תענית דף ג. א

עד מתי מותר לחרוש בשנה הששית בדלהלן? [תוד"ה עשר].

כשהם בפחות מבית סאה כשהם בבית סאה כשהם ביותר מבית סאה
עשר נטיעות כשאר אילנות [1] כולה עד ראש השנה [2] עד ר"ה רק כדי צרכן
אילנות גדולים מה"ת אסור כל אלול, ומדרבנן אסור כבר מעצרת

תענית דף ג: א

הזכרות דלהלן, שאמרן או שלא אמרן בימות הגשמים או בימות החמה האם צריך לחזור?

משיב הרוח מוריד הגשם מוריד הטל [3]
אמר אין מחזירים [4] בימות החמה: מחזירים אין מחזירים
לא אמר אין מחזירים בימות הגשמים: מחזירים אין מחזירים

איזה סוגי עבים ורוחות נעצרים ואיזה לא נעצרים?

נעצרים שאינם נעצרים
עבים אפלי - עבים שאחר המטר [5] חרפי - עבים הבאים קודם למטר
רוחות רוח שאינה מצויה [6] רוח מצויה

-------------------------------------------------

[1] כיון שהם כל כך צפופים הרי הם עומדות להעקר, ולא דיברה בהם ההלכה למשה מסיני להקל בהם לחרוש בשבילם עד ר"ה דשביעית - דאין כאן חרישה משום "אוקמי אילנא" המותרת.

[2] דכך נתקבלה הלכה למשה מסיני להקל להם לחרוש בשבילם את כל הבית סאה עד ר"ה.

[3] וה"ה אם אמר להיפך בלשון "מעביר הרוח ומפריח הטל" שהם לשונות האומרות שלא ינשב הרוח ושלא ירד הטל, אין מחזירים אותו - דלא אמר כלום, כיון שרוח וטל אינם נעצרים.

[4] אפי' אמר בימות החמה. והתוס' (בד"ה בימות) הביאו בשם הר"ם, שדוקא בדיעבד אם אמר בימות החמה אין מחזירים אותו, אולם לכתחילה אין לו לומר.

[5] והתועלת בעבים אלו שאחר המטר לקרקע - היא כמו שירד עוד פעם מטר. ופירוש הפסוק ד"עצר את השמים ולא יהיה מטר", ביאר בשפת אמת שתחילה יעצור ה' את השמים מן העבים שאחר המטר, ואם לא ישמעו לחזור בתשובה - יעצור גם מן המטר.

[6] ותועלתה לזרות את הגרונות כדי להפריד בין הגרעין ובין המוץ, ואף שהיא נערצת וא"כ מן הדין היה להתפלל עליה, מ"מ כיון שאפשר לעשות ברירה זאת בנפה ובררה לא חייבו להזכיר.

עוד חומר לימוד על הדף