TOSFOS DH Kafah Aleihen Har k'Gigis
תוספות ד"ה כפה עליהן הר כגיגית
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Avodah Zarah.)
ואע''פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע
Implied question: They already put Na'aseh before Nishma (they accepted to fulfill the Torah. Why did Hash-m need to coerce them?!)
שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן
Answer: Perhaps they would retract when they will see the great fire. Their Neshamos left them (and Hash-m needed to revive them).
והא דאמר בפ''ק דמס' ע''ז (דף ב:) כלום כפית עלינו הר כגיגית
Implied question: It says in Avodah Zarah (2b, that in the future the Nochrim will say) "did You bend the mountain on us like a barrel?!"
דמשמע דאם היה כופה עליהן לא היה להן תשובה והכא אמר דמודעא רבה לאורייתא
Inference: Had He bent it on them, they would not have had an answer. Here we say that [the coercion] is a great Moda'a (invalidation of Yisrael's acceptance) of Torah!
היינו על מה שלא קבלוה אבל מה שלא קיימוה איכא תשובה:
Answer: [The Nochrim complained "did You bend the mountain on us to coerce us to accept the Torah, like You did to Yisrael?!" Had He done so], they would not have had an answer] why they did not accept it. However, they would have an answer for not fulfilling it (because their acceptance was coerced)!
TOSFOS DH Moda'a Rabah l'Oraisa
תוספות ד"ה מודעא רבה לאורייתא
(SUMMARY: Tosfos shows that they did not accept willingly until the days of Achashverosh.)
והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך
Implied question: It says in Nedarim (25a) that Moshe made a Bris with Yisrael about Torah and Mitzvos, and made them swear about it. (Yisrael accepted willingly. This nullifies the Moda'a!)
ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל
And in Sotah (37b) it says that they accepted the entire Torah in Har Grizim and Har Eival!
אור''ת דע''פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם
Answer (R. Tam): [Both of those] were based on Hash-m's command. It is as if they were coerced.
אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס
Distinction: However, in the days of Achashverosh, they willingly accepted [Torah] due to love of the miracle.
ומה שכרת עמהן ברית יהושע לעבוד את ה'
Implied question: Yehoshua made a Bris [with Yisrael] to serve Hash-m!
התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע''ז כדכתיב (יהושע כד) חלילה לנו מעזוב את ה' וכן משמע כוליה עניינא
Answer: There, they accepted only not to serve idolatry, like it says "Chalilah Lanu me'Azov Es Hash-m." The entire matter connotes like this.
TOSFOS DH Amar Rava Hadar Kabluha b'Yemei Achashverosh
תוספות ד"ה אמר רבא הדר קבלוה בימי אחשורוש
(SUMMARY: Tosfos resolves Rava with what he said in Megilah.)
תימה לר''י דבמגילה (דף ז.) גבי אסתר ברוח הקודש נאמרה אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם ה''א להו דידי עדיפא מדידהו קיימו וקבלו היהודים קיימו למעלה מה שקבלו למטה
Question (Ri): In Megilah (7a), regarding [sources that Megilas] Esther was said with Ru'ach ha'Kodesh, Rav Yehudah said in the name of Shmuel "had I been there, I would have said that my [source] is better than theirs. "Kiymu v'Kiblu ha'Yehudim" - they accepted above (in Shamayim) what [Yisrael] accepted below;
ואמר רבא כולהו אית להו פירכא לבר משמואל דלית ליה פירכא והשתא דשמואל נמי אית ליה פירכא דרבא גופיה מוקי האי קרא לדרשה אחריתי
Rava said that all of the sources can be challenged, except for Shmuel's. Now there is a challenge also to Shmuel's, for Rava himself establishes the verse for a different Drashah!
ובפ''ק דחגיגה (דף י.) גבי היתר נדרים פורחין באויר קאמר כולהו אית להו פירכא וחשיב פירכא הא דצריך קרא לדרשה אחריתי
In Chagigah (10a) regarding "Hataras Nedarim floats in the air" (there is no solid source from verses), it says that all of the sources [given] can be challenged, it considers a challenge this that a verse is needed for a different Drashah!
ואי גרסינן התם רבה אתא שפיר
Answer #1: If the text there says Rabah, this is fine. (Rava would challenge Shmuel's source.)
אי נמי ה''ק במגילה כולהו אית להו פירכא ששאר תנאים מוקשים בסברתם כדאמר התם אבל שמואל אינו מוקשה כל כך אלא דאיצטריך קרא לדרשה אחריתי
Answer #2: In Megilah it means as follows. All of them can be challenged. The reasoning of the other Tana'im is difficult, like it says there, but Shmuel is not so difficult, just the verse is needed for a different Drashah.
TOSFOS DH Shnei Ketarim
תוספות ד"ה שני כתרים
(SUMMARY: Tosfos explains that the crowns were of Hod.)
של הוד היו לפיכך כשנטל משה קרן עור פניו
Explanation: They were of Hod (glory. Rashi - they were from the radiance of the Shechinah). Therefore, when Moshe took them, the skin of his face radiated.
TOSFOS DH Yardu Kuf Chaf Ribo
תוספות ד"ה ירדו ק''כ ריבוא
(SUMMARY: Tosfos discusses why there were so many angels.)
מדכתיב ויתנצלו דריש תרי זימני
Explanation: Since it says "va'Yisnatzlu" (and not va'Yinatzlu), he expounds two times (two angels for each person).
ויש ספרים שכתוב בהן בהדיא וינצלו לא נאמר אלא ויתנצלו
Support: Some texts say explicitly 'it does not say "va'Yinatzlu", rather, "va'Yisnatzlu".'
ואע''ג דגדולה מדה טובה ממדת פורענות
Implied question: The attribute of good (reward) is greater than the attribute of punishment!
הכא נמי גדולה היא שמלאך טוב היה קושר שני כתרים ומלאך חבלה לא היה בו כח כי אם להסיר אחד
Answer: Also here, it was greater. [Each] good angel tied two crowns, and [each] damaging angel had power to remove only one.
TOSFOS DH Piryo Kodem l'Alav
תוספות ד"ה פריו קודם לעליו
(SUMMARY: Tosfos explains that this refers to Esrog.)
הקשה ר''ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות
Question (R. Tam): We see that [apple trees] grow like other trees (the leaves precede the fruit)!
ומפרש דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא
Answer (R. Tam): "Tapu'ach" is Esrog. The Targum of "v'Rei'ach Apech ka'Tapuchim" is k'Reicha d'Esroga;
ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותם עלים
The fruit of Esrog precedes the leaves, for it dwells on the tree from year to year, and after one year the leaves from last year fall off, and new ones grow. The fruit precedes the [new] leaves!
אך תימה שמביא קרא כתפוח בעצי היער דבהאי קרא לא נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב''ה כדכתיב כן דודי בין הבנים
Question: Why does [the Gemara] bring the verse "k'Sapu'ach ba'Atzei ha'Ya'ar"? This verse does not compare Yisrael to apples, rather, Hash-m [is compared to apples], like it says "Ken Dodi Bein ha'Banim"!
וקרא דוריח (כן צריך להגיה) אפך כתפוחים (שיר ז) הוה ליה לאתויי טפי:
It should have brought the verse "v'Rei'ach Apech ka'Tapuchim"!
88b----------------------------------------88b
TOSFOS DH v'Lo Kasav Hisri'ach
תוספות ד"ה ולא כתיב הסריח
(SUMMARY: Tosfos explains that this is not precise.)
לשון מגונה לא היה לו לכתוב
Implied question: It should not have written a derogatory expression!
אלא כלומר ולא כתב עזב (הגהה בגליון) ריחו דהוה משמע הסריח אלא כתב נתן לשון חביבות
Answer: Rather, it means that [we infer from the fact that it did not write "it abandoned its smell', which (is not an offensive expression, but it) connotes that it stank. Rather, it wrote "it gave (its smell)", an expression of endearment.
TOSFOS DH Mah Patish Zeh Mischalek l'Kamah Nitzotzos
תוספות ד"ה מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות
(SUMMARY: Tosfos concludes that the hammer is shattered.)
הקשה רבינו שמואל והא קרא משמע דהפטיש מפוצץ את הסלע מדלא כתיב והפטיש יפוצצנו סלע
Question (Rashbam): The verse connotes that the hammer shatters the rock, since it did not write 'veha'Patish Yefotzetzenu Sela';
וכן אנו רואין שהפטיש מפוצץ סלעים
Strengthening of question: Also, we see that the hammer shatters rocks!
וליכא למיגרס מה סלע מתחלק לכמה ניצוצות
Suggestion: Perhaps the text says "just like a rock shatters into many pieces..."
דהא דיבור דהיינו תורה נמשלה לפטיש ולא לסלע
Strengthening of question: Also, we see that the hammer shatters rocks!
ובקונטרס פי' מה פטיש מתחלק הסלע על ידו
Suggestion: [We can answer like] Rashi explained - just like a hammer, through it a rock is divided..."
ואינו מיושב שהדיבור הוא עצמו מתחלק ואינו דמיון גמור
Rejection: The Dibur (which is compared to a hammer) itself is divided. It is not a full comparison.
ואומר ר''ת דקרא מיירי באבן המפוצץ ברזל
Answer (R. Tam): The verse discusses a rock that shatters iron.
דאמר במדרש חזית מעשה באחד שקנה סנפירין ובא לבודקה נתנה על הסדן והכה עליה בקורנס נחלק הפטיש ונשבר הסדן וסנפירין לא זז ממקומו הה''ד וכפטיש יפוצץ סלע
Source (Midrash Chazis): A case occurred in which someone bought sapphire, and came to test it. He put it on an anvil and hit it with a sledgehammer. The sledgehammer shattered and the anvil broke, and the sapphire did not budge from its place. This illustrates "uch'Patish Yefotzetz Sela."
ואף על גב דלא כתיב יפוצצנו סלע
Implied question: It is not written 'Yefotzetzenu Sela'!
הרבה פסוקים יש כענין זה אבנים שחקו מים (איוב יד) פי' שחקו אותן מים
Answer: There are many verses like this - [e.g.] "Avanim Sachaku Mayim", i.e. water ground (bored a hole through) [the rocks].
ואתו שפיר דאמר בפ''ק דקדושין (דף ל:) תנא דבי רבי ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ''ד ואם אבן הוא נמוח שנא' אבנים שחקו מים פירוש שחקו אותם מים ואם ברזל הוא מתפוצץ
Support: [Now] it is fine what Tana d'Vei R. Yishmael said in Kidushin (30b). 'My son, if this disgusting one encounters you, drag him to the Beis Midrash. If he is a rock, he will melt, for it says "Avanim Sachaku Mayim"', i.e. water ground [the rocks]. 'If he is iron, he will be shattered';
פירוש אם יצר הרע מתחזק עליו כברזל מתפוצץ שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע
Explanation: If the Yetzer ha'Ra is overpowering you, he will be shattered like iron, for it says "uch'Patish Yefotzetz Sela."
ואף על פי דהתם מדמה יצה''ר לפטיש וכאן מדמה ד''ת לפטיש
Implied question: There it compares the Yetzer ha'Ra to a hammer, and here it compares Divrei Torah to a hammer!
אין לחוש דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים:
Answer: This is not difficult. One verse can be explained in many ways!