TOSFOS DH HA'MEKANEI; AYDI DE'TANA NEDARIM TANA NAMI NAZIR D'DAMYA LI'NEDARIM
תוס' ד"ה המקנא, איידי דתנא נדרים תנא נמי נזיר דדמיא לנדרים
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara at the beginning of Nazir.)
תימה' והא בריש מסכת נזיר (דף ב.) אמר דלא תנא ליה אלא אגב סוטה, כדרבי?
Question: At the beginning of Maseches Nazir (Daf 2a) the Gemara says that the Tana only mentions it on account Sotah, like the opinion of Rebbi?
וי"ל, דלא קבעה בסדר נשים אלא אגב סוטה, ומשום דדמיא לנדרים קבעה בתר נדרים. מ"ר.
Answer: True, it only fixes it in Seder Nashim on account of Sotah, but then, because it is similar to Nedarim, it fixes it after Nedarim.
ותימה, אמאי לא קבעה אגב נדרים, דהא בפ"ד [דנזיר] תנא משניות טובא דמיירי בנדרי נשים ובהפרת בעל?
Question: Why did it not fix it in Seder Nashim on account of Nedarim, bearing in mind that in the fourth Perek of Nazir, the Tana cites many cases concerning the Nedarim of women and their nullification by their husbands?
ויש לומר, דעדיפא ליה למימר משום סוטה, דפרשיות נמי נסמכו.
Answer: The Gemara prefers to ascribe it to its similarity to Sotah, seeing as the two Parshiyos appear in the Torah nevt to one another.
ובריש מסכת שבועות (דף ב:) דייק נמי בכה"ג.
Support: The Gemara, at the beginning of Shavu'os (Daf 2b) says a similar S'vara.
TOSFOS DH HA'MAKANEI DI'EVED IN
תוס' ד"ה המקנא דיעבד אין
(Summary: Tosfos reconciles this and other Mishnahs with many other places which refer to the Din Lechatchilah, despite the 'Hey'.)
וא"ת, וכי כל היכא דתני ה"א בתחילתן לשון דיעבד הוא, והא קתני בסוף אלו עוברין (פסחים דף מט.) ,ההולך לשחוט את פסחו'?
Question #1: Is it true that wherever the Tana places a 'Hey' at the beginning of a word, it denotes Di'eved, Did we not learn at the beginning of Eilu Ovrin (Pesachim, Daf 49a) 'ha'Holech li'Shechot es Pischo'?
ובעבודה זרה פרק השוכר (דף סט.) 'המניח עובד כוכבים בחנותו', דמסיק בשמעתתא קמייתא דשחיטת חולין (דף ג.) דמיירי לכתחילה?
Question #2: And in Avodah Zarah Perek ha'Socher (Daf 69a) - 'ha'Meni'ach Oveid-Kochavim ba'Chanuso', the Gemara in the first Perek of Chulin concludes (Daf 3a) that it is l'Chatchila?
ובפרק ב' דשחיטת חולין (דף לז.) 'השוחט את המסוכנת'?
Question #3: And in the second Perek of Chulin (Daf 37a) - 'ha'Shochet es ha'Mesuknes'?
ובפרק קמא דביצה (דף ו:) 'השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות'?
Question #4: And in the first Perek of Beitzah (Daf 6b) 'ha'Shochet es ha'Tarnegoles u'Matza bah Beitzim Gemuros'?
ויש לומר, דכל היכא דאיכא למיתלי בלישנא, דייק הכי - כגון הכא ובריש פ"ב דשחיטת חולין (דף כז.).
Answer: Wherever it it makes sense to extrapolate it from the Lashon, the Gemara does so.
והתם נמי בפ' קמא (דף טו:) 'השוחט במגל יד', ובפ' קמא דביצה (דף ז:) 'השוחט חיה ועוף, יחפור בדקר', ובפ' חבית (שבת דף קמז.) 'הרוחץ במי מערה או במי טבריא'.
Precedent: As it also does in the first Perek there (Daf 16b) 'ha'Shochet be'Magal Yad', and in the first Perek of Beitzah (Daf 7b) 'ha'Shochet Chayah ve'Of, Yachpor be'Deker' and in Perek Chavis (Shabbos, Daf 147a) 'ha'Rochetz be'Mei Ma'arah O be'Mei Teverya').
ותימה, היכי דייק מהכא דאסור לקנאות, אמאי לא מתרץ 'המקנא שבא ... ', כדמתרץ בפ"ק דביצה (דף ז:)?
Question: How can the Gemara extrapolate from here that it is forbidden to be Mekane one's wife? Why does it not explain it to mean 'A Mekane who comes (to ask what to do)', as it answers in the first Perek of Beitzah (Daf 7b)?
ועל כרחך אית לן למימר דהכא ממשנה יתירא דייק כדפרש"י.
Answer: We are therefore forced to explain that the Gemara makes this inference from the extra words, as Rashi explains.
TOSFOS DH HA BEZIVUG RISHON HA B'ZIVUG SHEINI
תוס' ד"ה הא בזוג ראשון הא בזוג שני
(Summary: Tosfos queries the Gamara in Mo'ed Katan based on this answer.)
תימה, בפ' ואלו מגלחין (מו"ק דף יח:) דאמר שמואל 'מותר לארס בחולו של מועד, שמא יקדמנו אחר' - קפריך ליה מהכא 'ארבעים יום קודם יצירת הולד ... ?'
Question: In Perek Eilu Megalchin (Mo'ed Katan, Daf 18b), when Shmuel says that 'One is allowed to betroth a girl on Chol ha'Mo'ed, incase somebody else betroths her first', the Gemara queries him from our Sugya 'Forty days before a baby is formed ... ?'
אמאי לא מוקי התם מלתיה דשמואל בזוג שני?
Question (cont.): Why does the Gemara not establish Shmuel's statement by the second marriage?
TOSFOS DH KODEM YETZIRAS HA'VELAD
תוס' ד"ה קודם יצירת הולד
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
נראה לרבי קודם יצירת הזכר, בין אם לא נולדה הנקיבה עדיין בין אם נולדה.
Clarification: Rebbi explains 'before the formation of the male, irrespective of whether the female has not yet been born or whether she has.
TOSFOS DH AVAL B'TUM'AH EID ECHAD MEHEIMAN
תוס' ד"ה אבל בטומאה עד אחד מהימן
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not say the opposite.)
תימה, אדרבה איכא למימר איפכא - 'אבל בטומאה בעינן בי תרי', ומשום דאוסרתה איסור עולם?
Question: On the contrary, why does the Gemara not say the opposite - 'But with regard to Tum'ah we need two witnesses', seeing as it renders her forbidden forever?
ואי לאו ממתני' דמייתי, מהיכא פשיטא ליה למימר הכי?
Question (cont.): So without the Mishnah that it now cites, why is it so obvious to the Gemara to learn the way it does?
וי"ל, דעדיפא ליה טומאה מקינוי וסתירה, אף על גב דאוסרתה איסור עולם, משום דרגלים לדבר.
Answer: Because Tum'ah is more reason to be strict, despite the fact that it renders her forbidden forever, because of the evidence that points to her guilt.
2b----------------------------------------2b
TOSFOS DH KOL MAKOM SHE'NE'EMAR EID HAREI KA'N SHENAYIM
תוס' ד"ה כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not prove its point from Pesukim that are written earlier, and queries the Gemara from a Pasuk in Vayikra.)
ו"אחד" דכתיב גבי ו"עד אחד לא יענה בנפש" (במדבר לה ל) ...
Implied Question: "Echad" that is written in the Pasuk "ve'Eid Echad Lo Ya'aneh be'Nefesh" (See Maharsha) ...
מוקי לה בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד.) בדרישה מן התלמידים.
Answer: The Gemara in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 34a) establishes with regard to one of the Talmidim stating his opinion.
ו"לא יומת על פי עד אחד" (דברים יז) ...
Implied Question: And "Lo Yumas al Pi Eid Echad" (Devarim, 17) ...
דרשינן בפרק ראשון דמכות (דף ו:) ל'עדות מיוחדת' - לאפוקי אחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה.
Answer: We Darshen in the first Perek of Makos (Daf 6b) with regard to 'Eidus Meyuchedes' - to preclude where one witness sees the act from one window, and the other witness, from another window.
אבל קשיא, דגבי שבועת העדות כתיב "והוא עד" (ויקרא ה), ומחייבין אפילו אחד, כדתנן (שבועות דף לא:) 'כפר אחד והודה אחד, הכופר חייב'?
Question: In connection with Shevu'as ha'Eidus, the Torah writes (in Vayikra 5) "ve'Hu Eid" (without the word "Echad"), yet we declare Chayav even one witness, as we learned in the Mishnah (in Shevu'os, Daf 31b) 'If one person denies, and one admits, the one who denies is Chayav'?
וי"ל, דשבועת העדות לא חייבה תורה אלא בתביעה, כדילפינן התם מקראי. הילכך כל היכא דמפסידו ממון מיחייב, דבהפסד ממון תליא מילתא.
Answer: The Torah renders Chayav by Shevu'as ha'Eidus only if one clais from them. Consequently, wherever the sinner causes a financial loss, he is Chayav, since it is the loss of money that counts.
TOSFOS DH MAI TA'AMA D'REBBI YEHOSHUA
תוס' ד"ה מאי טעמא דר' יהושע
(Summary: Tosfos cites the Yerushalmi, who explains how Rebbi Eliezer explains the Pesukim quoted by Rebbi Yehoshua.)
בירושלמי מפיק ליה מהני קראי מאי טעמא דרבי אליעזר? "כי מצא בה ערות דבר"? "ערוה" - 'זו הסתירה'; "דבר" - זו הקינוי'.
Yerushalmi: The Yerushalmi Darshens as follows: "What is Rebbi Eliezer's reason (See Hagahos ha'Bach)? "Ki Matza bah Ervas Davar". "Ervas" - 'This refers to the S'tirah (the seclusion), "Davar" - to the Kinuy (the warning)'
וילפינן "דבר" "דבר" - מה דבר האמור להלן על פי שנים, אף כאן ע"פ שנים.
Yerushalmi (cont.): And we then learn "Davar" "Davar" - Just as "Davar" there (in Ki Seitzei) refers to two witnesses, so too does "Davar" here refer to two witnesses.
'תני רבי יוסי בר' יהודה ... משקה ע"פ שנים, נאמר "כי מצא", ואין מציאה בכל מקום אלא על פי עדים.
Yerushalmi (cont.): Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah learned in a Beraisa that he makes her drink through two witnesses - It says "ki Matza", and wherever the Torah uses the expression 'Metzi'ah', it means via witnesses.
מה מקיים רבי אליעזר "דבר"? דבר שהוא מרגיל לבא לידי ערוה'.
Yerushalmi (cont.): How does Rebbi Eliezer explain "Davar"? Something that tends to lead to adultery.
עוד בירושלמי 'כתיב "ועבר עליו רוח קנאה ... " - שלא יקנא לה מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך גאות, אלא מתוך דבר של אימה.
Yerushalmi (cont.): Furthermore the Yerushalmi states "And there passes over him a spirit of zealousness " - He should not warn when in a mood of frivolousness or lightheadedness or haughtiness, but in a way that puts fear into her.
עבר וקינא לה מחמת הדברים הללו מה את אמרת - למצוה או לעיכוב? אם תאמר למצוה, קינויו קינוי?
Yerushalmi (Question): What if he did warn her when in one of these moods, is this ruling just a Mitzvah (Lechatchilah), or is it crucial (Bedieved)?
אם תאמר לעיכוב, אין קינויו קינוי
Yerushalmi (Ramifications): If it is the latter, then his warning is not valid.
אמר רבי מנא, אתיא כהדא 'כל מקום שנאמר "חוקה" "תורה", מעכב'.ה"נ מעכב הקינוי'.
Yerushalmi (Answer): Rebbi Mana said - We learn it from the principle that wherever the Torah says "Chukah" or "Torah", it is crucial. Here too (since the Torah writes "Zos Toras ha'Kena'os") it negates the warning.