בברכת מי שענה את שמואל ובברכת מי שענה את אליהו?

בשמואל באליהו
לגירסת משנתנו בא"י שומע צעקה בא"י שומע תפלה
לתנא יש מחליפין בא"י שומע תפלה בא"י שומע צעקה [1]

כהן שיודע שבתי אבותיו קבועין היו בעבודה במקדש [2], האם מותר לו לשתות יין [3] בזמן הזה?

מכיר משמרתו
ומשמרת בית אב שלו
מכיר משמרת ואין
מכיר משמרת בית אב שלו
אינו מכיר לא משמרתו
ולא בית אבל שלו
לרבנן אסור כל אותו היום [4] אסור כל אותו שבוע אסור כל השנה
לרבי אי חיישינן אסור כל השנה - שמא ישתנו המשמרות או שמא תרבה העבודה מאד [5]
למעשה מותר תמיד - שתקנתו קלקלתו [6]

תענית דף יז: א

מה דין שתויי יין ופרועי ראש שעבדו?

שתויי יין פרועי ראש
מה עונשם במיתה בידי שמים במיתה בידי שמים
מה דין עבודתם מיחל עבודה אין מיחל עבודה
-------------------------------------------------

[1] והגם שלא מצינו להדיא באליהו לשון צעקה, מ"מ כיון שאמר "ענני ה' ענני" - לשון צעקה הוא.

[2] כלומר, שהם ראוים לעבודה ולא נתחללו מן העבודה, (שאין באבותיו בין גרושה וחללה).

[3] כתבו התוס' (בד"ה ויודע), שכל הנידון הוא רק לשתות יין חוץ לסעודתו, אבל יין שבתוך הסעודה אינו משכר ומותר.

[4] דהיינו כל אותו היום שהוא יודע שזה יום המשמרת והבית אב שלו, שאם יבנה בית המקדש יצטרך לעבוד ביום הזה ולכן לא ישתה יין כדי שיוכל לעבוד מיד.

[5] פי', דאם חיישינן לשמא יבנה, א"כ אפי' כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ג"כ אסור כל השנה, דיתכן שישתנה סדר המשמרות כשיבנה הבית, ויהיה זמנו לעבוד מיד כשיבנה. ועוד יתכן שיצטרכו לעבוד כולם בחנוכת הבית בבת אחת מחמת ריבוי הקרבנות שיהיו אז.

[6] אכן סובר רבי שהתקנה של הכהן לשתות יין כל השנה גם ביום שהוא יודע בו שזה היום שהבית אב שלו היה עובד בו, הוא מחמת קלקלתו דהרי כמה שנים שלא חזרה בירה, ולכן לא חיישינן לשמא יבנה. (וברבינו חננאל פירש בענין אחר).

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף