-------------------------------------------------

[1] דאף שכל מה שנחלקו רבנן על רבן גמליאל הוא לפוטרו משבועה על החיטים, מ"מ ס"ל לרבה בר נתן שמלשון המשנה שאמרה שפטור משמע שפטור לגמרי אפי' מדמי שעורים שהודה בהם, דכיון שטענו רק חיטים, הרי התובע מודה שלא חייב לו שעורים.

[2] ובכו"א לתי' זה חשובה הודאתו הודאה לענין להשבע על החיטים, דאף שפטור מלשלם אפי' דמי שעורים - דהרי לא תבעו ממנו אותם, מ"מ זה אינו משנה לענין הודאה במקצת - ונשבע.

[3] והטעם, דס"ל לרבנן שטענו חיטים ושעורים והודה לו בשעורים פטור, והיינו אפי' אם יש בלשון הזו לשון קנקנים ג"כ פטור, ועל זה אדמון חולק וסובר שבאופן הזה חייב.

[4] ואף שהודה במקצת קנקנים ואפשר לעשות לכאורה גלגול שבועה, מ"מ ס"ל לרבנן שאין בלשון כדי שמן גם קנקנים ומה שטענו לא הודה לו ולכך פטור. ואדמון ס"ל דיש בלשון טענתו לשון קנקנים, ולכן הוי על הקנקנים מודה במקצת ואפשר לגלגל עליו שבועה. ומבואר בזה שרבנן ואדמון פליגי בתרתי.

[5] ס"ל שדוקא בסיפא דאיכא דררא דממונא שהרי הודה שהיה חייב, אולם ברישא שאין דררא דממונא דלא הודה לו כלל - גם לרב נחמן לא משביעין ליה.