[1] כלומר, אף שהדין הוא כב"ה דלא בעינן בסוכה לשמה, מ"מ הכא שאני שלא ניכר שלשם סוכה הוא דר בו, דהא כל ימות השנה הוא דר בה ועושה בה רוב תשמישיו וסעודתו ושנתו.

[2] דכל עשייתה היא רק לצאת ולבוא. וגם אינה נחשבת בית שער לפנימית, משום שגם הפנימית אינה קבועה כל כך, ולכן אין החיצונה חשובה להיות לה בית שער.

[3] ביארו התוס' (בד"ה סוכה), שסבר האי תנא דכותים הם גרי אריות, ואינם גרים אמיתיים.

[4] כלומר, הגם שאינם בני חיובא, מ"מ כיון שסוכתם היא סוכה שקבועה באותו מקום, ולא מזיזים אותה כל הזמן ממקום למקום, ולכך יותר פשוט להאי תנא שסוכתם חשובה סוכה לצאת בה ידי חובה.

[5] ולכן להאי תנא אלימא ליה למנותם בפירוש, כיון שכל אלה הם ישראלים בני חיובא.