[1] פי', אם יש עדות שקינא לה ונסתרה, כמה עדים צריך להעיד שנטמאה, לענין שלא תשתה ותצא בלא כתובה ואסורה לבעל ולבועל ולתרומה. וביארו התוס' (בד"ה אבל), דאין לומר שטומאה חמורה ולכו"ע בעינן שני עדים, דזה אינו, דכיון שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה, לכך סגי בעד אחד לומר שנטמאה.

[2] ולכן יש בזה הטלת קנאה וכעס בינה לבין אחרים, שרואים שהיא בדלה מהם, ולא יודעים שבעלה קינא לה כיון שלא היה עדים.

[3] דהרי אסור להטיל קנאה בינו ובין אחרים.

[4] שהיא תקניט אותו כל הזמן על מה שהוא חושדה.

[5] ולכן יש כאן קנאה וכעס רק בינו לבינה, אבל לא מטיל כעס בינה לבין אחרים, דהכל יודעים משום העדים דמה שהיא בדלה הוא מחמת הקינוי של בעלה ולא משום דבר אחר.