שבועות דף ב' ע"א א
מה הן שבועות שתים שהן ארבע?
| שנים - להבא | שהן ארבע - לשעבר | |
| להטיב | שבועה שאוכל | שבועה שאכלתי |
| להרע | שבועה שלא אוכל | שבועה שלא אכלתי |
מה הן ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע?
| שנים - בהעלם אחד | שהן ארבע - בזכור הטומאה | |
| במקדש | ונכנס למקדש | ונעלם שזה מקדש |
| בבשר קודש | ואכל קודש | ונעלם שזה קודש |
מה הן יציאות השבת שתים שהן ארבע?
| שתים - הוצאות | שהן ארבע - הכנסות | |
| לעומד בחוץ | שהוציא חפץ מבפנים | שהכניס חפץ מבחוץ |
| לעומד בפנים | שהוציא חפץ לחוץ | שהכניס חפץ לבפנים |
מה הם מראות נגעים שנים שהם ארבע?
| שנים - אבות | שהם ארבע - תולדות | |
| הראשונה | שאת | ספחת - תולדת שאת |
| השניה | בהרת | ספחת - תולדת בהרת |
הנטמא ונעלם ממנו ואכל קודש או נכנס למקדש באופנים דלהלן, מה דינו?
| כשיש ידיעה בסוף | כשאין ידיעה בסוף | |
| כשיש ידיעה בתחילה | עולה ויורד מכפר | שעיר יו"כ הפנימי ויו"כ - תולים |
| כשאין ידיעה בתחילה | שעיר יו"כ החיצון (מוסף) ויו"כ - מכפרים | שעירי רגילים ושעיר ראש חודש (מוספים) - מכפרים, (לר' יהודה) |
שבועות דף ב' ע"ב א
על מה מכפרים שעירי המוספים דלהלן?
| שעיר יו"כ החיצון | שעירי הרגלים | שעירי ראשי חדשים | |
| לר' יהודה | אין ידיעה בתחילה ויש בסוף | אין ידיעה לא בתחילה ולא בסוף | אין ידיעה לא בתחילה ולא בסוף |
| לר' שמעון | אין ידיעה בתחילה ויש בסוף | אין ידיעה לא בתחילה ולא בסוף | טהור שאכל את הטמא |
| לר' מאיר | על שלושת הדברים [1] | על שלושת הדברים | על שלושת הדברים |
| לר' שמעון בן יהודה בשם ר' שמעון | על שלושת הדברים | אין ידיעה לא בתחילה ולא בסוף וטהור שאכל את הטמא | טהור שאכל את הטמא |
כיצד כפרת ישראל והכהנים בשאר עבירות (מלבד טומאת מקדש וקדשיו [2])?
| הישראלים | כה"ג ושאר הכהנים | |
| לתנא קמא | וידוי [3] שעיר המשתלח | וידוי שעיר המשתלח |
| לר' שמעון | וידוי שעיר המשתלח | וידוי פר הפנימי |
המגלח פאת ראשו או פאת זקנו באופנים דלהלן, האם חייב? [תד"ה חייב].
| בתער | במספרים כעין תער | |
| פאת ראשו | חייב | חייב |
| פאת זקנו | חייב | פטור |
-------------------------------------------------
[1] ר"ל על שלושת הדברים שהזכיר ר' שמעון, וכן להלן.
[2] ר"ל דגבי מקדש וקדשיו לתלות ביש ידיעה בתחילה ולא בסוף לכו"ע חלוקים ישראלים מכהנים, שישראלים תולה להם בשעיר הפנימי (בדם שלו) והכהנים תולה להם בפר יו"כ (בדם שלו).
[3] הגם שת"ק לא הזכיר להדיא וידוי, מ"מ מדברי ר' שמעון נלמד לת"ק.
-------------------------------------------------