[1] אכן האמוראים האחרים ס"ל בדעת ר' ישמעאל דאף דדרשינן כללי ופרטי בכל אופן מגלח כל גופו כדלעת גם בתגלחת שניה.

[2] בתגלחת ראשונה כתוב (ויקרא יד:ח) "וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" - ומשמע את כל שערו בלי חילוק.

[3] כתיב בתגלחת השניה שאחר השבעה ימים, (ויקרא יד:ט) "וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ (כלל), אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו (פרט), וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ" (כלל), ודרשינן כלל ופרט וכלל אין אתה דן אל כעין הפרט, מה הפרט מפורש מקום כינוס שער אף כל מקום כינוס שער ואנחנו מרבים את שער הרגלים, אבל בית השחי (שאינו מגולה) ושאר שער גופו שאינו מקום כינוס שער אין צריך לגלח.

[4] דדריש הכי, כתיב (ויקרא יד:ו) "וטבל אותם (הצפור החיה, עץ הארץ, שני תולעת ואזוב) בדם הצפור השחוטה על המים החיים", ודרשו בברייתא שצריך לטבול גם במים וגם בדם, כי נזכרו ב' הדברים גם בדם וגם במים, וזה יתכן רק אם מביא רביעית מים שדם ציפור ניכר בהם.

[5] ס"ל שאין לדרוש מהפסוק הנ"ל כיון שצריך את הפסוק לגופיה לומר שיש צורך להטביל את הד' הדברים הנ"ל בדם ובמים.

[6] פי', כתוב גבי פרה אדמה (במדבר יט:יז) "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם", ולכאורה היה צריך לכתוב "אפר" וכתב "עפר" לדון גז"ש מסוטה, מה סוטה לכתחילה בעינן להקדים עפר למים, כך בפרה אדומה לכתחילה צריך להקדים את העפר - אפר - למים. ומה בפרה אדומה בדיעבד אם הקדים את המים לעפר - כשר, ה"ה נמי גבי סוטה אם הקדים כשר. והראיה שבפרה אדומה בדיעבד כשר, משום שכתוב בפרה "וְנָתַן עָלָיו מַיִם" - משמע שצריך לתת את האפר ברישא ועליו מים, וכתוב בהמשך הפסוק "מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי" - דמשמע שהמים ברישא יהיו חיים בכלי ועל זה יתן את האפר, ומזה יש לנו ללמוד שרצה נותן עפר תחילה רצה נותן מים תחילה.

[7] ס"ל שעיקר הדרשא היא מדכתיב "מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי" - דמשמע שצריך להקדים את המים שהם יהיו קודם בכלי. ומה שכתוב "וְנָתַן עָלָיו מַיִם" - בא לומר שצריך לערבן ביחד, וע"י העירוב יהיו המים עליו.