1)

HOW WE LEARN A REVI'I IN KODESH (Yerushalmi Perek 5 Halachah 2 Daf 23b)

רבי תנחומא רבי פינחס בשם רבי לוי על החמישי בקודש שאלן.

(a)

(R. Tanchuma citing R. Pinchas citing R. Levi): [Chagai] asked them about a Chamishi in Kodesh;

הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו. כנף תחילה ובשר קודש שני לחם ונזיד שלישי יין ושמן רביעי. ומאכל חמישי שאלן. וכי יש חמישי בקודש.

1.

"Hen Yisa Ish Besar Kodesh bi'Chnaf Bigdo" - the corner is a Rishon. The Kodesh meat is a Sheni. The bread or Tavshil is a Shelishi. The wine or oil is a Revi'i. The food is a Chamishi. Is there a Chamishi in Kodesh?

ויענו הכהנים ויאמרו לא. השיבו אותו כראוי שאין חמישי בקודש.

2.

"Va'Ya'anu ha'Kohanim va'Yomru Lo." They answered him properly, for there is not a Chamishi in Kodesh. (He then asked if the corner was Tamei Mes, so the food is a Revi'i. They answered him properly, that it is Tamei.)

ולמה הוא מקללן

(b)

Question: [If so,] why did he curse them?

כאינש דבעי עילה על חבריה וביתא מה איכפה ליה.

(c)

Answer: This is like one who seeks a pretext against his friend. [He cursed them] because they did not care about the Bayis.

ויאמר ואשר יקריבו שם טמא הוא.

(d)

Question: Why did he say "va'Asher Yakrivu Sham Tamei Hu"?

כיי דמר רבי סימון בר זביד גולגלותו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח.

(e)

Answer: It is like R. Simon bar Zavdi said - they found the skull of Arnon ha'Yevusi under the Mizbe'ach.

תני אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שהוא פסול ודין הוא

(f)

(Beraisa - R. Yosi): What is the source for a Revi'i in Kodesh? We learn from a Kal va'Chomer;

מה אם מחוסר כיפורים שאינו פסול בתרומה הרי הוא פסול בקודש שלישי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקודש.

1.

A Mechusar Kipurim (a Zav, Zavah, Yoledes or Metzora who must bring a Korban to complete Taharah) does not disqualify Terumah, but he disqualifies Kodesh. A Shelishi of Terumah is disqualified (one may not eat it). All the more so it is Posel Kodesh (makes a Revi'i)!

הרי למדנו לשלישי מן הכתוב. ולרביעי מקל וחומר.

2.

We learned a Shelishi from a verse ("veha'Basar Asher Yiga b'Chol Tamei Lo Ye'achel" - even if it touched a Sheni, Kodshim becomes a Shelishi), and a Revi'i from a Kal v'Chomer.

התיב רבי יוחנן האוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח שהוא פסול בתרומה ואינו פוסל בקודש.

(g)

Question (R. Yochanan): A food that touched a Tevul Yom disproves this! It is Pasul in Terumah, and it does not disqualify Kodesh!

ר' חייה בשם רבי יוחנן אתייא דרבי יוסי בשיטת ר' עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר יטמא יטמא דבר תורה כן רבי יוסי אמר יטמא יטמא דבר תורה.

(h)

(R. Chiyah citing R. Yochanan): R. Yosi holds like R. Akiva, his Rebbi. Just like R. Akiva says "Yitma" - it is Metamei [others] mid'Oraisa, R. Yosi says "v'Chol Mashkeh... Yitma" (Vayikra 11:34) - it is Metamei [others] mid'Oraisa.

רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה לית ר' יוסי צריך להדין קל וחומר. קרייה דרש רבי יוסי [ויקרא ז יט] והבשר אשר יגע זה שני שנגע בראשון. בכל טמא. זה שלישי שנגע בשני. לא יאכל. סוף טמא לא יאכל.

(i)

(R. Avahu citing R. Yosi bar Chaninah): R. Yosi does not need this Kal v'Chomer. R. Yosi expounds a verse. "Veha'Basar Asher Yiga" - this is a Sheni, which touched a Rishon. "B'Chol Tamei" - this is a Shelishi, which touched a Sheni. The last Tum'ah (the Shelishi touched a Revi'i) "Lo Ye'achel."

עד כדון באוכלין שניטמאו באויר כלי חרש שניטמא בשרץ. אוכלין עצמן שניטמאו בשרץ מניין.

(j)

Question: [In our Mishnah, R. Akiva expounded a Shelishi for] food that became Tamei from the airspace of a Kli Cheres that became Tamei through a Sheretz. What is the source for food that became Tamei [directly] from a Sheretz?

ודין הוא מה אם הכלים שאינן מטמאין מאויר כלי חרש שניטמא בשרץ הרי הן מטמאין כשרץ לטמא אוכלין אוכלין עצמן שניטמו בשרץ אינו דין שיטמו כשרץ לטמא אוכלין.

(k)

Answer: A Kal v'Chomer teaches this. Kelim do not become Tamei from the airspace of a Kli Cheres, yet if they became Tamei through a Sheretz, they are Metamei like a Sheretz to be Metamei food. Food itself that became Tamei through a Sheretz, all the more so it is Metamei like a Sheretz to be Metamei food!

עד כדון כר' עקיבה. [דף כד עמוד א] כר' ישמעאל.

(l)

Question: This is like R. Akiva. According to R. Yishmael [who does not learn from Yitma, what is the source]?

תני ר' ישמעאל והבשר אשר יגע בכל טמא. זה ראשון שנגע בכל טמא. לא יאכל לרבות את השיני. השלישי מניין.

(m)

Answer (Beraisa - R. Yishmael) Question: "Veha'Basar Asher Yiga b'Chol Tamei - this is a Rishon, which touched any Tum'ah. "Lo Ye'achel" includes a Sheni. What is the source for a Shelishi?

ודין הוא ומה אם טבול יום שאינו פוסל בחולין הרי הוא פוסל בתרומה. שני שהוא פסל בחולין אינו דין שיפסול בתרומה.

1.

Answer: A Kal v'Chomer teaches this. A Tevul Yom does not disqualify Chulin, but he disqualifies Terumah. A Sheni, which is Pasul in Chulin, all the more so it disqualifies Terumah!

רביעי בקודש מניין.

(n)

Question: What is the source for a Revi'i of Kodesh?

ודין הוא מה אם מחוסר כיפורים שאינו פסול בתרומה הרי הוא פסול בקודש. שלישי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקודש.

(o)

Answer: A Kal v'Chomer teaches this. A Mechusar Kipurim does not disqualify Terumah, but he disqualifies Kodesh. A Shelishi of Terumah is disqualified. All the more so it is Posel Kodesh (makes a Revi'i)!

הא למדנו לראשון ולשני מן הכתוב. ולשלישי מן הדין. ולרביעי מקל וחומר. דנין לו דין מן הדין

(p)

Question: We learned a Rishon and Sheni from a verse, a Shelishi from a Kal v'Chomer, and a Revi'i from a Kal v'Chomer. Do we learn a Kal v'Chomer from a Kal v'Chomer (in Kodshim)?!

שיהא הכל משועבד להלכה שיהא השלישי פסול בתרומה והרביעי בקודש:

(q)

Answer: Everything depends on a Halachah (tradition from Sinai), that a Shelishi is disqualified in Terumah and a Revi'i in Kodesh. (The Kal v'Chomer is a mere Asmachta for the Halachah.)

2)

OUTSIDE LEVITE CITIES (Yerushalmi Perek 5 Halachah 3 Daf 24a)

מתני' בו ביום דרש רבי עקיבה [במדבר לה ה] ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיי' באמה ומקרא א' אומר מקיר העיר וחוצ' אלף אמה סביב

(a)

(Mishnah): On that day, R. Akiva expounded "you will measure 2000 Amos outside the city, to the east..." (and this is part of the Levite city). Another verse says "1000 Amos from the wall of the city"!

אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפיים אמה ואי אפשר לומר אלפיים אמה שכבר נאמר אלף אמה ולמה נאמר אלף ולמה נאמר אלפיים

1.

Question: You cannot say 1000 Amos, for it says 2000 Amos! You cannot say 2000 Amos, for it says 1000 Amos! Why does it say 1000, and why does it say 2000?

אלא אלף אמה מגרש ואלפיים אמה תחום שבת

2.

Answer #1 (R. Akiva): We leave 1000 Amos for Migrash (vacant). 2000 Amos is the Techum within which one may walk on Shabbos;

רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפיים שדות וכרמים:

3.

Answer #2 (R. Eliezer, son of R. Yosi ha'Glili): We leave 1000 Amos for Migrash. [The remaining 1000 Amos until] 2000 are for fields and vineyards.

גמ' רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלפיים אמה תחום ערי הלוים. צא מהן אלף אמה מגרש. נמצא רביע מגרש והשאר שדות וכרמים.

(b)

(Gemara): R. Eliezer, son of R. Yosi ha'Glili says, 2000 Amos is the Techum of the Levite cities. Deduct 1000 Amos for Migrash. It turns out that a quarter is Migrash, and the rest is fields and vineyards (this will be explained. To simplify the numbers, every area mentioned is in units of a square of side 1000, i.e. a million square Amos.)

רבי ירמיה ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב רביע מאלף.

(c)

(R. Yirmeyah citing R. Shmuel bar Rav Yitzchak citing Rav): A quarter of the 1000 Amos (the city was a square of side 500 Amos. With the Migrash around, it was a square of side 1000 Amos. Its area (one) was a quarter of the entire area including the fields and vineyards, i.e. a square of side 2000 (its area is four). Or, the area of the Migrash itself without the city (three quarters) was a quarter of the area of the fields and vineyards alone, which was three.)

אמר רבי יצחק ואפילו תימר (רביע) [צ"ל רבוע - מאת אדנים, על מקדש אהרן] מכל צד רביע הוא.

(d)

(R. Yitzchak): You can even say [a full square of 1000 Amos for Migrash] on each side; it is a quarter [of the area for fields and vineyards. I.e. the city is 2000 by 2000; with the Migrash around, it was a square of side 4000. With the fields and vineyards around, it was a square of side 8000. The area of the fields and vineyards was 48; the Migrash's area was 12];

1.

Note: Perhaps the text should be corrected to say "Pi Arba" (four times as much), and not "Ribu'a". (PF)

מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתסר.

2.

One who makes a square four measures [bigger, i.e. each side is four times as long] he needs 16 [times as much area to fill it. The city and Migrash are four times as long as according to Rav, and their area is 16 times as much.]

רבי מנא משער כהדא לבנה.

(e)

R. Mana gauged like the moon [a crescent; the interior is lacking. Here, the Migrash lacked the place of the city. This is like Abaye in Eruvin 57a. The city was a circle of side 1000, the Migrash was a circle of diameter 3000. Chazal rely on the approximation that the area of a circle is three fourths (precisely, it is Pi divided by four) of the smallest square that fits around it; so the Migrash's area was 6, about a quarter of the entire area (about 24, i.e. 25 less the area of the city).]

ר' אבין משער כהדא רצועה.

(f)

R. Avin gauged like a strap [folded around for lashes. The entire Migrash was a square of 2000 Amos on each corner of the city. A quarter of this, i.e. the square of 1000 Amos closest to the city, was for people's needs, and the rest, i.e. the outer square, was for animals. Between the Migrashim (next to the city, on every side) was for fields and vineyards.]

ר' אושעיה משער כהדא דסיקרין.

(g)

R. Oshaya gauged like round bowls. (Since a circle's area is a fixed portion (about three fourths) of the square around it, whether R. Oshaya holds like Rav (that the city was 500 Amos from one side to the other), with the Migrash it was 1000 Amos, and with the fields and vineyards 2000), or like R. Yitzchak, that these distances were 2000, 4000 and 8000 respectively, the Migrash is a quarter, based on the calculation above.)

אמר ר' יוסי בי רבי בון חמשין על חמשין בית סאה. מאת על מאת בית ארבעת סאין.

(h)

(R. Yosi bei R. Bun): Fifty by 50 [Amos] is a Beis Se'ah; 100 by 100 is four Beis Sa'im.

כהדא ריש גלותא איטלק עילוי חד טריקלין ארבעין על ארבעין דימליניה חיטין אתא לגבי רב הונא

1.

This is like the [case of the] Reish Galusa. The kingdom was imposed on him to fill a hall 40 by 40 [Amos] with wheat. He came to Rav Huna;

[דף כד עמוד ב] אמר ליה פייסון דיסבון מינך עשרין על עשרין כדון. ועשרין על עשרין בתר זמן ואת מיתגר פלגא.

2.

Rav Huna: Appease them to take from you [a room] 20 by 20 now, and another 20 by 20 later, and you will profit (save) half [of the demand]!

ר' בא בשם רבי יהודה רבי זעירא בשם רבי עוקבא אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה.

(i)

(R. Ba citing R. Yehudah, and R. Ze'ira citing R. Ukva): We are Mekader (when measuring distance along a slope, one person holds the end of the rope near his feet, and the other holds it near his head, to reduce or cancel the vertical component of the distance) only with a rope of 50 Amos.

ר' זעירא בשם רב חסדיי אין מקדרין לא בערי הלוים ולא במקום עריפה בנחל.

(j)

(R. Ze'ira citing Rav Chisdai): We are not Mekader when measuring [the area outside] Levite cities, nor the place for Eglah Arufah in a Nachal (valley or river; we must measure to determine the closest city).

ניחא כמאן דאמר אלף אמה מגרש ואלפיים אמה תחום שבת.

(k)

Question: This is fine for the opinion (R. Akiva) that [the verse teaches that] 1000 Amos is Migrash, and 2000 Amos is Techum Shabbos;

ברם כמאן דמר אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים כלום למדו תחום שבת לא מערי הלוים. לעיקר אין מקדרין ולטפיל' מקדרין.

1.

However, according to the opinion that 1000 Amos is Migrash, and 2000 Amos is fields and vineyards, we learned Techum Shabbos only from the Levite cities. For the primary (Levite cities) we are not Mekader, and for the secondary (Techum Shabbos) we are Mekader (to increase the extent)?!

ומניין שלא היו קוברין בערי הלוים.

(l)

Question: What is the source that they did not bury people in Levite cities?

רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינה [במדבר לה ג] ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם. לבהמתם ולחייתם ניתנו ולא ניתנו לקבורה:

(m)

Answer (R. Avahu citing R. Yosi bar Chanina): "U'Migresheihem Yihyu li'Vhemtam veli'Rchusham ul'Chol Chayasam" - for their animals and their [needs of] life (CHIZKUNI Bamidbar 35:3); they were not given for burial.

3)

YISRAEL SANG SHIRAH WITH MOSHE (Yerushalmi Perek 5 Halachah 4 Daf 24b)

מתני' בו ביום דרש רבי עקיבה [שמות טו א] אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לי"י ויאמרו לאמר שאין תלמוד לומר לאמר ולמה נאמר לאמר

(a)

(Mishnah) Question: On that day, R. Akiva expounded "Az Yashir Moshe u'Vnei Yisrael Es ha'Shirah ha'Zos la'Shem va'Yomeru Leimor" - there was no need to say Leimor. Why does it say Leimor?

אלא שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר כקורין את ההלל אשירה לי"י כי גאה גאה לכך נאמר לאמר

(b)

Answer #1: It teaches that Yisrael answered after Moshe sang each segment, like when they recite Hallel (the Tzibur answers to the Shali'ach Tzibur) - "Ashirah la'Shem Ki Ga'o Ga'ah." Therefore, it says Leimor;

רבי נחמיה אומר כקורין את שמע היו קורין לא כקורין את ההלל:

(c)

Answer #2 (R. Nechemyah): It was like we recite Shema Yisrael, and not like we recite Hallel.

גמ' לקטן שהוא מקרא את ההלל בבית (הספר) [צ"ל הכנסת - קרבן העדה] והן עונין אחריו על כל דבר ודבר.

(d)

(Gemara): It was like a minor reciting Hallel in the Beis ha'Keneses. (The Tzibur are not Yotzei through the minor, so) they answer him on every matter;

משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה. משה אמר עזי והן אומרים עזי.

1.

Moshe said "Ashirah." They answered "Ashirah". Moshe said "Azi". They answered "Azi".

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר לגדול שהוא מקרא את ההלל בבית הכנסת והן עונין אחריו דבר ראשון.

(e)

R. Eliezer the son of R. Yosi ha'Glili says, they sang like an adult reciting Hallel in the Beis ha'Keneses. They answer the first matter:

משה אמר אשירה והן עונין אשירה. משה אמר עזי והן עונין אחריו אשירה.

1.

Moshe said "Ashirah." They answered "Ashirah". Moshe said "Azi". They answered "Ashirah".

רבי יוסי הגלילי אומר בשעה שהיו אבותינו בים היה מוטל עולל על ברכה של אמו ותינוק יונק משדי אמו. וכיון שראו את השכינה הגביה עולל את ראשו מברכה של אמו ושומט התינוק את פיו מדדה של אמו אף הן פתחו את פיהן בשירה ובשבח ואמרו זה אלי ואנוהו.

(f)

R. Yosi ha'Glili says, when our ancestors were at the sea, an infant was on his mother's knee and a baby was nursing from his mother. Once they saw the Shechinah, the infant raised his head from his mother's knee and the baby stopped nursing. Even they opened their mouths with song and praise, and said "Zeh Keli v'Anvehu."

רבי מאיר אומר אפי' עוברין ממעי אימותיהן היו אומרים שירה שנאמר [תהילים סח כז] במקהלות ברכו אלהים י"י ממקור ישראל.

(g)

R. Meir says, even fetuses in their mother's wombs sang - "b'Makhelos Barchu Elokim Hash-m mi'Mekor Yisrael."

רבי נחמיה אמר בשעה שעלו אבותינו מן הים ראו פיגרי אנשים חטאים שהיו משעבדין בהן בפרך בעבודה קשה וכולם פגרים מתים מושלכים על שפת הים. ביקשו לומר שירה ושרת עליהן רוח הקודש.

(h)

R. Nechemyah says, when our ancestors alighted from the sea, they saw the corpses of the sinners who subjugated them and forced them to do harsh labors, and all of them were corpses cast on the sea shore. They wanted to sing Shirah, and Ru'ach ha'Kodesh rested upon them;

ואפילו קטן שבישראל היה אומר שירה כמשה. הדא היא דכתיב [ישעי' סג יא] ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים. את רועה הצאן אין כתיב כאן אלא את רועה צאנו. מלמד שעשה כולם רועים.

1.

Even the smallest Yisrael sang Shirah like Moshe - "va'Yizkor Yemei Olam Moshe Amo Ayeh ha'Ma'alem mi'Yam" - it does not say 'Es Ro'eh ha'Tzon', rather, "Es Ro'ei Tzono" - this teaches that [Hash-m] made all of them like shepherds (they had Ru'ach ha'Kodesh, like Moshe).

מה תלמוד לומר לאמר

(i)

Question: Why does it say Leimor? (Since everyone had Ru'ach ha'Kodesh, they did not need to answer to Moshe, like we answered in our Mishnah.)

לאמר לדורות.

(j)

Answer: We should say [Shirah over miracles done for us] all generations.

רבי אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינה [דף כה עמוד א] כהדין פסוק' משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה לי"י כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים. משה אמר עזי וזמרת. והן עונין אחריו עזי וזמרת יה.

(k)

(R. Avahu citing R. Yosi bei R. Chanina): It was like a [Rebbi begins a verse, and his Talmidim complete the] verse - Moshe said "Ashirah", and they answered to him "Ashirah la'Shem Ki Ga'o Ga'ah Sus v'Rachbo Ramah va'Yam." Moshe said "Azi v'Zimras". They answered "Azi v'Zimras Kah."

כתיב [שופטים ה ב] בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם אתנדבו ראשי עם. כשהקב"ה עושה להן ניסים יהו אומרים שירה.

(l)

It says "bi'Fro'a Pera'os b'Yisrael b'Hisnadev Am" - we read this like Isnadvu Roshei Am - when Ha'Kadosh Baruch Hu does miracles for them, [the heads of the nation] should [volunteer and] say Shirah. (PNEI MOSHE)

התיבון הרי גאולת מצרים.

(m)

Question: When they were redeemed from Mitzrayim [they did not say Shirah, until Keri'as Yam Suf, which was six days later]!

שנייא היא שהיא תחילת גאולתן.

(n)

Answer: That is different, for it was the beginning of their redemption. (It was completed only when their oppressors died at Keri'as Yam Suf.)

התיבון הרי גאולת מרדכי ואסתר

(o)

Question: When they were redeemed [from Haman, through] Mordechai and Esther (they did not say Shirah)!

שנייא היא שהיו בחוצה לארץ.

(p)

Answer #1: That is different, for they were in Chutz la'Aretz. (After Yisrael came to Eretz Yisrael, we say Shirah only for miracles in Eretz Yisrael.)

ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהן נגאלו. לא נגאלו מן המלכות:

(q)

Answer #2: Mordechai and Esther redeemed them from those who hated them, but they were not redeemed from the kingdom (they were still subjects of Achashverosh).

4)

SERVING AMIDST LOVE AND FEAR (Yerushalmi Perek 5 Halachah 5 Daf 25a)

מתני' בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב את המקום אלא מאהבה שנאמר [איוב יג טו] הן יקטלני לו אייחל

(a)

(Mishnah): On that day, R. Yehoshua ben Hurkenos expounded that Iyov served Hash-m out of love - "if Hash-m would kill me, Lo (to Him) I will hope";

עדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה לו

1.

This is not decisive. It can mean 'to Him I will hope', or 'I do not hope to Him'!

ת"ל [שם כז ה] עד אגוע לא אסיר תומתי (ממנו) [צ"ל ממני] לימד שמאהבה עשה:

2.

"Until I expire, my purity will not veer from me" teaches that he served from love.

גמ' תני בשם ר' יהודה [שם ב] חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי. שאין אדם נודר בחייו של מלך אלא אם כן אוהבו.

(b)

(Gemara - Beraisa, in the name of R. Yehudah): "Chai Kel Hesir Mishpati v'Shakai Hemar Nafshi" - one vows in the King's life only if he loves Him.

משום ר' נתן אמרו [שם יג טז] גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא.

(c)

In the name of R. Nasan, they said "Gam Hu Li li'Yshu'ah Ki Lo Lefanav Chanef Yavo" [shows that he hoped to Him].

כתוב אחד אומר [דברים ו ה] ואהבת את י"י אלהיך וכתוב אחד אומר [שם יג] את י"י אלהיך תירא ואותו תעבוד.

(d)

Contradiction: One verse says "v'Ahavta Es Hash-m Elokecha", and one verse says "Es Hash-m Elokecha Tira v'Oso Sa'avod"!

עשה מאהבה ועשה מיראה.

(e)

Answer: Do amidst love, and do amidst fear;

עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאת אוהב ואין אוהב שונא.

1.

Do amidst love so if you come to hate, know that you love, and a lover does not hate;

עשה מיראה שאם באת לבעט (אין) [צ"ל דע שאתה ירא ואין - קרבן העדה] ירא מבעט.

2.

Do amidst fear, so if you come to rebel, know that you fear, and one who fears does not rebel.

שבעה פרושין הן. פרוש שכמי. פרוש ניקפי. פרוש קיזי. פרוש מנכייה. פרוש אדע חובתי ואעשנה. פרוש יראה. פרוש אהבה.

(f)

(Beraisa): There are seven types of Perushim (ascetics, most of which are improper; they will be explained) - Shichmi, Nikfi, Kizi, Nachiyah, Eda Chovasi v'E'esenah, from love, and from fear.

פרוש שכמי. טעין מצותיה על כתפיה.

1.

A Parush Shichmi carries [items needed for] Mitzvos on his Shechem (shoulder, to publicize the matter);

פרוש ניקפי. אקיף לי ואנא עבד מצוה.

2.

A Parush Nikfi says Akif [lend to] me, and I will do a Mitzvah (to publicize it);

פרוש קיזי. עבד חדא חובה וחדא מצוה ומקזז הדא עם הדא.

3.

A Parush Kizai does one Aveirah, and one Mitzvah, and [does not repent, for he thinks that] one cancels one.

פרוש מנכייה. (מאן דית לי מה) [צ"ל מאי דית לי - קרבן העדה] אנא מנכי עביד מצוה.

4.

A Parush Nachiyah - what I have, I Menachi (deduct) from it and do a Mitzvah;

פרוש אדע חובתי ואעשנה. איידי חובתא עבדית דנעביד מצוה דכוותה.

5.

A Parush Eda Chovasi v'E'esenah - [tell me] what is my liability (what Aveirah I did), and I will do a Mitzvah corresponding to [offset] it;

פרוש יראה כאיוב.

6.

A Parush [who serves from] fear is like Iyov;

פרוש אהבה כאברהם. אין לך חביב מכולן אלא פרוש אהבה כאברהם.

7.

A Parush [who serves amidst] love is like Avraham. The dearest of all of them is a Parush amidst love, like Avraham.

אברהם עשה יצר רע טוב ומה טעמא [נחמיה ט ח] ומצאת את לבבו נאמן לפניך.

(g)

Avraham Avinu made [his] Yetzer ha'Ra good- "u'Matzasa Es Levavo Ne'eman Lefanecha." (The letter 'Beis' is doubled in Levavo, to allude to both Yetzers. Even actions that require physical Hana'ah, Avraham did amidst love of Hash-m, and not for his pleasure.)

אמר רבי אחא והפשיר עמו [נחמיה ט ח] וכרות עמו הברית.

(h)

(R. Acha): [The Yetzer ha'Ra] compromised with [Avraham, and agreed not to make him sin] - "v'Charas Imo ha'Bris veha'Chesed..."

אבל דוד לא היה יכול בו והרגו בלבבו מה טעמא [תהילים קט כב] ולבי חלל בקרבי.

1.

However, David could not [control it so much], and killed it in his heart. What is the source? "V'Libi Chalal b'Kirbi."

רבי עקיבה הוה מותדין קומי טונוסטרופוס הרשע. אתת ענתה דקריאת שמע שרי קרי וגחך.

(i)

R. Akiva was being judged (suffering an excruciating execution) in front of Turnusrufus the Rasha. The time for Keri'as Shma came. He began to recite Keri'as Shma, and laughed.

אמר ליה סבא סבא או חרש את או מבעט בייסורין את.

1.

Turnusrufus: Elder, elder - either you are a witch [and through witchcraft, you do not feel the pain], or you rebel at afflictions (pretend not to feel them, to anger me)!

אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לא חרש אנא ולא מבעט בייסורין אנא. אלא כל ימיי הייתי קורא את הפסוק הזה [דברים ו ה] ואהבת את י"י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.

2.

R. Akiva: That man's Ru'ach should leave (you should die)! I am not a witch, nor do I rebel at afflictions. Rather, all my life I read this verse - "v'Ahavta Es Hash-m Elokecha b'Chol Levavcha uv'Chol Nafshecha uv'Chol Me'odecha" (and I was not in a situation to fulfill all of them);

[דף כה עמוד ב] ריחמתיה בכל לבי. ורחמתיה בכל ממוני. ובכל נפשי לא הוות בדיקה לי.

3.

" I loved Him with all my heart, and I loved Him with all my money. With all my life, I was not tested;

וכדון דמטת לי בכל נפשי ואתת ענתה דקרית שמע ולא אפלגית [צ"ל דעתא - קרבן העדה] עליה בגין כן אנא קרי שמע וגחך.

i.

And now that came [the opportunity to fulfill] b'Chol Nafshi, and the time for Keri'as Shma came, and I did not divert my mind [from fulfilling amidst love], therefore I recite Shma and laugh!

נחמיה עמסוני ששימש את רבי עקיבה עשרים ושתים שנה הוא היה אומר אתים גמין ריבויין. אכין ורכין מיעוטין.

(j)

Nechemyah Imsoni served R. Akiva 22 years. [R. Akiva] used to say that "Es" and "Gam" are inclusions, and "Ach" and "Rak" are exclusions.

אמר ליה מהו דין דכתיב [דברים ו יג] את יי אלהיך תירא וגו'.

1.

Question (Nechemyah): What [can we include] from "Es Hash-m Elokecha Tira" (that we should fear it like Hash-m)?!

אמר ליה אותו ואת תורתו:

2.

Answer (R. Akiva): [Fear] Him and His Torah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF