ה"א

אין עושין משקלים מרגליות [שמא תזיל] חוץ מתקלין עתיקין

שופרות במדינה לתקלין חדתין

נגנבו או אבדו משליח אחרי שתרמו הלשכה [על הגבוי] נשבעין לגזברים

לפני שתרמו נשבעין לבני העיר [כר"ש דנשבעין אהקדשות שחייב באחריותן, שבועת תקנה] ושוקלים תחתיהם, ואם נמצאו - האחרונים (מח' אי השניים או שהגיעו לגזבר בסוף) לתקלין עתיקן

יחיד שאבד שקלו - לר' יוחנן חייב באחריות (י"מ אחר התרומה)

לר"ל פטור אפי' לפני התרומה [ברשות גבוה]

ה"ב

שליח ששקל ל"עצמו" שקל מסויים אחר התרומה מעל [נהנה שלא ימשכנוהו]

(לת"ח לבי רבי, לק"ע לכו"ע - רק בהקריבו בהמה [דעדיין אין הכסף ניתן לצורך הקרבנות])

השוקל מהקדש לשקלים מעל כשהקריבו הבהמה הראשונה אחר התרומה (לת"ח - דהו"ל דבר שיש בו פגם דמעל כשיפגום)

ואם השקל נמצא בשיריים, רק לר"מ מעל

השוקל ממע"ש ומדמי שביעית, יחלל על שקל אחר

ה"ג

הרי אלו לשקלי - בפרוטרוט - ב"ש - מותרן נדבה חוץ מ"אביא מהן לשקלי"
ב"ה - חולין [הקדש בטעות] חוץ מ"לחטאתי" [אין לה קצבה]

בידו מלאה מעות, או דקסבר דחייב שנים - ר' יוסי - ר' אלעזר - לכו"ע מותרן נדבה,
ר' ביבי - ר' אלעזר - לכו"ע מותרן חולין

"לתת שלישית השקל" - לא פחות מ1/2 שקל דאו' (אפי' אין צורך, אפי' מטבע המדינה פחות)
אין מטריחין הציבור יותר מג"פ בשנה, ג' קופות ג' סאין, ג' הפרשות

ה"ד

מותר חטאת ואשם ונזיר (לרב חסדא בשחטאתו בסוף, לר' זעירא אפי' שלמים בסוף [הללמ"ס דהיה מעורב בחטאת]) לנדבה

מותר קרבנות, צדקה - לאותה מטרה

שמואל - הפריש שקלו ומת - לנדבה [לקדש קדשים]

מותר חביתין - ר' יוחנן - לים המלח, ר' אלעזר - לנדבה ["קדשי קדשים"]

מותר לחמי נזיר ירקב, מותר נסכיו - ר' יוסי בר בון - לנדבה [קדשי קדשים]

לר' יוחנן - פסח לפני זמנו לשם עולה = עקירה והו"ל שלמים [לזבח - שלמים]

וספק אם פיגל אם יהיה כרת (כהרצאת כשר)

לשמו ושלא לשמו בשעת שחיטה = עקירה

שחיטה לשמו ע"מ לזרוק שלא לשמו - לת"ח = עקירה, לק"ע לאו עקירה.

ה"ה

מותר "למת מסויים" - ת"ק - ליורשיו, ר"מ - יהא מונח [ספק אי מחיל המת על זילותי'], ר' נתן - למצבה.

גבו ל"עני" ונמצא שיש לו - הו"א דר' ירמי' דיש דין מותר, ור' אידי חולק - חוזר לנותן

הלכה בשם אומרה