1)

THE SIMCHAS BEIS HA'SHO'EVAH

ולא היה חצר בירושלים: תנא (דף נג,א) אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה:
(a)

Women could sift wheat by its light.

חסידים ואנשי מעשה כו': ת"ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה
(b)

The sages who had not tasted sin gave thanks for their youth which did not embarrass their old age, and those who had done Teshuvah would give thanks for that.

אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו
(c)

Both groups proclaimed the blessings of he who had not sinned, calling upon the sinner to then do Teshuvah.

תניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן
(d)

Hillel proclaimed in his joy, in Hash-m's name, Im Ani Kan...

2)

OTHER AGADIC TEACHINGS

הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי
(a)

Hillel also proclaimed, l'Makom She'ani Ohev...

[אא]
1.

Question: What is the place which Hash-m loves?

אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך אם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שנאמר (שמות כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך
2.

Answer: If you will come to My house (Beis ha'Mikdash) I will come to yours (proof text).

אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים אמר לה על דאטפת אטפוך ומטיפיך יטופון
(b)

Hillel saw the skull and proclaimed...

אמר רבי יוחנן רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה הנהו תרתי כושאי דהוו קיימי קמי שלמה (מלכים א ד) אליחרף ואחיה בני שישא סופרים דשלמה הוו יומא חד חזייה למלאך המות דהוה קא עציב א"ל אמאי עציבת א"ל דקא בעו מינאי הני תרתי כושאי דיתבי הכא מסרינהו לשעירים שדרינהו למחוזא דלוז כי מטו למחוזא דלוז שכיבו למחר חזיא מלאך המות דהוה קבדח א"ל אמאי בדיחת א"ל באתר דבעו מינאי תמן שדרתינהו מיד פתח שלמה ואמר רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה
(c)

(R. Yochanan): A person's own feet deliver him to the place he is to die, as demonstrated in the incident of the two Soferim whom Shlomo ha'Melech tried to save.

3)

THE SIMCHAS BEIS HA'SHO'EVAH (cont.)

תניא אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו
(a)

R. Shimon b. Gamliel would juggle eight torches.

וכשהוא משתחוה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף ואין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה
(b)

He alone was able to do Kidah (bowing on his thumbs, kissing the ground then stand up).

לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע
1.

Levi did Kidah before Rebbi and became lame.

והא גרמא ליה והאמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי
2.

Question: But R. Elazar taught a different reason for Levi's becoming lame!?

הא והא גרמא ליה
3.

Answer: Both factors contributed.

לוי הוה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני
(c)

Levi performed before Rebbi by juggling eight knives.

שמואל קמיה שבור מלכא בתמניא מזגי חמרא
(d)

Shmuel performed before the Persian king with eight cups of wine.

אביי קמיה <דרבא> [דרבה] בתמניא ביעי ואמרי לה בארבעה ביעי
(e)

Abaye juggled before Rabah with eight eggs (some say, four).

תניא אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה
(f)

(R. Yehoshua b. Chananyah, a Levi): We did not sleep during the Simchas Beis ha'Sho'evah (and he enumerated the activities of the Levi'im) 24 hours a day.

איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר
(g)

Question: But from Hilchos Nedarim we see that one cannot go three days without sleep.

אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי:
(h)

Answer: Rather, we did not taste sleep because we only dozed on one another's shoulder.

4)

THE FIFTEEN STEPS

חמש עשרה מעלות: אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוי קמסדר אגדתא קמיה א"ל שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד
(a)

Question (R. Chisda to the Amora of Agadah before him): What is the source for Dovid ha'Melech's 15 Shir ha'Ma'alos?

א"ל הכי אמר רבי יוחנן
(b)

Answer (Amora citing R. Yochanan): It was in order to bring Mei Tehom back up 15,000 Garmidi.

בשעה שכרה דוד שיתין
1.

Dovid ha'Melech dug the Shitin.

קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן
2.

The depth waters surged up and threatened to flood with world.

אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה
3.

Question: Then they should not be called Ma'alos!?

אמר ליה הואיל ואדכרתן <מלתא> הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא
4.

Answer: The waters went too low, as described.

אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם (דף נג,ב) אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו
5.

Dovid did not decide regarding the permissibility of erasing Hash-m's name to stop the flood, deferring to Achitofel.

53b----------------------------------------53b
נשא אחיתופל ק"ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה אמר ליה שרי כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי
6.

Achitofel permitted it based on a Kal va'Chomer.

כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפי גרמידי
7.

The waters went down too far, and Dovid ha'Melech elevated them with his Shirim to a depth of 1000 Garmidi.

אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפי גרמידי
(c)

(Ula): This implies that the groundwater is at that depth.

והא חזינן דכרינן פורתא ונפקי מיא
(d)

Question: But we find water at much less depth!?

אמר רב משרשיא ההוא מסולמא דפרת:
(e)

Answer: That water comes from Sulma d'Fras.

5)

THE KOHANIM COMING DOWN TO THE TENTH STEP

ועמדו כהנים בשער העליון שיורד כו': בעי ר' ירמיה למעלה עשירית דנחית חמשה וקאי אעשרה או דלמא דנחית עשרה וקאי אחמשה
(a)

Question (R. Yirmiyah): Did they come down ten steps, to the fifth, or five steps to the tenth?

תיקו
(b)

Answer: Teiku.

6)

THEY TURNED THEIR BACKS ON HASH-M

תנו רבנן ממשמע שנאמר (יחזקאל ח) ופניהם קדמה איני יודע שאחוריהם אל היכל ה'
(a)

Question: If they faced eastward, is it not obvious that their backs were to the Heichal?

אלא מה תלמוד לומר אחוריהם אל היכל ה' מלמד שהיו פורעין עצמן ומתריזין כלפי מטה:
(b)

Answer: They would defecate in affront to Hash-m.

7)

ANU L'KAH UL'KAH EINEINU

אנו ליה וליה עינינו כו': איני והאמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאילו אמר מודים מודים
(a)

Question: But R. Zeira taught that such repetition is forbidden (like Modim Modim)!?

אלא הכי אמרי המה משתחוים קדמה ואנו ליה <אנחנו מודים> ועינינו ליה מיחלות:
(b)

Answer: [They bowed to the East while] we bow to Hash-m, and our eyes turn to Hash-m.

8)

MISHNAH: THE TEKI'OS

(משנה) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש שלש לפתיחת שערים ותשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע ובערב שבת היו מוסיפין שש שלש להבטיל את העם ממלאכה ושלש להבדיל בין קדש לחול ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למילוי המים ושלש על גבי מזבח תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ותשע למוספין שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול:
(a)

There are not fewer than 21 Teki'os in the Mikdash and, on some days, it can be as many as 48, as enumerated.

9)

R. YEHUDAH AND RABANAN ON TEKI'OS AND TERU'OS

מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא ר"י אומר הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף על שש עשרה
(a)

Our Mishnah seems to not follow R. Yehudah who taught that the minimum Teki'os is seven.

במאי קא מיפלגי
(b)

Question: What is their Machlokes?

ר"י סבר תקיעה תרועה תקיעה אחת היא ורבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד
(c)

Answer: R. Yehudah sees a set of Tekiah-Teruah-Tekiah as one Mitzvah, while Rabanan see each sound separately.

מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (במדבר י) ותקעתם תרועה <וכתיב תרועה יתקעו הא כיצד תקיעה ותרועה אחת היא> [אלמא תרועה ותקיעה אחת היא]
(d)

R. Yehudah's rationale is the Pasuk Us'katem Teruah.

ורבנן ההוא לפשוטה לפניה ולאחריה הוא דאתא <ור' יהודה לפניה ולאחריה מנליה נפקא ליה משנית>
(e)

Rabanan understand that Pasuk as obligating every Teruah to have a Tekiah before and after it.

ורבנן מאי טעמייהו דכתיב (במדבר י) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ואי ס"ד תקיעה תרועה אחת היא אמר רחמנא פלגא דמצוה עביד ופלגא לא עביד
(f)

Rabanan's rationale is the Pasuk which speaks of blowing Tekiah and not Teruah (when gathering the People) thus demonstrating that Tekiah and Teruah are separate Mitzvos.

ור' יהודה ההוא לסימנא בעלמא הוא דאתא
(g)

R. Yehudah counters saying that such Tekios are calling the People, but not as a Mitzvah.

ורבנן סימנא הוא ורחמנא שויה מצוה
(h)

Rabanan counter that this 'calling' is rendered a Mitzvah by the Pasuk!

כמאן אזלא הא דאמר רב כהנא אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום כמאן
(i)

Question: Then whom does the teaching of R. Kehana that there must be nothing but the briefest interruption (v'Lo Klum) between Tekiah and Teruah follow?

כרבי יהודה
(j)

Answer: R. Yehudah.

<אי רבי יהודה> פשיטא
(k)

Question: But that is too obvious!?

(דף נד,א) מהו דתימא אפילו כרבנן ולאפוקי מדרבי יוחנן דאמר שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא קמ"ל
(l)

Answer: Without R. Kehana we might have misinterpreted the Rabanan as allowing (as per the view of R. Yochanan) long separations between Tekios.

ואימא הכי נמי
(m)

Question: Perhaps that is not an error and R. Kehana is teaching his Din even according to Rabanan!?

אם כן מאי ולא כלום:
(n)

Answer: The words v'Lo Klum preclude even the brief interruption allowable according to Rabanan.