ולר' יוסי אף שומר חנם [ק' יחיד (שש"ח קנה) משתנה לשל ציבור]

וכן מלמדי עבודה, מבקרי מומין, מגיהי ס"ת, דייני גזילות,
אורגי פרוכת לשמואל [כקרבן, גר"א - ככלים] (לר' חונה - מבדק הבית [כבנין])

לעבודת פנים: ר' אלעזר ור' יוסי בן חנינה - שלחן, ר' שמואל ב"נ - אף שלחן, ר' אילא - הכל

לר' יוחנן - ר"ז - יוממו

ר' שמואל בר' יצחק - גופן לקיץ המזבח לעולה [ק' ציבור נקבע בשחיטה, תנאי ב"ד על מוֹתָר]

בן עזאי - מחלל על מעות אומנין [אין הקדש מתחלל על המלאכה]

ר' יהושע - זכרים עולות, נקבות נפדין לצורך שלמים ודמיהם לעולות [אשר יקריבו לה' לעולה]
ר' זעירא - מח' במקדש נסכיו, אבל במקדיש עדרו לכו"ע למזבח
(לל"ק דרב אדא ב"א בתמורה - דוקא בכולם זכרים)
ר' בא בר' הונא - מח' במקדיש עדרו, אבל במקדיש נכסיו לכו"ע לבדק הבית
[מדסתם - כאומר לבדק הבית]
ר' יוחנן - מח' בשניהם

ר' פפייס - כר"א בפירט (ת"ח וק"ע "בהמה ונכסי") כר' יהושע בסתם

לת"ח - ר' יוחנן, ר' יוסה - לחולין, ורב חסדא חולק - דוקא בהוממו קודם פדיון

לק"ע - לכו"ע אינו חולין אלא כשהוממו אפי' אחר פדיון

ר"ש - דוקא לעולה [מצינו נקבה בעולת עוף], לרבי אף פסח [מצינו מותר לשלמים]

ר"ש בן יהודה - ר"ש - רק קדו' דמים ולא קדו' הגוף כלל [ואם כל בהמה טמאה - באותו השם]