ה"א

תרו' הלשכה לק' ציבור ולשומרי ספיחין לעומר וב' הלחם [ר' ישמעאל - באים דוקא מא"י]

ולר' יוסי אף שומר חנם [ק' יחיד (שש"ח קנה) משתנה לשל ציבור]

וכן מלמדי עבודה, מבקרי מומין, מגיהי ס"ת, דייני גזילות,
אורגי פרוכת לשמואל [כקרבן, גר"א - ככלים] (לר' חונה - מבדק הבית [כבנין])

ר' אילא - מודו רבנן במכשירי קרבן (עצים, כתנת כהן) שמשתנה יחיד לציבור (ור' אחא חולק)

ספק אם מותר לזרוע בשביעית לעומר אם אין ספיחין (והשיריים יאסרו באכילה)

פרעון שומרים ואומנים - שולחני משלם להם, ומחלל מעות הלשכה על העומר/האבנים שמשתמשים

ה"ב

שיירי הלשכה: כבש פרה (לאבא שאול - מכה"ג), וכבש לעזאזל ולשון שבין קרניו ואמת המים וחומות וצרכי העיר

מותר שיירי הלשכה: ר' ישמעאל - עושים עסק (לר"ע - רק בקרוב לשכר ורחוק מהפסד) - לקיץ המזבח
(לרמב"ם דינם כמותר תרומה)

מותר תרומת הלשכה: ת"ק - לציפוי ק"ק, ר' ישמעאל ור"ח סגן הכהנים - לכלי שרת, ר"ע - לקיץ המזבח

מותר פירות (ר' חייא ב"י - שכר הקדש, ר' יוחנן - סאה ד' של מסַפֵק סלתות):
ר' ישמעאל - לקיץ המזבח, לר' יוחנן לר"ע ור"ח סגן הכהנים - לכלי שרת

מותר נסכים (בירוצין, סאה ד'): ר"ע ור"י גרוגרות - לכלי שרת, ר"ח סגן הכהנים - לקיץ המזבח

בניני עזרות ולפנים מבדק הבית (וי"ג משיירי הלשכה)

מעכבים קרבנות: ר"מ - שלחן, מנורה, מזבחות, פרוכת,
חכמים - כיור וכן, לגר"א - קרן וסובב/וכיור

לעבודת פנים: ר' אלעזר ור' יוסי בן חנינה - שלחן, ר' שמואל ב"נ - אף שלחן, ר' אילא - הכל

לגר"א בירוצי יבש שהם חול - נפסלין בלינה ונמכרים לקיץ המזבח (תוספתא),
לק"ע הם חול ולא מותר נסכים

ה"ג

מותר קטרת: מחללין על מעות שכר האומנין (ר"ש בר ביסנא - שחללוהו על הבנין, רבי - דבית אבטינס) ומשלמים להם קטרת ולוקחים מהם מתרו' חדשה

פיטום הקטרת בכלי חול - ר' יוסי בר' חנינה, שמואל - פסולה [קודש היא - הוייתה בקדש], לריב"ל כשרה

מותר טלאים: שמואל - נפדין תמימים, ר' יוחנן - יוממו ודמיהם לנדבה

מותר שעירים: לשמואל - נפדין תמימים וחוזרים וקונים לעולה

לר' יוחנן - ר"ז - יוממו

ר' שמואל בר' יצחק - גופן לקיץ המזבח לעולה [ק' ציבור נקבע בשחיטה, תנאי ב"ד על מוֹתָר]

ה"ד

המקדיש קטרת לבדק הבית - ר"ע - ינתנו לשכר אומנין (בית אבטינס)

בן עזאי - מחלל על מעות אומנין [אין הקדש מתחלל על המלאכה]

המקדיש נכסיו לבדק הבית - ר"א ור"ע - בהמות נפדין לצורך עולות ושלמים ודמיהם לבדך הבית [ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה']

ר' יהושע - זכרים עולות, נקבות נפדין לצורך שלמים ודמיהם לעולות [אשר יקריבו לה' לעולה]
ר' זעירא - מח' במקדש נסכיו, אבל במקדיש עדרו לכו"ע למזבח
(לל"ק דרב אדא ב"א בתמורה - דוקא בכולם זכרים)
ר' בא בר' הונא - מח' במקדיש עדרו, אבל במקדיש נכסיו לכו"ע לבדק הבית
[מדסתם - כאומר לבדק הבית]
ר' יוחנן - מח' בשניהם

ר' פפייס - כר"א בפירט (ת"ח וק"ע "בהמה ונכסי") כר' יהושע בסתם

ר' אלעזר - יינות ושמנים ועופות נפדין לצורך מזבח ודמיהם לעולות [לעולה - בבקר - דוקא]

פודה תמימים דבדק הבית -

לת"ח - ר' יוחנן, ר' יוסה - לחולין, ורב חסדא חולק - דוקא בהוממו קודם פדיון

לק"ע - לכו"ע אינו חולין אלא כשהוממו אפי' אחר פדיון

הפריש נקבה לעולה לפסח לאשם - ת"ק - עושה תמורה [לק"ע - מיגו דחל קדו' דמים, חל קדו' הגוף]

ר"ש - דוקא לעולה [מצינו נקבה בעולת עוף], לרבי אף פסח [מצינו מותר לשלמים]

ר"ש בן יהודה - ר"ש - רק קדו' דמים ולא קדו' הגוף כלל [ואם כל בהמה טמאה - באותו השם]

ה"ה

מסַפֵק סלתות - יד הקדש תמיד על העליונה, ואינו זוכה במעותיו עד שיקרבו [אחריות עליו] ולר"ש מיד