-------------------------------------------------

[1] והעמידה הגמ' שאמר שבועה שלא אוכל משתיהן, [דאם אמר אכילה על כל ככר פשיטא שלא מצטרף אפי' בקונם], וכדרב פנחס שאמר דשאני שבועה שמתוך שחלוקה לחטאת שאם אכל מכל ככר כזית בהעלם אחד חייב שתים לכך אין מצטרפים. משא"כ קונמות שהוא בקרבן מעילה, שאם אכל מכל ככר כזית בהעלם אחד חייב רק אחד, לכך מצטרפים.

[2] תי' הגמ' דר' מאיר לית ליה דרב פנחס, וגם באכל מכל ככר כזית בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת כשאמר שבועה שלא אוכל משתיהן, ולכך מצטרפים.

[3] ופירש"י בד"ה אשתו אסורה, דאפי' שפטר ר' שמעון משבועה, אינו מטעם שלא נקראים דברים אסורים בר אכילה, אלא משום שלא חלה שבועה על דבר מצוה [והוא מצווה שלא לאוכלם], אבל מה שנדר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום - ואכל דבר אסור, שפיר מקרי אכילה וחל הנדר.