1)

TOSFOS DH KOL KISVEI

תוספות ד"ה כל כתבי

(SUMMARY: Tosfos explains that the case of the entire chapter is where holy writings are in a house or a yard where there is a fire.)

אומר ר"ת דכולא האי פירקא איירי כשנפלה דליקה באותו בית או באותו חצר דכיון שהאש שם ודאי בהול הוא ואי שרית ליה אתי לכבויי כדמפרש בגמרא אבל נפלה דליקה בבית אחר מותר להציל הכל

(a)

Opinion: Rabeinu Tam says that this entire chapter is regarding a fire in that house or yard (where the Kisvei ha'Kodesh are). Since the fire is there he is certainly panicked, and if you permit him to save them he will come to put out the fire, as explained by the Gemara. However, if a fire occurs in a different house, he is allowed to save everything.

2)

TOSFOS DH ALIBA

תוספות ד"ה אליבא

(SUMMARY: Tosfos explains that we can save our Sefarim on Shabbos.)

והשתא ספרים שלנו מצילין דנתנו לקרות בהן משום עת לעשות לה' הפרו תורתך כדאמרינן בהניזקין (גיטין ס.)

(a)

Observation: Therefore, we are allowed to save our Sefarim because we are allowed to read them due to the Pasuk, "There is a time to do for Hash-m, they went against Your Torah," as stated in Gitin (60a).

3)

TOSFOS DH LO NITNU

תוספות ד"ה לא ניתנו

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue why one cannot read Sefarim written in other languages.)

פירש רש"י דהיינו רבן שמעון בן גמליאל דפליג במתניתין בפ"ק דמגילה (דף ח:) דאף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית

(a)

Explanation #1: Rashi explains that this is according to Rabban Shimon ben Gamliel who argues in our Mishnah in Megilah (8b) by saying that even Sefarim were not permitted to be written in other languages besides Greek.

ופירש הרב פור"ת דהיינו טעמא כיון דלא ניתנו ליכתב אסור לקרות בהן משום דדברים שבכתב אסור לאומרן בעל פה

(b)

Explanation #2: Rav Porat explained that the reasoning is that since they cannot be written down they cannot be read, due to the prohibition that the Written Torah cannot be said by heart.

וקשה דאין זה אי אתה רשאי לאומרו בעל פה כיון שאינו אומרו בלשון הקדש אלא באותו לשון כשהן כתובין דהא שרי למימר בעל פה תרגום כדמתרגם רב יוסף

(c)

Question: This is a difficult reason, as this is not the meaning of not being able to say it by heart, since he is not saying it in Hebrew but rather in the language they are written in. One is allowed to say Targum by heart, as we find that Rav Yosef often explained things in Targum (see Tosfos in Bava Kama 3b, DH "k'di'Metargem").

4)

TOSFOS DH ILMIS YEVANIS

תוספות ד"ה עילמית יוונית

(SUMMARY: Tosfos explains that the Beraisa is according to the opinion of Rebbi Yehudah.)

אומר ר"י דאתיא כרבי יהודה דאסר שאר ספרים לכתוב יוונית ולא התיר אלא בס"ת בלבד אבל רבנן שרו אף בשאר ספרים כדאמר בפ"ק דמגילה (דף ט.)

(a)

Explanation: The Ri says that this is according to Rebbi Yehudah who forbids other Sefarim to be written in Greek. He only permitted a Sefer Torah to be written in Greek. However, the Rabbanan even permitted other Sefarim to be written in other languages, as explained in Megilah (9a).

5)

TOSFOS DH U'VIYADO

תוספות ד"ה ובידו

(SUMMARY: Tosfos explains that the Tanaim had a Targum of Kesuvim, and he discusses who wrote it.)

משמע שבימי התנאים כבר נעשה תרגום כתובים

(a)

Observation: This implies that during the days of the Tanaim there was already a Targum of Kesuvim.

וכן תניא במגילה (דף כא:) במגילה ובהלל אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין מה שאין כן בתורה

1.

Proof: The Beraisa in Megilah (21b) indeed states that regarding the reading of the Megilah (considered Kesuvim) or Hallel, it is possible to even have ten people reading and ten people translating. This cannot be done when reading the Torah.

אע"פ שיונתן לא עשאו מ"מ שוב נעשה בימי התנאים

(b)

Opinion #1: Even though Yonasan ben Uziel did not write it, it was written in the days of the Tanaim.

ודלא כאומרים דתרגום של כתובים רב יוסף עשאו

(c)

Opinion #2: This is unlike the opinion that Rav Yosef wrote the Targum of Kesuvim.

115b----------------------------------------115b

6)

TOSFOS DH HAYU

תוספות ד"ה היו כתובים

(SUMMARY: Tosfos alludes to his understanding, explained in Tosfos DH "Megilah," that there is a difference between being fit for saving and fit for reading.)

משמע דפשיטא ליה שאין קורין בהן דאי קורין בהן פשיטא דמצילין כדאמר לעיל

(a)

Observation: It implies that it is obvious that one cannot read from them. If one could read from them, he could obviously save them, as stated earlier.

וקשה לרשב"א דבסמוך משמע דפשיטא ליה לריש גלותא גופיה דקורין בהן דקאמר והתניא מצילין והיינו ההוא ברייתא דמייתי שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו אבל שאר ספרים נכתבין שלא בדיו

(b)

Question: The Rashba asks that the Gemara later implies that it was obvious to the Reish Galusa that one could read from them, as he said, "Doesn't the Beraisa say one can save them?" This is the Beraisa quoted as saying that Sefarim can be written in any language, and a Megilah must be written in Ashuris on parchment and with Dyo. However, other Sefarim do not require Dyo! (Why can't one read from them?)

ולפי מה שאפרש בסמוך דהך ברייתא איירי לענין הצלה אתי שפיר ולעולם אין קורין בהן

(c)

Answer: According to what I will explain later that this Beraisa is solely referring (see (f) in Tosfos DH "Megilah" below) to saving it is understandable, and one indeed cannot read from them.

7)

TOSFOS DH AVAL HACHA

תוספות ד"ה אבל הכא

(SUMMARY: Tosfos discusses the properties of Kumus and Kankantum.)

אע"ג דבפ"ב דגיטין (דף יט.) קרי להו דבר שמתקיים דתנן בכל כותבין בסם ובדיו ובסקרא ובקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שמתקיים

(a)

Implied Question: This is despite the fact that the Mishnah in Gitin (19a) says that this is something that lasts, as the Mishnah says, "One can write with everything, with Sam, Dyo, Sikra, Kumus, Kankantum, and with anything that lasts."

אומר ר"י דהתם קרי ליה מתקיים טפי ממשקין ומי פירות דקתני התם בסיפא דאין כותבין בהן אבל אין מתקיימין כמו דיו

(b)

Answer: The Ri answers that the Mishnah says this lasts in contrast to liquids and fruit juice, which the second part of the Mishnah there says cannot be used to write. However, it does not last like Dyo.

אבל קשה לר"י דתנן בפ"ב דסוטה (דף יז:) גבי מגילת סוטה אין כותבין לא בקומוס ולא בקנקנתום שנאמר ומחה כתב שיכול למחוק אלמא קומוס וקנקנתום מתקיימין יותר מדיו

(c)

Question: However, the Ri asks that the Mishnah in Sotah (17b) says regarding a Megilas Sotah that it cannot be written in Kumus or Kankantum, as the Pasuk says, "And he will erase" implying it has to be writing that can be erased. This implies that Kumus and Kankantum last longer than Dyo!

ואומר ר"י דלעולם אין מתקיימין כמו דיו ואין יכול למחות כמו דיו לפי שנבלעין בקלף

(d)

Answer: The Ri answers that they do not last like Dyo, and cannot be erased like Dyo because they become absorbed into the parchment.

8)

TOSFOS DH MEGILAH

תוספות ד"ה מגילה

(SUMMARY: Tosfos explains why Megilah has a different standard regarding saving it from fire.)

משמע דשאר ספרים לא בעי ספר ודיו

(a)

Observation: This implies that regarding other Sefarim parchment and Dyo are not required.

וקשה דבפ' המוציא יין (לעיל דף עט:) משמע דספר תורה בעי ספר דתני' על הנייר ועל המטלית פסולה ומוקי לה בס"ת

(b)

Question: This is difficult, as the Gemara earlier (79b) implies that a Sefer Torah must be written on parchment. This is as the Beraisa states that if it is written on paper or cloth it is invalid. The Gemara (ibid.) understands this is referring to a Sefer Torah.

וה"ה על הדיפתרא אע"ג דלא חשיב ליה לענין פסול ה"נ לא חשיב ליה לענין כשרות דקתני על הקלף ועל הדוכסוסטוס כשירה ולא קתני דיפתרא

1.

Question (cont.): The same is true regarding Diftara. Even though it is not mentioned as something that is invalid, it is also not mentioned as something that is valid as it says, "On Klaf and Duchsustus is valid" but it does not mention Diftara.

ועוד תנן במסכת סופרים (פ"א) אין כותבין לא ע"ג דיפתרא ולא ע"ג נייר מחוק

2.

Question (cont.): Additionally, in Meseches Sofrim (ch.1) it explicitly states that one cannot write on Diftara or erased papyrus.

ועוד דמגילה פסולה אדיפתרא כדתנן פ"ב דמגילה (דף יז.) וכן מגילת סוטה פסולה אדיפתרא כדאמר בפ"ב דסוטה (דף יז:) משום דבעיא ספר וכ"ש ס"ת דנקראת כמה פעמים ספר

3.

Question (cont.): Additionally, a Megilah cannot be written on Diftara, as stated in the Mishnah in Megilah (17a). Similarly, a Megilas Sotah cannot be written on Diftara, as stated in Sotah (17b) that it has to be a Sefer. Certainly a Sefer Torah that is very often called a Sefer cannot be written using Diftara!

ודיו נמי צריך כדאמר בפרק הבונה (לעיל קג:) כתבה שלא בדיו או שכתב האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו

4.

Question (cont.): Dyo is also needed, as stated earlier (103b) that if it is was not written with Dyo or the names of Hash-m were written with gold, they should be put in Genizah.

ותירץ הרב יוסף דס"ת ודאי בעי ספר ודיו והכא איירי דווקא בשאר ספרים

(c)

Answer: Rav Yosef answered that a Sefer Torah certainly must be written with parchment and Dyo. Our Gemara is discussing other Sefarim.

והא דלא קתני אין בין ספרים לס"ת ומגילה

1.

Implied Question: The Mishnah did not state, "There is no difference between Sefarim and Sefer Torah or Megilah etc." (Why not, as Sefer Torah also has the stringent laws of Megilah?)

משום דס"ת נכתבים בכל לשון להכי לא עריב לה

2.

Answer: Since a Sefer Torah can be written in other languages, the Mishnah did not put it in the same category as a Megilah.

ואכתי קשה לר"י דתנן בפ"ק דמגילה (דף ח:) אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון כו'

(d)

Question #1: The Ri still asks that in the Mishnah in Megilah (8b) it says that there is no difference between Sefarim and Tefilin or Mezuzos aside from Sefarim being able to be written in any language etc.

ופריך בגמרא וספרים נכתבין בכל לשון ורמינהו מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו

1.

Question #1 (cont.): The Gemara asks, can Sefarim indeed be written in any language? Doesn't the Beraisa say that Lashon ha'Kodesh written as Targum, Targum written as Lashon ha'Kodesh, and Ksav Ivri do not cause one's hands to become impure if they handle this Sefer. A Sefer only causes impurity if it is written in Ashuris on parchment and with Dyo.

ומשני כאן בספרים כאן במגילה ורב אשי משני כי תניא ההיא בשאר ספרים ורבי יהודה היא אלמא בשאר ספרים נמי בעי רבי יהודה ספר ודיו

2.

Question #1 (cont.): The Gemara answers that one is regarding Sefarim and one is regarding Megilah. Rav Ashi answers that the Beraisa is referring to other Sefarim besides Sefer Torah, and is according to Rebbi Yehudah. This implies that Rebbi Yehudah even requires other Sefarim to be written on parchment and with Dyo.

והוא הדין לרבנן דלא אשכחן דפליגי רבנן עליה אלא בכתב אשורית אבל בספר ודיו לא אשכחן דפליגי

3.

Question #1 (cont.): The Rabbanan must also hold like Rebbi Yehudah in this regard, as we only find the Rabbanan arguing with Rebbi Yehudah regarding Ashuris, not regarding parchment and Dyo.

ועוד קשה דשביק רב אשי התם שינויא קמא דמוקי לה במגילה ומסייע ליה ברייתא דהכא דקתני בהדיא דמגילה בעי שתהא כתובה אשורית וספר ודיו ורב אשי גופיה מייתי לה הכא

(e)

Question #2: There is also the difficulty that Rav Ashi left the first answer of the Gemara (ibid.) that it is referring to Megilah. This answer is supported by the Beraisa in our Gemara that explicitly states that Megilah must be written in Ashuris with parchment on Dyo. Rav Ashi himself quotes this Beraisa in our Gemara!

ונראה לר"י דדוקא לענין הצלה מיתניא הך ברייתא דאין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ואפי' בלא ספר ודיו חשיבו לענין דמצילין אותו מפני הדליקה אע"ג דלא חזו לקריאה משום דיש בהו אזכרות אבל במגילה אין מצילין אלא א"כ ראויה לקריאה שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו לפי שאין בה הזכרה

(f)

Answer: The Ri understands that the Beraisa that says there is no difference between Sefarim and Megilah aside from Sefarim being written in any language, even without parchment and Dyo, is referring to saving those Sefarim from a fire. Even though they cannot be used to read they are saved due to the names of Hash-m contained in those Sefarim. However, we only save a Megilah if it is fit for reading, meaning it has to be written in Ashuris on parchment and with Dyo. This is because it has no names of Hash-m in it.

וא"ת א"כ תקשה מברייתא דהכא דאמר לעיל כל היכא דלא ניתנו לקרות בהן אין מצילין

(g)

Question: If so, you should ask from the Beraisa here as it says earlier that whenever one cannot read from it we do not save it!

וי"ל דהא מסיק לעיל תנאי היא

(h)

Answer: We concluded earlier that this is an argument among the Tanaim.

9)

TOSFOS DH MEISIVEI

תוספות ד"ה מיתיבי

(SUMMARY: Tosfos does not understand how the question from be from the word "to gather" in the Beraisa.)

השתא משמע דמלשון ללקט קא פריך דמשמע אפי' מפוזרות

(a)

Observation: The Gemara implies that it is asking a question from the term "to gather" that implies even if they are scattered.

ותימה א"כ אמאי קא בעי מעיקרא מכונסות או אפי' מפוזרות פשיטא דאפי' מפוזרות מדבעא רב הונא ס"ת שאין בו ללקט משמע הא יש בו ללקט מצילין אע"פ שהן מפוזרות

(b)

Question: This is difficult, as if so, why does the Gemara originally ask if they are gathered or scattered? It is obvious that this is even true if they are scattered, as Rav Huna asks about a Sefer Torah where there is not enough to gather. This implies that if there would be we would save it, even if it was scattered!

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF